נאים השכנים בעיניי! ילדי רמלה מציגים

70 ילדים יהודים וערבים מהעיר רמלה מעלים הצגה משותפת על פי הסיפור "דירה להשכיר". במשך ההכנות, למדו גם ההורים איך נראים החיים כשמניחים את הקונפליקט בצד ומשתדלים להסתכל בעיניים

יונית נעמן | 24/6/2009 14:10

מחר (ה') יגיע לשיאו תהליך שעברו בשנה האחרונה ילדים ערבים מגן אמירים וילדים יהודים מגן אורנית בעיר רמלה. ילדי הגנים, שיעלו בקרוב לכיתה א', לוקחים חלק בפרויקט "מסיפור לתיאטרון", במסגרתו עבדו על המחזת סיפורה הנודע של לאה גולדברג "דירה להשכיר". המטרה: התחככות יהודית-ערבית בחיים ותוך יצירה, היוזמת: בלהה מס-אשרוב - במאית, מחזאית ושחקנית.

ילדי הגנים בחזרות על דירה להשכיר צילום: יח''צ

מס-אשרוב, שהקימה עם בן זוגה מישא אשרוב ז"ל את תיאטרון הילדים ונוער ביממ"א שפעל במשך 32 שנה, פיתחה שיטת לימוד המשלבת שאלות, אימפרוביזציה, תנועה וציור. ילדי הגנים הנבחרים לפרויקט מדי שנה מקימים בהדרכתה את הדמויות ואת התרחשויות הסיפור לחיים, כותבים יחד את המחזה ובסוף התהליך מציגים אותו מול קהל ההורים המעורב.

"אני רואה בעשייה הזו שליחות אמיתית", אומרת מס-אשרוב. "זו הזדמנות נפלאה לקרב בין ילדים יהודים וערבים, וליצור תוך עשייה אמנותית דיאלוג אמיתי במקום של נתק וקונפליקט". זו השנה השביעית בה מפעילה מס-אשרוב את הפרויקט שלה ברמלה, בתמיכת המחלקה לספריות בראשות ויקטור בן-נעים ממשרד המדע, התרבות והספורט.

מי שמנצחות על הקומפוזיציה הדו-לשונית המורכבת הזו הן הגננות, נוהא אבו-ריאש ואירנה חיימוב, המדווחות על תהליכים דומים של התקרבות, שעברו ילדי הגנים, הוריהם והן עצמן. "לפני המפגש הראשון נורא פחדתי", מספרת נוהא. "לא ידעתי איך הגננת תתייחס אלינו, איך הילדים היהודים יקבלו את הילדים שלי. נכון שזו מדינה משותפת, אבל אנחנו לא ממש חיים ביחד".

צריכים ללמוד לחיות ביחד

העבודה על הפרויקט החלה בתקופת המלחמה בעזה, והורי הילדים משני הגנים הגיבו בהתנגדות למפגש עם הצד השני. "ההורים התלבטו", מספרת אירנה, "אבל כשבלהה הגיעה לגן והסבירה כמה הפרויקט תורם לילדים ועשוי לתרום גם להורים, החששות מהמפגש עם נשים ברעלות התפוגגו".

"לפני שהמפגשים התחילו", היא נזכרת, "ההורים היהודים לא ידעו אם יצליחו לתקשר עם ההורים הערבים, אז אמרתי להם: 'תסתכלו על הילדים, כי זו הדוגמא הכי טובה. עזבו את הניסיון שלכם בצד, תשכחו את הקלקולים שהחיים עשו

וחזרו לילדות".

ילדי שני הגנים והוריהם נסעו לטיול מגבש בירושלים, עבדו על הכנת התפאורה ביחד ולמדו את הטקסטים בע"פ. "ברגע שהתחלנו להפעיל את הילדים, ההורים התקרבו, ניסו לעשות כמו הילדים שלהם והצליחו להשתחרר בסופו של דבר".

"אנחנו רוצים להעביר לילדים מסר של שלום", מוסיפה נוהא. "שלא כל מה שקורה בעזה קורה אצלנו. אנחנו חיים במדינה שבה בקופ"ח יש רופא יהודי, בבריכה הם פוגשים ילדים יהודים. בכל מקום יש יהודים, אנחנו צריכים ללמוד לחיות אחד עם השני".

דירה להשכיר צילום: מתוך ההזמנה להצגה

שתי הגננות מסכימות שפרויקטים כאלה צריכים להיות לחם חוקו של משרד החינוך. "הכול מתחיל מלמטה", קובעת אירנה, "הילדים מלמדים את המבוגרים". השתיים נעשו חברות טובות במהלך השנה, ומתכוונות להמשיך לעבוד בשיתוף פעולה, גם בלי תיווך של פרויקט כזה או אחר. "זה תענוג להכיר את נוהא", אומרת אירנה. "נפגשנו בהשתלמויות פה ושם, אבל רק בזכות הפרויקט של בלהה נחשפתי לאישיות הכובשת שלה, ואנחנו בשום אופן לא נפרדות עכשיו".

בינתיים, בגן של נוהא, 8 מתוך הילדים המשתתפים מחר בהצגה חסרים, וההתרגשות לקראת ההצגה בשיאה. "זו עבודה מאוד קשה, אבל יש שכר בצידה", מסכמת נוהא. "אני שמחה שהילדים שלנו הכירו ילדים יהודים ושנוצרו חברויות. אני נהניתי, כולם מבסוטים והכי חשוב - מבינים שאפשר גם אחרת".

"דירה להשכיר", 25 ביוני בספריה העירונית בלפר ברמלה בניהולה של דניאלה לבקוביץ, הפקה: בלהה מס-אשרוב ונעמי לוסטיגמן ובסיוע עיריית רמלה