אגי משעול בעד חיים גורי
שיריו של גורי ב"הר עיבל" נעים בין פתוס מקראי נבואי לבין עברית מדוברת, ואפילו סלנגית, של משורר שחיי שזורים בחיי הארץ
אגי משעול צילום: איריס נשר
הר עיבל הוא הר הקללה, והפואמה עוסקת בקר ללת חיינו המורכבים והקשים כאן בארץ ישראל. בפתיחת המחזור מנסה גורי להתחמק מהתפקיד של המשורר הלאומי, ראש השבט המוכיח בשר ער, והוא שואל: "למה לך לדבר? למה לך"? אך לבסוף מקבל על עצמו את התפקיד
הקשה, לערוך חשבון נפש נוקב המעמיד את המפעל הציוני מול רגשי האשמה והספקות העולים ממבחן התוצאה.
מתוך הקרע הזה עולים שירים שהמודוס הטונאלי שלהם נע בין פתוס מקראי נבואי לבין עברית מדוברת, ואפילו סלנגית, המשמשת אמצעי התחמקות מן ה"תפקיד": "לא אוכל להיות פה לאילמים האלה, פרקי אינו נאה וקור לי אינו נעים, קולי צרוד ממרחקים, מעברית מדובר רת, מאבק וסיגריות, קולי נשאר כמאסף ללא ייפוי כוח בין הקוצים והסלעים.
• את "עיבל" ניתן להשיג בדוכני הוצאת "הקיבות המאוחד"
• ספרה החדש של אגי משעול, "ביקור בית", נמכר אף הוא בדוכני הוצאת "הקיבוץ המאוחד"
נא להמתין לטעינת התגובות
