שמעיה אנג'ל ואני: המחברת מספרת
סיפורה האמיתי של תמי אליעזר ואהבת נעוריה לעבריין הבכיר רואה אור בימים אלה בספרה "כלואה בשמעיה אנג'ל". אליעזר מספרת על תהליך הכתיבה ועל מקור ההשראה העיקרי שלה
"עליסה בארץ הפלאות" מאת לואיס קרול, ואת סדרת ספרי "קופיקו" מאת תמר בורנשטיין. אני לא זוכרת מה קדם למה, אבל זכור לי שמאוד קינאתי בדמויות הילדים שאימצו את הקוף.
כלואה בשמעיה אנג'ל, תמי אליעזר צילום: כריכת הספר
והאחרון?
"אלף שמשות זוהרות, שכתב חלאד חוסייני. מאוד נהניתי גם מספרו הקודם: "רודף העפיפונים". חוסייני הוביל אותי למקומות שאותם הוא מתאר, והצלחתי להריח אפילו את הריחות.
עם איזו דמות ספרותית היית רוצה להיפגש?
הייתי בוחרת להיפגש עם מומו ורוזה מ"כל החיים לפניו", של אמיל אז'אר. בפעם הראשונה שקראתי את הספר כנערה, הדמויות האלו ריגשו אותי מאוד. לא מזמן קראתי אותו שוב על מנת לעזור לבתי להגיש עליו עבודה, וגיליתי שאותן הדמויות לא פחות מרגשות אותי מאשר בעבר. הייתי שמחה לשבת ולשוחח איתן ברובע שלהן.
מה היה מקור ההשראה לספר "כלואה בשמעיה אנג'ל"?
מותו של אנג'ל שהוא אחד מגיבוריו. כנערה צעירה, הוא סימל עבורי את הכוח, את האלמוות. מותו השליך אותי חזרה לנעורים, ומכאן באה ההשראה.
באיזה רגע הבנת שהספר אכן קורם עור וגידים?
ברגע שסיימתי להעביר למחשב את קטעי הזיכרונות שהיו מתועדים ביומן הנעורים שלי. אימצתי את הזיכרון גם לגבי אירועים חסרים, עיגלתי קצוות, עד שראיתי שנולד ספר.
עם איזו דמות בספרך את הכי מזדהה?
עם הדמות של עצמי, כמובן. הרי כתבתי על עצמי.
האם היו לך שותפים/יועצים בתהליך הכתיבה?
אחותי ובעלי היו היועצים הטבעיים שלי בכל אחד משלבי הכתיבה. הם גם אלה שהמליצו לי למחוק אירועים שנסחפתי בתיאורם ושיצאו מההקשר עליו מדבר הספר.
למי היית שמחה להעניק את הספר עם הקדשה אישית?
להוריי, לשאר בני משפחתי, לחברים קרובים, ולכל מי שמעוניין.
על מי היית רוצה לכתוב ביוגרפיה?
הייתי מעדיפה לכתוב על אנשים אנונימיים, אנשים בלתי מוכרים שיש להם סיפורים גדולים, ושבניגוד לדמויות ההיסטוריות, אף אחד עוד לא כתב עליהם. למשל על אחד הקבצנים שבתל אביב. אני בטוחה שלחלקם יש סיפורים מעניינים וסיבות טובות שהביאו אותם למצבם.
אבל לו הייתי צריכה לכתוב ביוגרפיה על מישהו מוכר, הייתי כותבת על אטאטורק (מוסטפה כאמל). דמות ראויה להערצה,
בעיניי. כמי שהיה "דיקטטור דמוקרטי", הוא גרם למהפכה של ממש כשהביא את המודרניזציה לעם הטורקי, ונלחם למען שחרור האישה. לא זו בלבד שלנשים הייתה זכות בחירה לפרלמנט, הייתה להן גם הזכות להיבחר בעצמן. כ-70 שנה לאחר מותו, נראה כי אזרחי טורקיה ממשיכים לחיות בהשראת רוחו. פסלים בדמותו נמצאים בכל פינה, ורחובות ואתרים רבים נושאים את שמו.
נא להמתין לטעינת התגובות
