כוכב נוחר: "דוקוסלב" חסרת חשיבות
"דוקוסלב" אמורה לספק מידע שלא ידענו על ידועני ארצנו ולהביא את סיפורם הנסתר אל הצופים בבית. בפועל, היא ממחזרת אנקדוטות מחיי הסלבס שכבר שמענו, קראנו וראינו בעשרות הזדמנויות. צופים מהצד על התוכנית שמסתתרות בשוליים של לוח השידורים

הנה כמה דברים שלא ידעתם על רפי גינת: הוא נולד בשם רפאל ג'נה למשפחה קשת יום, אמו הייתה נוהגת לערוך קייטנות השמנה לילדים רזים במיוחד ורפי השתתף בכל אחת מהן, את אישתו פגש כשחיפשה עבודה כתחקירנית ובמקום למצוא לה משרה, הוא הציע לה לצאת לדייט והגילוי הגדול, שמודגש שוב ושוב במהלך התוכנית: מדובר באחד האנשים העדינים והחביבים ביותר בטלוויזיה, למרות התדמית שדבקה בו. נחמד.
הנה כמה דברים שבטח ידעתם על התוכנית "דוקוסלב": ניתן לבלות שעות בצפייה בה, כי לא חשים מתי היא מתחילה ואיפה היא נגמרת. היא מסוגלת להפוך אושיות כמו בר רפאלי ואגם רודברג לאלילות דוקו מהפנטות ובמהלך שלוש העונות בהן היא משודרת, הקפידו יוצריה להישאר רלוונטים עם שני פרקים על נינט - האחד פוסט הזכייה ב"כוכב נולד" והתפקיד האלילי ב"השיר שלנו" והשני כשהחליטה להפוך לנערת רוק בסיועו של אביב גפן. הידד למרדף אחרי רלוונטיות.
הבעייתיות של "דוקוסלב" טעונה בעובדה שהיא מבקשת להוות יומן מסע בחייהם של הידוען או הידוענית (רבים מהם, אגב, בני 25 ומטה) אך למעשה ממחזרת קטעי ארכיון, סיפורי ילדות ואנקדוטות מחייו של הסלב התורן אשר נטחנו עד מים בתוכניות הגיא-פינס-וואי-בעשר למיניהן.
לכאורה, התוכנית מספקת חידוש בכך שהיא מפגישה את הצופים, בדומה למקור האמריקאי של ערוץ E, עם בני המשפחה של הידוען. אבל גם מפגש אקראי מצולם זה, הופך כמעט חסר תועלת כשכל מה שהוא
נשאלת השאלה האם בארץ קטנה כל כך יש מקום ל"דוקוסלב"? התשובה לכך תהיה ברורה יותר ברגע שאורית פוקס או נעמה קסרי יקבלו פרק שיוקדש לסיפור חייהן. בארץ בה הסלבס ישובים בכל יום בחזיתות בתי הקפה, מתקשרים לצלמי הפפראצי כדי שיבואו לצלם אותם בים ומעניקים ראיונות עומק בלי הכרה, "דוקוסלב" הופכת חסרת חשיבות.
"דוקוסלב" משודרת ביום א' בערוץ הבידור הישראלי, הוט