במאית. לא קורבן: "הסוד" בפסטיבל קולנוע דרום

סיון פטל, במאית צעירה, יצאה לחקור את משפחתה ולשאול אותם, בגוף שלישי, למה שתקו כשנאנסה בגיל חמש על ידי בן דודה. התוצאה המצמררת תוקרן בפסטיבל קולנוע דרום

איתי שטרן | 8/6/2009 7:19 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תיבת נגינה קטנה מעוטרת בפיית טינקרבל ורודה מלווה את סרטה התיעודי של סיון פטל, "הסוד". הדימוי המקסים הזה, תיבה קטנה ששייכת לבת דודתה של הבמאית, מנסה לסמן שלווה ילדית, ילדותית, מתיילדת. התיבה הוורודה באה להסביר לכם את כל מה שהסרט מנסה לצעוק: מה עושה אונס בתוך המשפחה לילדה בת חמש, ואיך אפשר לטפל בזה באמצעים קולנועיים.
צילומי הסרט הסוד
צילומי הסרט הסוד צילום: יח''צ

פטל, היום בת 28, נאנסה על ידי בן דודה כשהייתה בת חמש בלבד. שניים מאחיה ידעו על האונס, ושתקו. כמיטב המסורת התיעודית-הישראלית יוצאת פטל, במסגרת לימודיה במכללת "ספיר", לרצף שיחות עם הקרובים אליה - אבא, אמא, האחים השותקים - שמתגלה כוויה דולורוזה תיעודית.

במהלך המסע היא פורקת את מטענה הכבד דרך מבטם של אלה שראו ושתקו, ודרך עיני אלה שלא ידעו, ומבקשים למצוא לעצמם נחמה בעצם הגילוי.

"אני באמת לא יודעת מה הביא אותי לעשות את הסרט, אבל אני כן יודעת להגיד שמרגע שפתחתי את זה, היה לי ברור שזה מה שהולך לקרות", אומרת פטל. "התיק שניסינו לפתוח במשטרה נסגר על התיישנות, ואז כבר התחלתי לכתוב טיוטה ראשונה. משם הכל התגלגל. אולי בגלל ששתקתי כל השנים, הרגשתי צורך לצעוק".

באחד מרגעי השיא נחשפת האם - שמצולמת לכל אורך הסרט כשהיא עסוקה במלאכות המטבח -וחולקת עם המצלמה את השנאה העצמית שאכלה אותה כל השנים. פטל, בתבונה ובהמון רגישות, ביקשה ממשפחתה לדבר אליה כאילו הייתה במאית ותו לא. לא אחות, לא בת, לא נאנסת. לכן מתנהלות השיחות פה בגוף שלישי.

"היה לי חשוב ליצור את ההפרדה הזאת", היא אומרת. "לא רציתי שההורים שלי ירגישו שהם מדברים על הבת שלהם. גם אני נעזרתי בזה, והפכתי אותם למרואיינים לכל דבר".

המשפחה, מזרחית ומסורתית, מבהירה בכל פריים מדוע נשמר הסוד: יש לשמור על התא המשפחתי בכל מחיר, ואת הכביסה המלוכלכת מכבסים בבית. עם זאת, ברגע שהחליטה פטל להפוך את הטרגדיה לסרט, הצטרפו אליה כולם.

"ברגע שהעליתי את הרעיון הם נענו בחיוב ולא חשבו לרגע", היא מספרת. "אני יודעת שזה היה להם לא פשוט, בגלל החשיפה, אבל הם שמו את עצמם בצד. רציתי להראות בכוונה את הסיפור של המשפחה הקטנה, ולנסות להבין מה מביא את הרעיון הזה של השתיקה".
צלקת שאי אפשר להעלים

הסרט, אומרת פטל, הוא לא סגירת מעגל, ולא סוג של טיפול פסיכולוגי. "זאת צלקת שאי אפשר לסגור", היא אומרת. "אבל הדיבור, החשיפה, אלה כן עזרו. אני יודעת שלא כולם צריכים לדבר על זה בצורה כל כך גלויה, אבל אני כן יכולה להגיד שככל שעסקתי בזה יותר, כך הבנתי כמה הדברים האלה נפוצים. השתיקה משתקת את כולם, והסרט, הדיבור, הם בעיניי דרך טובה להילחם בזה".

"הסוד" יוקרן ביום רביעי במסגרת פסטיבל קולנוע דרום, שנחשב לאחד המסגרות האלטרנטיביות החשובות ביותר לקולנוע בישראל. הפסטיבל,

בחסות מכללת ספיר, בא קודם כל להציג את יצירות בוגריו, בעיקר בנושאים שקשורים לפריפריה. פטל מקווה, כמובן, שהסרט שלה ייצא ממסגרת הפסטיבל וממסגרת הנגב.
 
"אם אצליח לגרום לאדם אחד לקום ולדבר על מקרה כזה, עשיתי את שלי", היא אומרת. "אבל מה שהכי חשוב לי להבהיר זה שזה לא סרט על קורבן. אני לא מרגישה קורבן ולעולם לא ארגיש ככה. הייתי ילדה, ומישהו ניצל את הכוח שהיה לו עליי. היום זה הרי לא יקרה יותר. אף אחד כבר לא ייקח אותי למחסן ויגיד לי תשכבי פה ותעשי ככה".
 
פסטיבל קולנוע דרום, סינמטק שדרות, עד יום חמישי, פתוח לקהל הרחב ויש הסעות מהמרכז

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים