על תסמונת הכשל של ספר ההמשך
שני ספרי נוער שראו אור לאחרונה מבטאים את קריסת הציפיות שעוררו הספרים הקודמים בסדרה. קריאה ב"יומנו של חנון 2" וב"האפלוליות" מעלה שאלות על שיקולי הפרסום של הוצאות הספרים
יומנו של חנון, ג'ף קיני צילום: כריכת הספר
שני ספרי נוער שראו אור לאחרונה מבטאים לטעמי, את קריסת הציפיות האלה. המחברים, נשענים על הצלחות העבר ועל מיקומם המרכזי ביצירה לנוער, כשלו להוציא סיפור טוב שישמר את מעמדם.
ספרו השני של ג'ף קיני, "יומנו של חנון 2: רודריק שולט!", מגיע לאחר ההיסטריה שיצר ספר הביכורים שלו.
מאז סדרת "הארי פוטר" לא התקבל ספר נוער באהדה ובהצלחה כה רבה. החדשנות שהציע קיני בעיצוב הספר, העלילה המשעשעת וכתיבתו הצינית וההומוריסטית, כבשה מיליוני קוראים צעירים בכל העולם. התופעה לא פסחה גם על ארצנו והוכחה לכך היא הדחתו מראש רשימת רבי-המכר רק עם הופעת הספר השני בסדרה. הצלחתו המסחרית הידועה מראש של "יומנו של חנון 2" נובעת ישירות מהצלחת הספר הראשון. והרכישה הכמעט עיוורת של הספר השני אינה מעידה מאום על רמתו ועל מידת הצלחתו הספרותית.
את הספר יש לבחון כיצירה עצמאית, כהמשך לעלילותיו של הגיבור, גרג הפלי החנון. "יומנו של חנון 2" אכן שומר על העיצוב הייחודי והקו ההומוריסטי. אולם בעוד הספר הראשון ניחן בחדשנות וכתיבה מבריקה ומהנה, הספר השני אינו מלוטש דיו ולא מצליח להיות קצבי וסוחף כקודמו.
יומנו של גרג מתאר את חופשת הקיץ המשעממת והמרגיזה ואת קורותיו בחטיבת הביניים. הפעם ממקם הסופר את אחיו, רודריק, במרכז העלילה. רודריק מתגלה כטיפוס נאלח מכל בחינה שהיא: תככן, נצלן ונודניק. בנוסף, נאלץ גרג להתמודד עם אחיו הקטן והמלשן והוריו הבעייתיים. ואם לא די בכך, הלימודים מעיקים עליו וחיי החברה שלו נותרים בלתי זוהרים בעליל.
סיפור העלילה בגובה העיניים, ההומור הציני, הלשון הפשוטה והמדוברת; כל המרכיבים שהפכו את הספר הראשון למהנה כל כך, לא מחזיקים את הספר השני. החוויות משעשעות פחות, ההומור חלש והמרירות והרטנוניות של גרג נטולות חן. הספר מהנה במידה, אך הוא חסר את האינטליגנטיות והניצוץ שאפיינו את קודמו.
ניתן למצוא קווי דמיון בין ספריו של קיני לסדרת הספרים של הסופר הצרפתי, ז'אן-ז'אק סמפה, "ניקולא הקטן". בשני המקרים העלילה מתוארת מעיניו של ילד וכתובה בהומור רב ובסלנג עדכני לתקופה. אך בעוד סמפה שומר על רמה ספרותית גבוהה, קיני אינו עומד בסטנדרטים שהציב לעצמו. חבל אם כן, שההוצאה מיהרה לתרגם את "יומנו של חנון 2", אך מבוששת לתרגם עוד מחוויותיו של ניקולא, על אף שזכה להצלחה רבה.
ג'ף קיני, יומנו של חנון 2: רודריק שולט! מאנגלית: תומר קרמן, עריכה: מיכל פז-קלפ, הוצאת כנרת, 218 עמודים.
סיפור לא אמין
אשכר ארבליך-בריפמן נחשבת כיום לאחת מסופרות הנוער הפופולאריות ביותר. ספרה החדש, "האפלוליות", מתווסף ליצירתה הענפה עבור נוער בגילאי 10-12. פרט לכך, היא אמונה על סדרת הספרים המצליחה "ווינטר בלו" הפונה לקהל בוגר יותר ועל כן, שמה מזוהה עם ספרות בעלת סיכויי הצלחה רבים. למרות שזהו לא ספרה השני, אינני יכול שלא להסתייג מהבחירה לפרסם את הספר.
סיפור המעשה בטומי, אשר בדומה לגיבורו של ג'ף קיני, סובל מהצקותיו של אחיו הגדול. ערב אחד, כאשר הוא יוצא לחפש את כלבו שברח, מוצא טומי אפלולית מחוסרת-הכרה ואוסף אותה לביתו. כפי שיתברר בהמשך, האפלוליות אינן
פיות אך הן יצורי קסם לכל דבר. חברותיה של האפלולית הפגועה מחייבות את טומי להשיג נזלת של טרול אשר תרפא את האפלולית. אם ייכשל, הן יהרגו את כלבו.
האירועים שלאחר-מכן מבהירים את הבעייתיות שבספר. חיש מהר מוצא טומי טרול מנוזל במחילה שבחצר ביתו. תדהמתו על כך שמעולם לא ראה אותו לפני-כן מתקיימת גם אצל הקורא. האופן בו נכנס הפנטסטי לעולם המציאות לוקה בחסר. הוא אינו אמין דיו ונובע בעיקר מכתיבה חלשה. ככל הנראה, הסופרת ביקשה להציג קיום סביר של עולם פנטסטי לצד עולם ריאליסטי, אך הסיפור אינו מעמיק דיו באפיון העולם הפנטסטי בכדי לשוות לו מהימנות.
האפלוליות, אשכר ארבליך-בריפמן צילום: כריכת הספר
כמו-כן, הסיפור לא מצליח לעניין ולרתק. מאבקו של טומי להשיג את המרפא אינו מלהיב ונטול רגעים אמיתיים של מתח או הפתעה. לטעמי, היה רצוי שהספר יעבור עריכה קפדנית יותר, שכן הוא דל מדי ובהחלט לא עומד בציפיות שיצרה בצדק הסופרת.
אשכר ארבליך-בריפמן, האפלוליות, עריכה: נטע גורביץ', הוצאת ידיעות ספרים, 11 עמודים.
נא להמתין לטעינת התגובות
