זה לא יוסוף, זה סטיבנס

הסיכוי שקט סטיבנס איסלאם יוציא אלבום טוב במאה ה-21 נראה אפסי. אבל הוא מתממש באסופת שירים שמזכירה את ימיו הגדולים

בועז כהן | 5/6/2009 18:28 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
על העטיפה, מצד שמאל, נראית מכונית פולקסווגן מיקרובס. מיניבוס על בסיס חיפושית, מסמלי שנות ה-60 וגרייטפול דד. אני מאמין שאפשר ללמוד הרבה מאוד מעטיפות של אלבומים. יוסוף (קט סטיבנס) ממוקם מצד ימין, גיטרה בידו. הזמן הוא לילה. זוהי תמונה תקופתית. מעין שחזור של לונדון ב-1967. מנורות הרחוב מפיצות את אורן הצהוב על הרחוב הריק.
 
יוסוף - עטיפת האלבום.
יוסוף - עטיפת האלבום.  צילום: יח''צ

הסיכוי שיוסוף/קט איסלאם/ סטיבנס יוציא אלבום טוב, עמוק לתוך המאה ה-21, אחרי הרבה מאוד שנים מחוץ לביזנס, היה שקול לסיכוי של ג'נסיס להתאחד עם פיטר גבריאל ולהגיע להופעות בישראל. ובכל זאת, יוסוף שחרר דיסק חדש בשם "Roadsinger" וגם הצליח להביא לאולפן את פול מקרטני ואת דולי פרטון ולחבר בצורה קוהרנטית שלל שירים שמזכירים מאוד את תקופת השיא שלו, בין השנים 1970-1975.

זה אמנם האלבום השני שלו בתהליך הקאמבק (אחרי הדיסק מ-2006), אבל עכשיו כבר יש חיבור אל שנות הזוהר. מתברר שכישרון הכתיבה לא נעלם לשום מקום. הוא סתם היה בהקפאה מסוף שנות ה-70, ועכשיו הופשר. לא פלא ששם האלבום, לצד Roadsinger, הוא: Through The Night To Warm You.

סטיבן דימיטרי גיאורגיו נולד בלונדון ב-21 ביולי 1948 לאבא קפריסאי-יווני ולאמא שבדית. עד גיל עשר גר עם הוריו בדירה מעל המסעדה המשפחתית שלהם, למד בבית ספר קתולי ואחרי גירושי הוריו עבר עם אמו לשבדיה. "בכלל לא חשבתי על מוזיקה", סיפר פעם. "הייתי שקוע בתוך עולם הציור והאמנות הפלסטית". ואכן, את עטיפות תקליטיו הוא צייר (באופן יפה להפליא) לגמרי בעצמו.

הוא חזר לבריטניה בגיל 18, פצח בקריירה מוזיקלית ואז חלה בשחפת ואושפז למשך שנה וחצי בבית חולים. בתקופה הזו כתב כ-50 שירים, שרובם הפכו ללהיטים ענקיים מיד כשהחלים ויצא אל החיים. הוא אימץ לעצמו את שם הבמה "קט סטיבנס" והחל להפציץ את העולם בתקליטים. בין 1968 ל-1978 הוציא יותר מעשרה אלבומים שנמכרו ביותר מ-60 מיליון עותקים. ואז הוא התאסלם, ופרש.
אינטימי

יוסוף איסלאם שימש השראה לאמנים רבים. את חלקם, אגב, הוא תבע בבית משפט או תקף בפומבי על כך שגנבו ממנו חלקים משיריו. את פליימינג ליפס הוא גרר לדיון בשנת 2003 כי לטענתו העתיקו את Fight Test משירו Father And Son.

המשפט הסתיים בכך שלסטיבנס הוענקו חצי מהזכויות על השיר. השנה איסלאם/סטיבנס תבע את קולדפליי על שימוש לא הוגן בשירו Foreigner Suite (בן 18 הדקות). האם קולדפליי גנבו את המלודיה ל"ויוה לה וידה" מסטיבנס? "תקשיבו לזה, זה שלי!", טוען יוסוף בלהט, "זה Foreigner Suite, באמת!".

האלבום החדש אקוסטי ואינטימי יותר. "אנשים רצו לשמוע אותי עושה חומר פשוט,

רק אני והגיטרה", הוא מסביר את הכיוון הנוכחי. והרי אמנים כמו רוד סטיוארט, פי?פי ארנולד, נטלי מרצ'נט, הדלגדוס ושריל קרואו חידשו שירים שלו. השמחה על האלבום החדש שלו היא כפולה ומכופלת, כי יוצרים-זמרים כמו יוסוף/סטיבנס אמורים וצריכים להזדקן בכבוד, ועם כל הכבוד שמגיע להם.

הקשיבו לשיר הפתיחה, Wellcome Home, המשיכו הלאה ל-Thinking About You ומשם ל-Everytime I Dream. כמה כותבי שירים כאלה יש בעולם כיום? אפשר לספור על כף יד אחת, ועוד תישארנה אצבעות פנויות. ברוך הבא הביתה, יוסוף. קרא לעצמך איך שתרצה, התפלל למי שתרצה, רק תן לנו עוד אלבומים כאלה.

יוסוף איסלאם, Roadsinger , הליקון

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים