מכתבי הנערה לחייל בתעלה היו לספר
אוסי רז הייתה נערה בת 17 שכתבה מכתבים לאיציק, חייל שהיה תקוע בסואץ והפך לימים לבעלה. קצת לפני מותו של איציק הפכה התכתובת שלהם לספר מקסים שמתאר תקופה סוערת
לחייל המיותם מאי שם!
דמעות זלגו מעיניי למשמע בקשת ההתכתבות הנוגעת ללב ששלחת. "מיותם" ? "אי שם"? "על גדות התעלה"? רק שתדע - התייפחתי בקולי קולות.
אוסי רז צילום: אמיר מאירי
אז "אי שם" זה ממש "על גדות"? אין ספק שאני חייבת לענות לך, נכון? פטריוטית נאמנה שכמוני לא רוצה להשאיר חייל אמיץ, עם רמת התנסחות סבירה למדי, בהרגשת יתמות מתמשכת. ברור לי, שכשחייל נמצא במצב נואש כשלך אז מהם שמונה חודשים ביני לבינך? שלך באחוות מסכנים, תמר.
כך נפתח "מכתבים לתעלה" שכתבה אוסי רז (הוצאת בת אור), ספר שנולד כתוצאה מבקשתו של החייל הצעיר איציק רז, לקבל מכתבים מהעורף, כשהוא עצמו תקוע בתעלת סואץ. לבקשה ששודרה בגלי צה"ל נענו נערות רבות, אבל רק אחת, אסנת (אוסי) נתן, שבתה את לבו. המכתבים הפכו לחלק מרכזי בחייהם של השניים: החייל כתב פעמיים ביום בין ההפגזות, והנערה הצעירה והחריפה סיפקה תיאורים מן העורף. היא כתבה על המשפחה, על תנועת הנוער, על ספרים שקראה, שירים ששמעה, אירועים שהגיבה אליהם, שמחות וכעסים. כל אלה לוו בקטעים מצחיקים מתוך ספרים, תשבצים וחידות, בדיחות, ציורים קטנים ומעטפות מעוטרות. העולם לפני
האינטרנט היה הרבה יותר מוחשי.
40 שנה אחרי מלחמת ההתשה המתארכת והמדממת, נאגדו המכתבים המקוריים לספר. "'מכתבים לתעלה' הוא ספר שמח שנכתב בנסיבות עצובות, ממש כמו המר והמתוק שמלווים את חיינו על פני האדמה ובארץ הזאת", אומרת הנערה שהתבגרה באופן מפוכח, כמו שהמציאות הישראלית מכתיבה.
"השתדלתי שהמכתבים יהיו הכי נפלאים שיש, למרות שכל הזמן השוויתי את הכתיבה שלי לזאת של זהרה לביטוב, הטייסת שבמלחמת השחרור כתבה לשמוליק החייל, וסיפור אהבתם תועד ב'לאהוב עד מוות', הייתי מאוד לא מרוצה מעצמי", אומרת רז. "מוזר לי היום לשמוע קוראים שמשתאים על כך שזאת הייתה רמת הכתיבה של נערה בת 16. אותי ליוותה כל הזמן ההרגשה שהכתיבה שלי קופצנית, לא רצינית ולא ראויה".
עם תום המלחמה, הקפידה הנערה לדחות מפגש פנים אל פנים בעקביות, מתוך חשש שמשהו בחלום היפה יתקלקל. לבסוף נפגשו השניים בחודש אוגוסט מהביל ליד פסל ברמת גן, ואחרי היכרות ממושכת ומלחמה נוספת, נישאו ב-1976. מקץ שנים ספורות נולד בנם הבכור עודד, ובשנות ה-80 עלו לגליל כדי לקחת חלק בהקמתו של יישוב חדש - כמון. שם נולדו גם הבנות ליאור ויעל.
מכתבים לתעלה, אוסי רז צילום: כריכת הספר
ב-2 ביוני 2006 חגגו על דשא גינת ביתם 30 שנות נישואים בחתונה שנייה. שנה בדיוק לאחר מכן הלך איציק לעולמו. את המכתב האחרון, שחותם את הספר, התיישבה רז לכתוב אחרי מותו של אישה האהוב, ושלחה לדפוס. בכך הסתיים פרק חיים שלם. "למרבה השמחה, איציק זכה לקרוא את הספר לפני מותו וכולנו רואים בכך מתנה נפלאה, הנצחה ראויה", אומרת רז.
יש דמיון בינך לבין הנערה שעולה מהמכתבים?
"מדהים עד כמה לא השתניתי כמעט, ובעיקר תפיסת העולם האופטימית שגורסת שאין הדעת סובלת שחיינו לא יהיו יפים. איציק היה שותף לזה לאורך כל חייו".
נא להמתין לטעינת התגובות
