יעל דקלבאום לא ג'וני מיטשל
יעל דקלבאום משלישיית "הבנות נחמה", באלבום בכורה מפתיע, מנמקת ומסבירה למה, כמה ואיך
יעל דקלבאום צילום: יניב אדרי
הזמרת הישראלית, שמוכרת לרובכם מ"הבנות נחמה", היא רק עוד קורבן, אך בוודאי לא הקורבן הראשון, להשוואה המעיקה והמיותרת. מספיקה הקשה ב"גוגל" של המילים "ג'וני מיטשל הישראלית" כדי להבין עד כמה הרחקנו לכת. העמוד הראשון שמור לדקלבאום, אך אחריו משתרכת רשימה מעיקה שנמצאות בה מיקה קרני, יהודית רביץ, אחינועם ניני, הדרה לוין-ארדי ומרגול (טוב, נו, לא באמת).
מה שהכי מוזר הוא שהאלבום החדש של דקלבאום רחוק מג'וני מיטשל כמרחק פופ מזרחי מיוני בלוך, עד שנדמה כי איש באמת לא טרח להאזין לו. "אני לא עשיתי את השוואה לג'וני מיטשל, זה כל מיני אנשים", אומרת דקלבאום בשיחה אחרי שתהיתי על מסע הפרסום ההשוואתי. "יכול להיות שהם מכירים אותי מהמופעים האקוסטיים, שם אני מנגנת את השירים, רק אני וגיטרה. אני עושה את ההופעה הזאת כבר שלוש שנים, אז כנראה מזה".
אם הבנו שדקלבאום היא לא, אתם יודעים מי, אז מה היא כן? התשובה טמונה בחלקה ביונתן לוי ורן שם טוב מלהקת "איזבו" שהיו מעורבים בהפקת האלבום. לוי, שהפיק את האלבום נפלא, ושם טוב, שעשה את המיקס, הצליחו עם דקלבאום לעשות ממה שהיה אמור להיות מוצר אינטימי, רגיש ומשעמם אלבום יצירתי ועשיר, שלוקח את הזמרת המוכשרת למחוזות שלג'וני מיטשל אין אליהם כרטיס כניסה.
"יונתן עובד אתי, ואנחנו עושים ביחד מוזיקה
הרבה לפני שהוא הקים את 'איזבו'", מספרת דקלבאום על החיבור. "אנחנו חברים מגיל 15, ואנחנו חווים את האלבום הזה כבר מאז. נכון שבדרך כל אחד היה מושפע מדברים מוזיקליים אחרים, אבל החיבור הזה הביא אותנו למקום הזה. לא הייתה לי שום כוונה להישמע כמו 'איזבו', אפילו שאני אוהבת אותה מאוד. אני מניחה שמשהו אכן חלחל".
החיבור בין דקלבאום לאנשי "איזבו" עשה לאלבום הבכורה של הזמרת רק טוב. "Ground Zero" הוא הרבה יותר מבחורה נאה עם קול יפה, מילים יצירתיות וגיטרה. המוזיקה מלאת השכבות משלבת בין רוק פרוגרסיבי מפעם, פופ מתוחכם ונגיעות של פולק לכדי טעם מוזיקלי חדש לגמרי. רוב המילים של דקלבאום, גם הן לא רעות, ומתעלות מעל לרמה שאליה מצליחים להגיע ישראלים ששרים באנגלית בדרך כלל.
"כל מי ששמע אותי מופיעה בשנים האחרונות לא היה יכול לצפות שהאלבום הזה יצא ויישמע כך", מעידה דקלבאום, "כולם מופתעים. יש כאלה שקצת מאוכזבים שזה לא ערום ויש לזה סאונד עצום ויש אנשים שעפים מזה. מה שאני יכולה להגיד הוא שזה בסך הכול הדיסק הראשון שלי והשני יצא בעוד פחות מעשר שנים ואולי יהיה שונה מזה. האלבום הזה הוא בסך הכול חלק ממשהו גדול".
אפשר לשמוע נימת התנצלות קלה בדבריה של דקלבאום, כזאת שכנראה נובעת מעשרות קולות האכזבה מהביצועים הלא "ג'וני מיטשליים" באלבום. אחרי שלוש שנים עם מופע אקוסטי, ואלבום רך ומצליח עם "הבנות נחמה", יהיה קשה לעדת המעריצים להתחבר לחוצפנות המוזיקלית שבדקלבאום מודל 2009. מה שבטוח, שלוש שנים נוספות בסיבוב הופעות עם האלבום הנוכחי, ואיש לא ישווה עוד את דקלבאום למיטשל.
יעל דקלבאום, "Ground Zero", התו השמיני
נא להמתין לטעינת התגובות
