במופע, כמו בחיים, צריך לבחור
תיאטרון קליפה, סוג של מסורת בפסטיבל ישראל, מעלה במוזיאון אסירי המחתרות בירושלים מופע חדש שמתבסס על סיפורים של קפקא. במופע, הקהל נאלץ לבחור משלל הסיפורים את הסיפור שהוא רוצה לראות
במוזיאון אסירי המחתרות בירושלים מוזמנים הצופים לצעוד בין החדרים, ולפגוש בכל אחד מהם עיבוד לסיפור קצר אחר של קפקא. "אנחנו יוצרים מנקודת ההנחה שאם קפקא לא היה מבקש ממקס ברוד לשרוף את כל היצירות שלו, אז הוא היה מציג אותן בשואו גדול, ואז היה מתאבד", אומרת עידית הרמן, מייסדת תיאטרון קליפה, ויוצרת המופע "ק'".
"קפקא היה סוג של פוריטן, הוא האמין באיזה טוהר של האמנות, ביצירה שלא מיועדת לקהל. קפקא רצה לשרת את החברה אבל לא האמין שהוא יכול, ולכן ישב כל חייו במין איזה כלא יצירתי. הוא לא היה מצליח לחיות עם המשמעות של חשיפת היצירה שלו לקהל, כי זה היה מוזיל אותה, לדעתו".
תיאטרון קליפה בוחן הפעם את גבולות ההופעה מול קהל, ומאפשר לצופים לשמש כמשתתפים אינטראקטיביים, שבוחרים בעצמם את המסלול בתוך המופע. "אתה חייב לבחור לעצמך נתיב", מסבירה הרמן. "כמו בחיים, כך גם במופע. וכמו בחיים, אתה יודע שכל בחירה שלך כרוכה בוויתור על משהו אחר. כמו ביריד, יוצאים אליך כרוזים ומציעים לך סיפורים שונים, ואתה בוחר מה אתה רוצה ללכת לראות".
ולמה הבחירה להציג דווקא במוזיאון אסירי המחתרות?
"אנחנו לא עוסקים בשאלות שקשורות להיסטוריה של ישראל ולפוליטיקה אבל העיסוק בבניין שהוא בית כלא היא מושלמת למופע הזה. והמופע נוצר בהשראת המקום ולכן הוא יכול להציג רק שם. כיאה להצגה שמתרחשת בבית כלא, הקהל לא תמיד מקבל מה שהוא רוצה. לא תמיד מאפשרים לך ללכת לאן שבחרת ולפעמים מסיימים לך את המופע לפני שרצית שהוא יסתיים. ככה זה בחיים. לפעמים הם בית כלא".
הרמן התל אביבית, רקדנית וכוריאוגרפית, מנהלת את קליפה עם בן זוגה, הרקדן דמיטרי טולפנוב. קליפה נחשב לתיאטרון מוביל בארץ
קשה לעבוד כזוג? במיוחד בתקופת הפסטיבל האינטנסיבית?
"זה החיבור הכי טבעי שיכול להיות. הפסטיבל הימר עלינו כשהיינו בתחילת הדרך, ועם הזמן הפכנו לחלק ממנו. פתחנו אותו פעמיים. ממש גדלנו עם הפסטיבל, ואנחנו חייבים לו את קיומנו, לפחות בכל הקשור לחשיפה. בנימה אישית, מרגש אותי לראות איפה התחלנו בפסטיבל ואיפה אנחנו נמצאים בו היום".
תיאטרון קליפה במופע ק', מוזיאון אסירי המחתרות
נא להמתין לטעינת התגובות
