"הסרט הלבן" גרף את דקל הזהב
יצירתו הגדולה של הבמאי האוסטרי מיכאל האנקה על החיים בגרמניה ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה זכתה בפרס היוקרתי. לעג ושריקות בוז לחבר השופטים ולזוכים בפרסי הבימוי, התסריט והשחקן

מיכאל האנקה מקבל את פרס דקל הזהב צילום: אפ וגטי אימג'ס
זה שנים שלא הושגה תמימות דעים שכזו לגבי הזוכה בפרס בין חבר השיפוט של הפסטיבל, המורכב מאנשי מקצוע, לבין מבקרי הקולנוע. דומה כי "הסרט הלבן", המנתח את החיים בגרמניה ערב פרוץ מלח חמת העולם הראשונה, כבר עושה את דרכו לרשימת הזהב של פסגות הקולנוע.
הענקת הפרס לסרטו של האנקה חתמה טקס סיום שערורייתי, שלווה לכל אורכו בשריקות בוז וקריאות לעג שכוונו נגד כמה החלטות תמוהות של חבר השיפוט, בראשותה של השחקנית הצרפתיה איזבל הופר. כך, למשל, נשמעו באולם מחאות עזות בתגובה להחלטה להעניק את פרס הבימוי לברילנטה מנדוזה מהפיליפינים עבור עבודתו בסרט הדוחה "שחיטה", וכך הייתה גם קבלת הפנים בזמן חלוקת פרס התסריט לסרט הסיני הכושל "קדחת אביב", המגולל
פרשת אהבים הומוסקסואלית.
גם הענקת פרס השחקן לכריסטוף וולץ', המופיע ב"ממזרים חסרי תהילה" של קוונטין טרנטינו, התקבלה בשריקות בוז קולניות. בעיקר משום שוולץ' האוסטרי מגלם בסרט באופן קומי ומשועשע דמות שטנית של נאצי, המעוצבת כחיבור בין אדולף אייכמן וקלאוס בארבי, התליין שפעל בצרפת במהלך מלחמת העולם השנייה.
שרלוט גינסבורג נטלה את תואר השחקנית המצטיינת על הופעתה החריגה ב"אנטי כריסט", סרטו הסקנדליוזי של לארס פון טרייר, ואילו "הנביא", דרמת בית הכלא של ז'אק אודיאר הצרפתי, הוכתרה ב"פרס הגדול של חבר השיפוט", הנחשב לפרס השני בחשיבותו בתחרות הוותיקה והנחשבת. הפרס השלישי חולק בין אנדראה ארנולד הבריטית, שזכתה בו עבור "בריכת דגים" המרגש, ובין פארק צ'ן ווק מדרום קוריאה, שביים את סרט האימה "צמא". ההכרזה על הזכייה של הקוריאני לוותה בקריאות נגד עזות שנשמעו מכיוונם של מאות העיתונאים שסיקרו את הטקס.

הסרט הלבן, מיכאל האנקה צילום: מתוך הסרט