הכל אודות אמא: ראיון עם זהר וגנר
ב"סימני מתיחה" מתעדת זהר וגנר את הרגעים האינטימיים של היריונה, את מערכת היחסים עם בן זוגה ואת הגילוי החדש של האימהות. "אני חושבת שהשתניתי והשינוי הוא בכמה רבדים. זה מה שניסיתי להגיד"
וגנר. "ערך עצום כדוקומנטריסטית". צילום: גרבולון
וגנר, שמוכרת בזכות "טינופת", זהר וגנר והמסריחים והסרט האוטוביוגרפי הראשון שלה, "זורקי" שיצא ב-2006 וזכה לשבחים, מתעדת את עצמה כבר חמש שנים, אבל תקופת ההריון, כך היא מודה, הייתה תקופה מהותית יותר ולכן החליטה לבסס סביבה את הסרט.
"הרגשתי שזו תקופה שיש בה ערך עצום בשבילי כדוקומנטריסטית, לא ידעתי אם אהיה שוב בהריון ולכן היה חשוב לי לתעד את התקופה. מצד שני, לא תיארתי לעצמי שהאפקט של הסרט השני יהיה גדול כל כך", היא אומרת ומגלה שהאימהות בערה בה במשך תקופה ארוכה לפני שלוסי נולדה.
"סיימתי את 'זורקי' והרגשתי שעכשיו אני יכולה להתמודד עם אימהות, עכשיו אני רוצה וזה מתאים לי, זה משהו שבער בי מאד. הסרט מדבר על זה, על להיות אימא ולהישאר בכל זאת מי שאת, לדאוג לעצמי ובמקביל, להתרגל לעובדה שאני צריכה לדאוג למישהי אחר".
סדר עדיפויות
הסרט מבחינתה היה מקום לפרוק ולנתח את ההקשרים היומיומים והבחירה בין האימהות ובין עולם הרוקנרול ואפילו בין לוסי ובין הגברים בחייה.
וגנר. סרט על בחירה. צילום: איתי נאמן
"לפעמים את צריכה לעשות בחירה, לי היה נורא חשוב לנסות למצוא דרך לבטא גם את הדברים שלי. אני חושבת שהשתניתי והשינוי הוא בכמה רבדים. זה מה שניסיתי להגיד בסרט.
והיא מפרטת בגילוי לב. "לפני שהפכתי לאמא, הגברים והדיאלוג איתם היה במקום הראשון, זה היה אצלי בעדיפות גבוהה. הנשיות היא גם דבר חדש שגיליתי ובסרט אני מנסה לחקור אותו וגם
לשאול את השאלה - איך גברים מגדירים נשיות, כי עד עכשיו הסתכלתי על נשים דרך עין גברית, אימצתי את העין הגברית".
"אחרי הלידה הדברים התאזנו, ברגע שלוסי נכנסה לחיים שלי, הצלחתי לראות מה היא נשיות. לפני הסרט חשבתי שנשיות זה ציצי גדול, בסוף הסרט הרגשתי שאני אישה אחרת, אישה שהיא אימא, העין הגברית הפכה פחות עוצמתית, פחות חשובה".
יש גם משולש בינך, בין לוסי ובין החבר שלך. משוואה שלא הצלחת לפתור בצורה שתהיה טובה לכולם.
"כנראה שאני בסיפור שלי, של אימהות חד הורית, לא הצלחתי לפתור את הנושא של משולש האישה הגבר והתינוק. כאישה, את נקרעת בין המחויבות לתינוק והציפיות שלך מהגבר ומה הבחירה שאת עושה או צריכה לעשות. אחרי הפרידה (משי, בן זוגה במהלך צילומי הסרט), הרגשתי שאני לא צריכה כבר לעבוד בשתי משמרות, פתאום יש גורם אחד, יש התמסרות טוטאלית לגורם הזה. גם נשים נשואות מרגישות ככה בשנה הראשונה".
"פחדתי שכשאהיה אימא ויתרתי על דברים, אז עניתי לעצמי על השאלה אם אפשר גם וגם ואפשר. כרגע אני מאד מרוקנת, עבדתי נורא קשה וזה היה נורא קשה, גם לוסי וגם הסרט. הביחד שלי עם לוסי היה טוב, לא הרגשתי ממורמרת, אני חושבת שהזמן שביליתי עם לוסי היה זמן שמח, נורא שמחתי".
חולמת על סרט עלילתי. וגנר. צילום: איתי נאמן
היצירה הבאה של וגנר לא תעסוק בחייה האינטימיים. רגע לפני שהיא חוזרת לעונה החדשה של "טינופת", אותה היא מגדירה כאתנחתא וכעשייה של כיף, היא מגלה שהפרויקט הבא יהיה עלילתי לגמרי, רחוק מהתיעוד האינטימי הדוקומנטרי שהורגלנו בו.
"אני רוצה לעשות פיצ'ר, לכתוב תסריט. נורא מעניין אותי הקולנוע העלילתי, השפה הקולנועית, העשייה עצמה. אני חושבת שהסרט הזה יש לו שפה אבל בסרט העלילתי את פחות משועבדת לרגע. בא לי לשחרר את עצמי שנייה מהמחויבות לרגע הדוקומנטרי, אבל כל אחד מהפרויקטים האלה הוא ריצה למרחקים ארוכים. אני צריכה קצת לנוח".
הסרט "סימני מתיחה" ישודר ביום שבת הקרוב , 23 במאי בשעה 22:25, ערוץ 8
נא להמתין לטעינת התגובות
