בני הנוער רוקדים עם כוכבת

הכוריאוגרפית רננה רז העלתה מופע שיצרה עם בני נוער מפנימיית הדסה. אחרי שהמופע ביקר בארצות הברית, וזכה להצלחה מסחררת בגיוס כספים, היא מספרת: "התחלנו מאפס, אבל זה הפך אותי לאדם טוב יותר"

יונתן אסתרקין | 21/5/2009 7:53

"הדבר הראשון שהם שאלו אותי זה אם הריקוד יהיה בסגנון היפ הופ", מחייכת הכוריאוגרפית והרקדנית רננה רז, שתעלה החל מיום שישי מופע חדש. רז חזרה לאחרונה מביקור בארה"ב במהלכו העלתה עם הרקדניות הקבועות שלה ועם תשעה נערים ונערות מכפר "הדסה נעורים" בבית ינאי מופע מחול. "כל מה שהם הכירו זה היפ הופ, וזה נראה להם מתאים. ישר אמרתי לא".

רננה רז ועופר עמרם במופע אוב צילום: יח''צ

למה?
"כי היה לי חשוב שהם יתנסו במשהו אחר, במוזיקה ותנועה שלא מוכרת להם. אמרתי להם שהם יצטרכו למצוא דרך משל עצמם. ידעתי שבסופו של דבר נעלה ערב שמחובר להופעות הקיימות של הלהקה שלי. בסוף בחרנו קטע שנקרא 'קפוארות', שמבוסס על מוזיקה ותנועה במסורת הדרוזית".

אחרי שהכל היה גמור, רננה הסתכלה מהצד והרגישה המון גאווה. "בחזרות הראשונות הכל היה להם זר. כמה ביקורת הייתה להם על הדברים שהבאתי, איך הם סירבו לעשות דברים. הכל היה להם חדש לחלוטין, אבל הם התגברו על זה ופתחו את הראש. היה מרגש לעבור איתם את התהליך הזה. בסופו של דבר, ממש התאהבתי בהם. הבנתי את החשיבות של היצירה הזאת בשבילם.

"שלפעמים להופעה על במה יש חשיבות עצומה, לפעמים חשובה בהרבה מהחשיבות האמנותית. היו המון פעמים שחזרתי הביתה מתוסכלת עד אימה, ואני בטוחה שגם לילדים היו רגעים כאלה. מה שאיפשר את ההתמודדות הייתה הבנה של החשיבות האנושית".

כמה הייתה קשה העבודה עצמה?
"אלה נערים בלי רקע בריקוד. הייתי צריכה להבהיר להם את החשיבות של דיוק בתנועה, של קצב, של שיתוף פעולה. התחלנו ממש מאפס. גם בתחום המוטיבציה היה קשה, להסביר למה צריך חזרות, למה חייבים להגיע בזמן, דברים כאלה. גם אני הייתי צריכה להסתגל לדברים. נגיד, הם לא ממש חסכו ממני את דעותיהם, ולפעמים הם הביעו אותן ממש בבוטות. הייתי צריכה ללמוד לצחוק מזה. אני חושבת שהתהליך שעברתי איתם הפך אותי לאדם יותר טוב".

באפריל הגיעה העבודה לשיאה, כשהילדים, עם רז והלהקה, נסעו להופיע בשיקגו במסגרת ערב התרמה של ארגון הדסה העולמי. יחד חוללו נערים

ונערות בני 16 - 18 ישראלים, רוסים, ואתיופים, וגרמו לרננה ולקהל להאמין בעולם טוב יותר. הלהקה המורחבת זכתה להצלחה סוערת, והנוער זכה להזדמנות של פעם בחיים.

"אני עוסקת במחול פרינג', שזה תחום שבו עובדים על הפקה המון זמן, אבל מריצים אותה לטווח קצר בלבד, במיוחד כשאין גוף תומך מאחורינו", אומרת רז, שעובדת בימים אלה על מופע התיאטרון-מחול שלה, "אוב", עם הרקדן עופר עמרם, שמבוסס על "הדיבוק". "מרתק לראות מבחינתנו איך ההיכרות האינטימית אחד עם השני, ועם החומר מבחינה פיזית ונפשית, מוציאה מאיתנו כל הזמן עוד תובנות חדשות".

רננה רז במופע "אוב" 22.5 בתל אביב, 30.5 בירושלים , 1.6 בחיפה