כלוא במדיום אחר: על האלבום החדש של יוסוף איסלאם
"RoadSinger", אלבומו החדש של יוסוף איסלאם, הלוא הוא קאט סטיבנס, מוכיח שגם בשנת 2009 באייפוד מזדמן, המוזיקה של האמן הותיק הזה היא סיפור מסע מרתק, פשוט ותמים
וידאו: Roadsinger
מאז הוא הספיק להקליט את Boots & Sand, שנכתב בעקבות האירוע המשפיל ב- 2004, כשממשלת ארצות הברית סירבה להכניסו לגבולותיה, בגלל שהופיע בטעות ברשימת הטרוריסטים. בינואר של השנה האחרונה הוא הקליט קאבר ל- The Day the World Gets Round של ג'ורג' הריסון והרווחים מהשיר נתרמו למען ילדים שנפגעו מתקיפת צה"ל בעזה.
בשנים שלאחר התאסלמותו ב- 1978 הוא התרחק מהמוזיקה וסיפר שהאסלאם איפשר לו לשרוד בלעדיה. המוזיקה הייתה מעיין אמצעי חשוב שנשא אותו להיכן שרק רצה, אך משעה שהגיע לחוף המבטחים של הדת, הוא קשר את הסירה שהובילה אותו לשם.
And if I make it to the waterside, will I even find me a boat (or so)
And I if I make it to the waterside, I'll be sure to write you note or something
(מתוך Sitting שנכתב ב- 1972)
נראה כי יוסוף מצא את הסירה שלו והפעם הוא גם יודע את הדרך לחוף, כשהוא נע בין שני העולמות, מצד אחד כדובר חשוב ומוערך בעולם המוסלמי. ומצד שני, כמוזיקאי מערבי שכבר לא מפחד להישמע כמו קאט סטיבנס האיש ממנו ברח במשך שנים רבות. כיום החיבור הזה נראה די טבעי וגם בעולם שאחרי ה-11 בספטמבר, אנשים רבים הצליחו להתגבר על הדיסוננס שדמותו מייצרת - אפילו משטרת ההגירה של ארצות הברית.
מהרגע שבו הרים את הגיטרה, הוא לא מפסיק להפליג ומעז להגיע גם למקומות רחוקים מעברו, כשהוא מופיע עם שיריו המפורסמים של סטיבנס – שירים שבעבר רצה לשכוח.
מתרגל לטכנולוגיה החדשה
למעשה, יוסוף חזר למשחק מהר מאוד כשהוא ממנף את החיבור בין האותנטיות של דמותו הנוכחית ובין המותג "קאט סטיבנס" באופן שמעורר הערצה. האיש שבחר להתנתק מהחברה המערבית באופן שנתפס כה קיצוני וזעזע רבים, הבין שבכדי לחזור עליו ליצר את אותו זעזוע - להתחבר לפייסבוקולאמץ את המרחבים הדיגיטאליים.
וידאו: יוסוף איסלאם מדבר
באתר הבית שלו ניתן למצוא מידע לגבי תרומה והתנדבות לארגונים מוסלמים לצד הסינגל הראשון שהוציא משנת 1966, כשהכול מתובל באסתטיקה אוריינטלית מתוקה ובטכנולוגית פלאש. בקרוב יפתח גם הבזאר הווירטואלי של יוסוף, שיציע חולצות של קאט סטיבנס ומגוון אביזרים למכירה – מעניין אם יש מקום למיקוח.
אולם מאחורי הדיגיטציה של יוסוף יש סיפור מעניין. קן קרמר, האיש שמזוהה עם מהפכת המוסיקה הדיגיטאלית של "אפל" ונחשב לאביו של האיי פוד, סיפר לטיימס ש- Father & Son של סטיבנס היה השיר הראשון שהוקלט כ- MP3 לנגן שפיתח. זה היה ב- 1982 ועל הנגן ניתן היה לאחסן רק שלוש דקות וחמישים שניות של מוזיקה.
קן רצה ליצור ניגודיות וחיפש דווקא צליל אקוסטי וטבעי כדי להשוויץ בטכנולוגיה
העתידית - השיר של סטיבנס היה מושלם לכך. יוסוף אמר בתגובה שהקלטות דיגיטאליות אפשרו ליותר אנשים להאזין ליותר מוסיקה מכפי שניתן היה לדמיין אי פעם ושהוא שמח לדעת שאחד משיריו היה חלוץ.
בשבוע שעבר הוא שחרר את Roadsinger (To Warm You Through The Night) - אלבומו השני בתור יוסוף איסלאם שהוקלט בלייבל Island Records בו ראו אור אלבומיו הגדולים Tea for the Tillerman ו- Teaser and The Firecat. גם על האלבום הזה הוא חתום בשם יוסוף בלבד, ולטענתו, השמיט את המילה אסלאם כיוון שלא רצה להשתמש בה כסלוגן ליצירותיו.
מסע מתמשך
ארבעה מתוך השירים באלבום הוקלטו במקור למחזמר Moonshadow שמורכב משירים חדשים לצד שירים ישנים של יוסוף ועתיד לעלות בקרוב. המחזמר מספר את סיפורו של Stormy – ילד שחי בעולם של חשיכה ויוצא למסע בעקבות ארץ האור.
וידאו: יוסוף איסלאם - World O'Darkness
המוזיקה של יוסוף כמו סיפור חייו היא מסע בעולם פראי. מסע בעקבות צילו של הירח, בקרונות רכבת השלום ובפנטזיה על קטמנדו ועל המרחקים. מסע של התבגרות, שחרור והתפכחות, מסע של חיפוש אחר האור.
באופן טבעי גם ב"רודסינגר" הוא יוצא לאותו מסע שמתחיל במקום הבטוח ביותר עם Welcome Home וממשיך במקומות הנעימים כמו: Everytime I Dream ו- Thinking About You. ב- World O' Darknessהוא שר על הצדדים האפלים בעולם בו השמש לא זורחת, עולם שאותו רק מעטים בוחרים לעזוב ולבחור בארץ שנמצאת מעבר לחשכה.
יוסוף - עטיפת האלבום. צילום: יח''צ
בשיר הנושא הוא מספר על זמר נודד ובודד שאיבד את דרכו ואת אמונו בבני אדם עד שיום אחד הגיע לארץ אחרת, שם אנשים דיברו בשפה שונה אך בכך זאת הבינו אותו והראו לו את הדרך לגן עדן דרך חולות המדבר. הזמר הנודד הזה הוא אותו אדם ששאל בעבר היכן משחקים הילדים. ולמרות שמצא אותם בחצר ביתו, הוא עדיין ממשיך בחיפוש כי המסע אף פעם לא נגמר.
האלבום הקצר שאורכו כחצי שעה בלבד, מוכיח שהחתול יוסוף רלוונטי גם בשנת 2009 דרך האיי פוד המנוכר. בקולו הצלול והנוגה הוא מעביר את הפשטות והתמימות שנמצאת באלבומיו הקלאסיים משנות ה- 70 וגורם לנו להבין שבמידה רבה המסר הוא אותו מסר - הוא רק כלוא במדיום אחר.
נא להמתין לטעינת התגובות
