האור והצללים של אדית וורטון
על הקרקע הקפואה והמתנכרת של ניו אינגלנד צומחים סיפוריה האפלים והאירוניים של אדית וורטון. העלילה יכלה להיות בנלית, כמובן, אך הבנליה נמלטה מפני עטה של וורטון שהסיפור שלה מכיל הרבה יותר מנוסחת נערה פוגשת נער ונזנחת
שני הספרים, כל אחד בפני עצמו ושניהם יחד, מציגים יצירה ספרותית שלמה: "קיץ", שתרגומו יצא זה עתה לאור, ו"איתן פרום", שיצא לאור בעברית (מאנגלית: טל ניצן-קרן) ב-1998. ב "אחרית דבר" מרחיבה איריס לעאל בעניין הקירבה בין שני הסיפורים, אני אתייחס כאן רק ל"קיץ", אך הוא מייצג היטב את יצירתה האיכותית של אדית וורטון (7)19(1862), סופרת אמריקנית, שהרבתה לשהות באירופה. אותות התשתית האירופית, ליתר דיוק - האנגלית, ניכרים ברומנים של וורטון, שכמו צמחה מתוך, ופרחה הרחק ומעל לדפי הרומנים של האחיות ברונטה וג'יין אוסטין.
ככותבות הרומנים האמיצות באנגליה של סוף המאה ה-18 והמחצית הראשונה של המאה ה-19, כך גם וורטון, לא חסה על החברה שבתוכה חיה, אך היא הרשתה לעצמה אמירות נוקבות יותר מקודמותיה על מקומה של נערה צעירה וחסרת ייחוס בחברה גברית, ועל אחת כמה וכמה, בחברה קפיטליסטית. באמריקה, שלא כבאנגליה, האצולה לא חייבה את אף אחד. המעמד נקבע על פי ההון והנכסים. כך נקבעו גם המעמדות בדורמר(צפון, עיירה צפונית קטנה ובדיונית, שתושביה יכלו להתגורר ולהתנהג בכל עיירה צרת אופק וממשית על מפת מסצ'וסטס.
האפלה בסיפוריה של וורטון - אפלת החורף, אפלת העבר והגורל ואפלת הנפש - גדולה וברורה כמו האור הגדול של הקיץ. אין ביצירת וורטון מסתורין. במקומו באים מורכבות ופיכחון. אירוניה ומלאות תאורית. בתארה את הרגע שבו גבר מבוגר נכנס שיכור לחדרה של נערה היא לא מסתירה את כוונותיו. וגם הנערה, חסרת ניסיון ככל שהיא, אינה תמימה, והיא הודפת את הפטרון שלה בכעס וגועל של בת הזמן הנוכחי.
סיפורה של צ'ריטי רויאל, הנערה ש"הורדה מן ההר", ממחיש היטב את חוסר הישע של נערה חסרת מעמד במקום קטן וקרתני. למישהי כזאת, שלא היו לה אופציה של פרנסה משלה או סיכוי להינשא לגבר אמיד, לא ציפה כל עתיד מלבב. ציפה לה רק ההר שבאה ממנו או נישואים מעוותים לגבר המבוגר ש"הוריד אותה מן ההר".
ההר של חבל איגל מאוכלס בפורעי חוק, אנשים מוזנחים, שיולדים ללא נישואים וחיים בניוול מוחלט. כל הקמאי, הקדמוני, האפל, נמצא שם על ההר, ומשם הגיעה צ'ריטי כשהייתה ילדה. איש לא ביקש להשיבה לשם, היא לא נדרשה להוריה, אך נפשה שבה ומשכה אותה לשם בבעתה. היסודות הפראיים שבה, החוצפה המולדת, הפכו אותה לביקורתית כלפי העיירה שבה זכתה לגדול. "כמה מאוס כל זה! " היא שבה ואומרת בהתבוננה באירועים התפלים המתרחשים ברחובה המשמים של העיירה.
צ'ריטי מודעת לעצמה ולסביבה, ומשום כך היא חסרת נחת ומנוחה. היא יודעת שיש עולם אחר, טוב מזה שבו הרשה לה לגדול מי שאימץ אותה ולבסוף גם חשק בה. חוסר ההשכלה שלה מכאיב לה, אך אין בה די סקרנות, ואולי היא פשוט חסרת הכוונה כדי להישלף מן הבורות שלה.
היא אבן יקרה וגולמית. יושבת בספרייה שעליה היא משגיחה מתוך אדישות, ואינה פותחת ספר. אין לה מושג מה הם נכסי התרבות הסובבים אותה. בקרבה היא מפתחת רק שאיפה אחת סתומה: להסתלק מן המקום.אך אין לה כלים למימוש שאיפותיה הלא ברורות. וכשמגיע לעיירה צעיר שפותח בפניה את כל הדלתות ומיידע אותה לעולם שבחוץ ולעולם שבתוכה, לרגש, לידע ולקדמה וגם לארוטיקה, מובן שהיא משליכה
העלילה יכלה להיות בנלית, כמובן, אך הבנליה נמלטה מפני עטה של וורטון. הסיפור שלה מכיל הרבה יותר מנוסחת נערה פוגשת נער ונזנחת. צ'ריטי שלה, הסוערת, הלא שגרתית, הנועזת, כומסת בתוכה את ההר ואליו היא נמלטת בשעת מצוקה, כמי שבורחת אל זרועות גורלה. יצר החיים ויצר המין, המתעוררים בנערה עם הקיץ המנץ בהדרגה ואחר כך משתולל סביב, מעידים על המקום שבאה ממנו ואליו לא תוכל עוד לחזור. שלא כנערות אחרות, היא חווה את הטבע כמו הייתה חלק ממנו. היא בורחת מן הספרייה המחניקה והאפלולית אל הגבעות והעשב, שם היא נוהגת לשכב ולשאוף את הריחות, להיצמד לאדמה.
המיניות הנפקחת בקרבה היא כוח רך, טבעי, שייך לטבע שבתוכו היא חשה בנוח. "כל עלה וניצן וגבעול כאילו תרמו את אדיהם למתיקות החודרת, וחריפותו של שרף האורנים גברה על תבלין הקורנית ועל בושמו העדין של השרך, וכולם נמהלו בריח לח של אדמה, שהיה כהבל פיה של חיה ענקית המתחממת בשמש". גם איתן פרום חש בקשר בלתי אמצעי לטבע: "... ואפילו ברגעיו האומללים ביותר דיברו השדה והשמים על ליבו וקולם עז וחודר." והקורא חש בקשר בלתי אמצעי לסיפורים של אדית וורטון.
קול המציאות הגדולה והמגוונת עולה מהם. זה הקול הפנימי הפועם ונושם בכל מקום שעונות השנה מתחלפות בו כהד מבשר להתרחשויות עתידיות, ולעתים האנשים מטים שם אוזן לשמוע את רחשי הטבע, עד שהם מוותרים על חלומם ונכנעים לנוחיות היחסית ולשיממון.
אדית וורטון, קיץ, מאנגלית : מיכל אלפון, סדרת הקלאסיקונים עם עובד, 223 עמודים
נא להמתין לטעינת התגובות
