מסדרים הפוגה מהמיתון: "מסודרים" עולה הערב
זה לא מורכב, ולא "סוגה עלית", אבל החבר'ה של "מסודרים" חוזרים לעונה חדשה כדי לעשות שמח. הם יוכיחו לכם פעם בשבוע שאפשר להגשים פנטזיות גם בפרובינציה שלנו, את הדרמה ישתדלו להשאיר על רצפת חדר העריכה, ואף מילה על המשבר הכלכלי (טוב, כמעט)
בפתיחת העונה השנייה מתאחדים חזרה, תחת קורת גג אחת, ארבעת מקימי ג'ימאליה, ואנחנו מגלים שאולי כל אחד המשיך בחייו בינתיים, "הרגיש שהוא עושה משהו עם עצמו", אבל כנראה שהם נועדו אחד לשני (ולשלישי, ולרביעי).
מהר מאוד כל אחד מהסטארט-אפיסטים חוזר לסורו – גיא פוגל (אסף הראל) נוטש את עמק הסיליקון לשם נשלח בסוף העונה שעברה לנהל את פרויקט "פלייסטשן 4". ברלד (מאור כהן), שחיפש רוחניות, חוזר אל הבירה, ה"באנג" ומלחמת הכוכבים.
ארז קליינר (ערן זרחוביץ') עוזב את משרת ההוראה ונשאר ההוא בלי הבחורות למרות שהוא מפוצץ בכסף. ואחרון חביב, מי שקנה את לב הבנות ב"אהבה זה כואב", כך שלאף אחד לא מפריע שהוא משחק אותה ערס שובינסט, תומר לוי (אסי כהן) שדופק בהתאם גם איחור אופנתי.
בפתיחת הפרק הראשון מסבירים לנו שמדובר בימי "משבר כלכלי" - כמו שצועקים את זה עלינו כמעט מדי יום במהדורות החדשות. אבל אני מבטיח לכם, בזה זה מתחיל, ושם זה גם נגמר. אף אחד לא יתחיל להתחלק בחשבון במסעדה או לחלוק מונית חזרה הביתה (טוב, אולי חוץ מהבנות שתומר מעיף מהבריכה).
וטוב מאוד שזה כך, כי מגיעים לנו גם רגעים של מנוחה, של אסקפיזם מכל הבלגן שמסביב. "מסודרים" אמורה להישאר בגדר חלום, ולא להציק לנו עם המציאות היומיומית של לסגור את החודש. בדיוק כמו שעושה מקבילתה האמריקאית – הפמלייה. שם אנחנו מלווים כוכב קולנוע ושלושת חבריו שלא עושים כמעט כלום – אבל ממש כלום במשך עונות שלמות – חוץ מליהנות. והאמת,
וזה בדיוק גם הטריק של "מסודרים", אנחנו רוצים לאהוב את הדמויות (אז אסי כהן הוא וינס צ'ייס? טוב, לפחות ברור שמאור כהן הוא "טרטל"), לקבל את מעט הדרמה שלנו בכל פרק, אבל במינון, ובעיקר רוצים לראות כיצד פנטזיות מתממשות גם בפרובינציה שלנו (והתמנון של "קשת" בהחלט מצליח לספק את זה לחברי המסודרים).
מסוק-ערסים נוחת בכיכר המדינה, מסיבת יום הולדת המונית בכיכר רבין, מכונית אאודי R8 דוהרת ברחובות (אל תתפסו אותי בשם של המכונית, לי אין כסף אפילו לקנות את הצמיג שלה), אלו רק מקצת הדברים שמתממשים לנו על המרקע. או כמו שהיה אומר אסי כהן כאורי גלר בארץ נהדרת: "זה חדש גם בשבילי".
כשארבעת הבחורים, אחרי האיחוד המרגש, מרימים כוס שמפנייה לחיים, מתגלה גם הבעיה. לחיי מה מרימים כוס מי שיש להם כבר הכל? פה בדיוק נכנס לתמונה הסטארט-אפיסט התורן סער שקד (דן שפירא), ומוכיח לחבר'ה שבא לשכונה בחור חדש, ויש לו במכנסיים צ'ק גדול יותר.
התחרות איתו צפויה להמשיך ולהניע את העלילה, ולדרבן את הארבעה להמציא שטיקים מקוריים כיצד לבזבז את כספם - אחרי שבעונה הראשונה הם היו מרוכזים בעיקר בריבים בינם לבין עצמם. ועדיין, גם העונה השנייה של מסודרים נשארה אינפנטילית כמו שהיא, אבל כייפית, קלילה, ובעיקר ממש מעוררת קנאה.
מילה אחת רצינית: מה שאנחנו לומדים מהבחורים, זה שגם עם כל הכסף שבעולם, כשהם מרגישים בגיל 30 ברווחה כלכלית, ואחרי שסימנו "וי" על הצלחה בקריירה – הם עדיין רוצים לגור יחד. כי אחרת העלילה לא תעבוד, וגם כי ברגעי משבר, כל הבחורות הבלונדיניות שבעולם (או שבבריכה) לא יעזרו.
ולסיום, מילה טובה והערה קטנה:
- שאפו ליוצרים שלא משאירים אותנו בסוף כל פרק פעורי פה עם רגעי מתח בשנקל, כמו איזו טלנובלה מהשכונה.
- אבל, עם כל כך הרבה כסף, איך קורה שבסוף אתם מחממים קרואסונים במיקרו? נו, באמת...
נא להמתין לטעינת התגובות
