למה פותח סרט מצויר את פסטיבל קאן
"למעלה" הוא סרט חביב למדי, למי שכרוך אחרי הסרטים היותר-מדי פופולריים, מתוצרת אולפני דיסני-פיקסר, אבל הבחירה בו כסרט הפתיחה של פסטיבל קאן מעידה על מצב הקולנוע העולמי
למעלה צילום: יח''צ
מדובר בסרט ילדים מובהק, המוקרן בשיטת התלת-מימד, המשרתת בעיקר סרטי קיץ עממיים; סרט שנועד לעשות טוב בבטן, ולא להרגיז יותר מדי את התאים האפורים הזקוקים כנראה למנוחה בימי משבר אלה.
לגופו של עניין, "למעלה" הוא סרט חביב למדי, למי שכרוך אחרי הסרטים היותר-מדי פופולריים, מתוצרת אולפני דיסני-פיקסר, שמציינים כעת שיתוף פעולה של עשרה סרטים מגה-קופתיים. עלילתו של "למעלה" עוקבת אחר הרפתקאותיו של מוכר בלונים בן 78 שזה עתה התאלמן והוא יוצא למסע אל דרום אמריקה, כשהוא רכוב על גבי צריף המגורים שלו, הממריא לשחקים באמצעות מיליוני בלונים צבעוניים.
אל הזקן הנרגן, שקולו מעוצב באמצעות שחקן הטלוויזיה הוותיק אד אסנר ("לו גראנט"), מתלווה ילד נודניק בן
שמונה, שכל מטרתו בחיים ליישם את שבועת הצופים ולהיטיב עם הקשישים. במהלך המסע מצטרפים לזוג המוזר גם כלב מדבר וציפור ענקית ופרחונית.
הסרט, שבויים במשותף על ידי פיט דוקטר ("מפלצות בע"מ") ובוב פטרסון (התסריטאי של "למצוא את נמו"), מציג שילוב מורכב של מסורות הוליוודיות מגוונות; החל מסרטי הטיס שהווארד יוז הפיק בשנות ה-30, דרך הסרטים הדידקטיים שספנסר טרייסי כיכב בהם בשנות ה-40, ועד סדרת "אינדיאנה ג'ונס" של ספילברג.
במיוחד בולטת השפעתו של סרט הילדים הקלאסי "הקוסם מארץ עוץ", שמורשתו מקרינה לא רק על העלילה של "למעלה", כי אם בעיקר על המסר שלו, הגורס כי "בית הוא בסך הכל מבנה". כלומר , היפוכה של התפיסה השמרנית שאיפיינה את הסרט הנודע ההוא, שבשורתו היתה "אין כמו הבית".
הציפור הענקית והכלב המדבר, בצירוף הילד המפטפט עד בלי די, מחליפים את האריה הפחדן, איש הפח והדחליל, וגם למכשפה הרעה מהצפון יש פה ממלא מקום זדוני, שרוכב על ספינת אוויר עדכנית, במקום על המטאטא הנושן ההוא.
נא להמתין לטעינת התגובות
