בכוח הנוח: אורי גוטליב מחליף קידומת
בגיל 40, אורי גוטליב בעיקר רוצה לנוח לא להתיש את עצמו בימי צילום אינסופיים, לא לרדוף אחרי עונות שניות, לא להתחייב לפרויקטים מלחיצים ובטח לא לחפור בדמויות דרמטיות, שאין בהן שום פאן. עכשיו הוא חוזר למסך ב"שבוע סוף", שמאפשרת, כך מתברר, פגרות נוחות למדי
על פניו, אין שום דבר מסעיר בעובדה שגוטליב נמצא בפייסבוק. חצי מהתעשייה נמצאת שם, וחצי עולם אכן משתמש באתר בתור ג'יי דייט החדש. אבל העובדה שגוטליב, שעד לפני שנה היה נטול מכשיר טלפון סלולרי ומכשיר טלוויזיה, נפל גם הוא ברשת, מעידה על כך שהבן אדם החליט לקחת את עצמו בידיים, ולצאת מהאדישות הנונשלנטית שעזרה לו לכבוש את מסך הטלוויזיה שלכם.
"לא מזמן חגגתי יום הולדת 40, והגעתי למסקנה שאשמח למצוא אישה להקים איתה משפחה", הוא אומר. "יצא לי לתהות בשנים האחרונות אם הזוגיות הקלאסית היא עדיין הפתרון המדויק לחיים. אחרי הכול, אני רואה לא מעט זוגות מאוד לא מאושרים. אבל בסופו של דבר, הגעתי למסקנה שכנראה זאת הדרך הנכונה לחיות בה".
אתה עושה משהו כדי לשנות את הסטטוס שלך?
"מעט מאוד. כלומר, אני מבלה פה ושם ולפעמים יוצא עם מישהי, אבל אני לא ממש עובד בזה. אולי זה קשור לזה שאני קצת חלוד מבחינת מערכות יחסים ואולי זה מפני שאני דמות מוכרת. קורה לפעמים שמישהי מסתכלת עליי ואז אני לא בטוח אם מצאתי חן בעיניה או שהיא סתם גנובה מזה שאני מצחיק אותה בטלוויזיה.
מצד שני, כשאני נוסע לחו"ל אף אחד לא מסתכלת עליי, שגם זה מתסכל, כי זה אומר שבתכלס בתור סתם בן אדם אף אחד לא מסובבת את הראש שלה אחריי. חוץ מזה, אני לא ממש אוהב דייטים, למרות שבדייט ראשון אני ממש מעולה. אני ג'נטלמן. אני ממש ממליץ על עצמי. אבל אני לא סובל את הסטטיות הזאת שיושבים בבית קפה ומספרים את קורות החיים. אני מעדיף לעשות טיול ברגל תוך כדי שיחה או ללכת לאירוע שאפשר לרקוד בו. פעם שידכו לי מישהי בבליינד דייט, ובגלל שהעדפתי שלא נשב בבית קפה הצעתי לה לבוא איתי לחתונה של חבר".
דייט בחתונה?!
"חשבתי שזה גאוני. אחרי הכול, האווירה בחתונות תמיד שמחה, יש מוזיקה טובה ואלכוהול חופשי ובדרך כלל יש מאגר מים סמוך שאפשר לקפוץ לתוכו. בכל אופן, היא התלבטה קצת ובסוף הסכימה. היה הייתה אחלה דייט, אבל למחרת היא לא התקשרה אליי".
יש לך מושג למה?
"אני חושב שהיא לא אהבה את זה שלא היה לי רכב וביקשתי ממנה לאסוף אותי. כנראה לא התאים לה שאני ארחי פרחי. אבל חשוב לי לציין שמאז השתפרתי מאוד. יש לי רכב. תרשום. שידעו. הבית שלי נקי מאוד. לא כל כך מסודר, אבל נקי. אני קצת מתקשה עם ערימות הכביסה שנערמות לי. תוסיף גם שאני טוב בבישולים. אתמול, לדוגמה, הכנתי שעועית ירוקה עם שום ולימון. אני אלוף במרקים".
ניסית אתרי הכרויות באינטרנט?
"לא, לא, שמעתי יותר מדי סיפורי אימה על דייטים דרך האינטרנט. בתכלס, לא היו לי הרבה דייטים כל השנים האלה. אני גם לא ממש טיפוס של פלירטים ומערכות יחסים קצרות טווח. שבעתי מזה".
אפשר להכיר לך מישהי?
"האמת היא שהכרתי מישהי ממש בתקופה האחרונה. אני מקווה שיהיה טוב".
יש משהו בדיאלוג הזה שמתמצת היטב את אישיותו של גוטליב: החיים בסבבה. תנו לו ספר טוב, פה ושם דרינק עם החבר'ה, שנת אחר הצהריים משובחת ואיזה פרויקט שיגרום לו לצחוק - ועשיתם בן אדם מאושר. הוא כל כך מתאמץ לא להתאמץ, שקשה להאמין שמדובר באחד הטאנלטים החמים של ערוץ 2, שחתום על חוזה ברשת שעל פי דיווחים בתקשורת שוויו כ-300 אלף דולר לשנה.
גוטליב היה שותף ב"שוטטות" וב"אחד העם 1" שהפכו לקאלט טלוויזיוני והוא חוזר בעונה שנייה של "שבוע סוף", ובכל זאת הרושם הוא שהוא נמצא שם, אבל לא עד הסוף. הוא לא יודע, למשל, מי אחראי לכך שאלי יצפאן ומיקי גבע הצטרפו באמצע העונה הקודמת ("זה גדול עליי לדעת את התשובה. אבל
הוא לא זוכר כמה פרקים צולמו בעונה היחידה שהייתה ל"אחד העם 1" ("13 נדמה לי. אולי 14? בעצם 15!") וגם לא יודע מה המספר המדויק של התוכניות שהספיק לצלם בלייט נייט שלו, "הכול טוב", שהלכה לעולמה אחרי שבע תוכניות בלבד.
"אני לא ראש קטן", הוא מבקש להבהיר, "פשוט אחד שעושה את העבודה והולך הביתה. אני חובב גדול מאוד של מנוחה. אני חושב שאורח החיים שלנו מצריך מנוחה ואנשים לא נחים מספיק. זאת לא בושה לנוח לפעמים. זה בסדר גמור לעשות סייסטה. זה עוזר לחיים. גם מדיטציה".
עיון מהיר ברזומה שלך מגלה שיש לך נטייה לעזוב פרויקט אחרי שתי עונות בממוצע. כך היה עם "עניין של זמן", "הרצועה", "שוטטות" ו"אחד העם 1". מקריות?
"קודם כול, חשוב לי לדייק בנוגע לסיבות לעזיבות שלי. על 'שוטטות' עבדנו כמעט חמש וחצי שנים וזה הגיע למסכים אחרי תהליכים מאוד ארוכים של עבודה יומיומית של שנים. כשדובר על אופציה של עונה שנייה היה ברור שמבחינתי זה ויתור על שנתיים מהחיים ועל פרויקטים נוספים, וזה לא התאים לי. לגבי 'הרצועה', הסיבה לעזיבה הייתה שמי שעמד מאחורי התוכנית, ערן פיין, עזב, ובלעדיו זה היה יותר מדי קשה. אבל עשיתי שם 180 תוכניות כך שאני לא בדיוק בורח מהר. לפחות לא במקרים האלה".
ומה עם "עד כאן" ששודרה ביס, ושאותה נטשת אחרי עונה אחת לטובת "שבוע סוף"?
"את 'עד כאן' עזבתי כי היו בעיות תקציב והודיעו לי שהתוכנית תצא לחופשה אחרי בלי תאריך קונקרטי לחזרה. היה נראה לי לא נכון לתת לתוכנית יומית להיעלם מהמסך לזמן לא ברור. אז גם הגיעה ההצעה מרשת. אבל אני מודה שיש לי קושי לתפקד במקום אחד במשך זמן רב.
אחת הסיבות שכרגע טוב לי מאוד ב'שבוע סוף' - מעבר לחבורת האנשים שמקיפה אותי - זאת העובדה שעובדים במקטעים. שלושה חודשים של עבודה, פגרה, עוד שלושה חודשים של עבודה וחופשה. אני לא יכול לעבוד בעבודה אינטנסיבית שסוגרת לי את הכול לעשר השנים הקרובות.
יש לי חלום, למשל, לעשות סיטקום מצליח שירוץ שבע עונות. מצד שני אני מאוד אוהב את החיים שלי כפי שהם עכשיו, ובגלל זה אני לא נכנס לפרויקטים שמחייבים אותי לשנים. קשה לי עם עבודה יומיומית קשה. חשוב לי לנסוע אחת לתקופה לחופש או לבלות עד מאוחר בלילה, בלי לחשוב על זה שאני צריך לקום מוקדם".
קוראים לזה קושי במחויבות.
"קוראים לזה 'יש לי עוד דברים בחיים מעבר לקריירה'. אני לא יכול לנהל שיחות שהן רק 'איך היה בעבודה?' ו'מה חדש בעבודה?'. יש עוד דברים בחיים, ואני בהחלט לא וורקוהוליק".
נשמע קצת כמו ראש קטן.
"אני מודה שאני מקנא באנשים שמעורבים בעבודה שלהם עד הפרט האחרון. יש משהו באופי שלי שלא מאפשר לי להיות פריק קונטרול. אני מעדיף להיות כלי של אנשים אחרים ונראה לי שהגישה הזאת עובדת לא רע בשבילי בשנים האחרונות. אני מודה שאם אחרי יום צילומים יש לי זמן חופשי, אני אעדיף לבלות אותו בלחיות את החיים מאשר בלנסות ולחשוב על דמות חדשה לתוכנית".
נקודת המפנה בקריירה של גוטליב, זו שסיפקה לו כמה רגעי הארה שהובילו אותו לתובנה שקריירה זה לא הכול, הייתה התרסקותה של הלייט נייט "הכול טוב" שקיבל מיד לאחר "שוטטות", כשסומן כיקיר העם והתעשייה. המבקרים מיהרו להכתיר אותו בתור הדבר הגדול הבא. "גידי גוב - הדור הבא", כתבה עיתונאית אחת.
ואז עלתה "הכול טוב" ונכשלה כישלון חרוץ. המבקרים, כדרכם של מבקרים, שינו את דעתם וחרצו ש"גידי גוב אחד כבר יש. אין לנו צורך בעוד אחד". גוטליב הלך הביתה.
"לא הייתי בשל להגיש תוכנית משלי בפריים טיים", הוא מודה ממרחק הזמן, "הכול קרה לי נורא מהר, כמעט בהיסטריה. כמו המון דברים שקורים בטלוויזיה שלנו. אתה מצליח? ישר מביאים לך תוכנית בפריים טיים. אתה מופיע ב'הישרדות'? קבל תוכנית. אתה בובליל? קבל סדרה. יש היסטריה סביבך ואם אתה לא מספק את הסחורה מיד, זורקים אותך לים. לא הייתי בשל, לא אספתי את האנשים הנכונים והייתי נרגש מדי מהמעמד. בסופו של דבר, זה עשה לי רק טוב".
למה?
"זה שטף אותי לחוף וגרם לי לשכב בשמש להתייבש. בזמן ששכבתי על החוף ונחתי הבנתי מה אני רוצה לעשות ומה נכון לי לעשות. הבנתי שלא מעניינים אותי סמלי הסטטוס של התעשייה. לא מעניין אותי לתפוס את הפרונט בהכרח. יותר מגניב אותי להיות חלק מחבורה מצליחה. אפילו בצד. כשהלכתי ל' הרצועה', לדוגמה, היו אנשים שהרימו גבה. 'איך גוטליב הולך לעשות דמויות בערוץ נישה אחרי פריים טיים?'. התשובה פשוטה מאוד: זה הדליק אותי".
היו רגעים שחששת שהקריירה נגמרה?
"היו מחשבות כאלו. ישבתי בבית במשך ארבעה חודשים קשים מאוד, גם נפשית וגם כלכלית. אני לא יכול לשקר ולהגיד שזה היה נעים. המון שאלות רצו לי בראש.'איפה טעיתי?', 'האם הקהל כבר לא אוהב אותי?', 'מה היה לא בסדר?'.
היו רגעים שחשבתי לעצמי שהמקצוע הזה גדול עליי. הבנתי שקפצתי מהר מדי מעל הפופיק ושמתאים לי להיות חלק מאנסמבל. הבנתי שאין לי שום רצון להיות מראיין בטלוויזיה. זה לא מתאים לי. נכנסתי ל'הכול טוב' עם פחד ויצאתי עם פחד. הכול שם היה פחד. ברגעים הקשים, ניחמתי את עצמי בזה שתמיד אוכל להיות חקלאי כי אני מאוד אוהב שטחים פתוחים. אני גם יכול לעסוק בלימוד שיטת אלכסנדר או להיות אחלה נהג מונית. אני אוהב לנהוג".
הערב, כאמור, הוא חוזר למקום שבו הוא מרגיש הכי נוח. לקלילות ולסאטירה האהובים עליו. "אני מודה שבהתחלה, כשהודיעו לנו שיצפאן ומיקי מצטרפים, היה פחד מאוד גדול, איך ישתלבו שני הטייקונים האלה בתור החבורה המגובשת שלנו. אבל הכול עבר חלק. הרבה בזכות זה שאנחנו חבורה של אנשים בלי אגואים מנופחים".
התחושה הייתה שהם הובאו כעזרה ראשונה לרייטינג. הביקורות היו פושרות.
"אמת, וזה היה די מבאס. יש לי תחושה לפעמים שהביקורת לא באה לעזור אלא להרוס. המבקרים לא נתנו לנו צ'אנס בהתחלה. תנו לנו להריץ כמה תוכניות לפני שאתם חורצים גורלות. בסופו של דבר, הם טעו. הרייטינג הלך והשתפר משבוע לשבוע".
אני מניח שההשוואה הבלתי נמנעת ל"ארץ נהדרת" לא מקלה.
"אני מקווה שההתעסקות בזה לא תימשך, כי זה די מגוחך. אז יש דמיון בעובדה שבשתי התוכניות יש פאנלים, חיקויים ודמויות. אז מה? לא ידוע לי שיש למישהו מונופול על תוכניות אולפן מצחיקות. הקהל רוצה לצחוק גם ביום שישי וגם ביום בראשון ולא צריכה להיות עם זה בעיה. כמה מחבריי הטובים הם מ'ארץ נהדרת', אני אוהב אותם מאוד וכל הניסיון לחרחר מלחמה הוא מיותר. הכול טוב".
הטענה של המבקרים היא שאתם לא מספיק נשכניים בשביל תוכנית שמגדירה את עצמה כסאטירה.
"לעשות סאטירה נשכנית בפריים טיים של ערוץ 2 זה דבר מאוד קשה. אתה צריך להתחשב בעובדה שיש לך קהל מאוד רחב ושאי אפשר להגיד כל דבר בשל המעמד המחייב. חושבים ש'תוכנית סאטירה נשכנית' זה תואר שגדול עלינו? מצדי תקראו לנו'תוכנית שמגיבה על אירועי היום בצורה ידידותית לצופה'. בסופו של יום, כשעוצרת אותי אישה מבוגרת ברחוב ואומרת לי'גרמת לי לחייך בשישי' זה המון בשבילי".
עושה רושם שהביקורות כבר לא מפחידות אותך.
"אני בן 40, וזה אחד הדברים היפים של הגיל. אני לא נבנה מביקורת טובה וגם לא נופל מקטילה. כבר לא מרגיש שביקורת רעה יכולה לחסל לי את הקריירה או את הבריאות. התוכנית תיכשל? אז תיכשל. העיקר שאני בריא. אני כבר לא אומר לעצמי 'אם אין לי תוכנית מצליחה אני משול למת'. התבגרתי . הרבה דברים היום מפחידים אותי פחות".
לצד העבודה על "שבוע סוף", עסוק גוטליב גם בפיתוח שני פרויקטים חדשים. הכול, כמובן, בקצב אטי. כמו שהוא אוהב. "האחד זה מופע סאטירי עם שי גולדשטיין, והשני הוא מופע שירים הומוריסטי שאני עושה עם תסריטאי ומוזיקאי בשם אורי כץ, בהשתתפות אלון נוימן. מיקי גבע אמר לי פעם שאם היו שואלים אנשים במקצוע שלנו מה הם מעדיפים להיות, קומיקאים או זמרי רוק, הם היו מעדיפים את הרוק. במוזיקה האהבה של הקהל אמיתית יותר. הקהל של לד זפלין לא נטש אותם כי פעם הם הוציאו דיסק פחות טוב. בטלוויזיה הקהל הרבה יותר בוגדני".
אפרופו פרויקטים עתידיים, מדברים על חזרתה של "אחד העם 1".
"'אחד העם אחד 2'. זה נכון. מדהים אותי שהסדרה תפסה אחרי כל כך הרבה שנים ואחרי שהיא פוספסה בזמנו. שמעתי שאנשים עושים ערבים שלמים של צפייה בסדרה ושבקהילת הגייז יש אירועים שלמים שבהם אנשים מצטטים אותנו ועושים חיקויים של מירי הפקחית. כל זה מוכיח לי שתוכנית יכולה להיכשל רק כי היא משובצת מול תוכנית אחרת או עולה לאוויר בתקופה שלציבור אין רצון לצפות בחומר מסוים".
יש גם דיבור על איחוד של "עניין של זמן".
"אני עוד לא יודע מה אני חושב על זה כרגע. בכל אופן, החלטתי שאני לא משתתף בזה אם איילת זורר לא משתתפת".
איילת עסוקה עם טום הנקס.
"אם זה מספיק חשוב לה, שתמצא זמן".
זה נשמע כמו כסף קל.
"אין לי היום דאגות כלכליות. תודה על הדאגה".
אולי הרווחה הכולכלית מונעת ממך ללכת למקומות חדשים ומאתגרים? חלק מהביקורת עלייך היא שאתה תמיד בוחר את הבחירות הקלות.
"דווקא הרווחה הכולכלית מאפשרת לי לבדוק מקומות חדשים, כמו המופעים שאני עובד עליהם. חוץ מזה, אני לא בן אדם שחי על הקצה. לא יתפסו אותי קופץ בנג'י או צונח ממטוס. אין לי רצון עז לחוות ריגושים של סיכונים. עוד לא הבנת? אני אוהב נוחות".
לא מעניין אותך לשחק בסדרות דרמה, בקולנוע, בתיאטרון?
"אני סובל במקומות שקשורים למשחק דרמטי. זה לא מגניב אותי בגרוש. האמת היא שאני לא מבין את הצורך של אנשים לראות דרמה טובה. חסר לכם דרמות בחיים שלכם? חשוב לי יותר לצחוק ולהצחיק. לעשות סאטירה.
כשעשיתי את 'מסכים' לפני שנה, כל מה שרציתי בזמן הצילומים היה שהצילומים יסתיימו כדי שאוכל לעשות צחוקים עם הצלמים והשחקנים. כל הקטע של להתחבר למקומות הדרמטיים שבך מתיש אותי. אני עושה את זה גם ככה בזמני החופשי, אני לא רוצה לעשות את זה גם ביום העבודה שלי. בעבודה אני רוצה שיהיה לי קליל".
נא להמתין לטעינת התגובות
