אלגנטיות של קיפוד: רומן עשיר ויפה
החיפוש המתמיד אחר יופיים של הדברים הקטנים, הנשגב שביום-יום והטרגדיה הנוראה של הארעיות הם מרכיביו של הרומן השני של מוריאל ברברי, שעלילתו מתרחשת בבניין דירות מפואר בפריז
אלגנטיות של קיפוד, מוריאל ברברי צילום: כריכת הספר
"אלגנטיות של קיפוד" מכר למעלה ממיליון עותקים בצרפת, זכה בפרסים יוקרתיים וכעת מעובד לסרט. ברברי היא מרצה לפילוסופיה, ילידת קזבלנקה, למדה בצרפת וכעת מתגוררת ביפן. רב-הגוניות בחייה מתבטאת ברומן, בתיאורי הרקע ובעושר התרבותי והידע הנרחב שהיא מעניקה לדמויות.
הרומאן נע בין שני מישורים ובהתאמה, בין קומות שונות בבניין הדירות. רנה, שוערת הבניין, אישה בת חמישים ושבע, מכוערת וגוצה המתגוררת בקומת הקרקע. פאלומה, הדוברת השנייה ברומאן, היא ילדת-עשירים בת שתים-עשרה העומדת על צביעות משפחתה ובכך, על תחלואי המין האנושי כולו.
הסיפור הכפול מרתק בשל הסמיכות הרעיונית של שתי הדמויות הראשיות. חרף הבדלי המעמד והגיל, רנה ופאלומה הן חצאים של אותו השלם. כל אחת מהן בוחנת את הסביבה בעין ביקורתית, אך מתוך בערה פנימית למציאת היופי הנסתר שבזוהמה הנגלית לכל.
המתח הגואה בין המעמד הגבוה לנמוך ניכר לאורך הרומאן כולו ("היופי הוא חובתם של העשירים. הם שצריכים לסגוד ליופי. ואם לא - מגיע להם שימותו").. רנה היא אמנם רק שוערת בעיני הדיירים העשירים, אך היא עשירה מהם בעוצמתה האינטלקטואלית. היא מבקשת לשמר את הסטריאוטיפ של השוערת הנבובה, אך מעצימה בכך את עליונותה המוסרית והרגשית על העשירים. רגישותה הרבה לדקויות השפה, לספרות רוסית ולמוזיקה קלאסית, עומדת במבחן מתמיד למול אדישות הרוב.
בזהירות ובעדינות מנתבת ברברי את הילדה פאלומה בהליכה הפתלתלה בנבכי הנפש האנושית. בפתיחת הרומאן, מצהירה פאלומה כי ביום הולדתה השלושה-עשר היא תתאבד. למעשה, משאלת-המוות היא אותו בסיס מוכתם אשר עליו נבנית ההארה. בתור ילדה מחוננת, בעלת זיקה לאמנות ולשאלות פילוסופיות, היא קרובה לרנה. שני היומנים שהיא מחליטה לכתוב, מתוקף הרגשת הזרות שהיא חשה, מבקשים לתת מענה הן על החיפוש אחר היופי שבעולם והן על חתירתה אחר משמעות.
סאטירה חברתית נוקבת
הרומן של ברברי גדוש בשלל תובנות פילוסופיות של הדמויות, הנשענות לרוב על תורות קיימות. בהצגת זוויות ראייה שונות, מתקבלת משמעות חדשה ולעיתים מאירת-עיניים בדבר ההבל שבקיום האנושי עד לכדי סאטירה חברתית נוקבת. אך כפי שהיסודות המוסריים של בניין הדירות המפואר רעועים, כך במפתיע מתחילות להיסדק הקליפות שעוטות את שתי הדמויות הנשיות.
הופעתו של מר קאקורו היפני, המגיע להתגורר בבניין מטלטלת את עולמן ומפיחה תקוות, שהיו עד כה עמומות וכמוסות, בדבר אפשרות לעתיד יפה יותר. באחד הקטעים המרגשים בספר, לאחר שמזהה את רגישותה של רנה, שולח לה קאקורו עותק מהודר של "אנה קארנינה". לפני שנגלית לה ההפתעה, היא אומרת: "...באותם
מקרים נדירים שבהם שוררת הרמוניה בכול, היא מאפשרת לנו ליהנות מכך בעוצמה המתחייבת... אני ואנשים כמוני, ששואבים השראה מגדולתם של הדברים הקטנים, מנסים לאתר אותה בלב לבו של הבלתי מהותי, במקום שבו היא עוטה בגדי חולין..."
זוהי אמנם תמציתו של הרומאן. החיפוש המתמיד אחר יופיים של הדברים הקטנים, הנשגב שביום-יום והטרגדיה הנוראה של הארעיות, שהיא בה בעת הפלא הגדול ביותר. ברברי כותבת ברהיטות, בפרקים קצרים וארוכים כאחד. מבנהו של הרומאן מרתק בשל האחדות שהוא יוצר עם העלילה. העוצמה של הספר כה חזקה עד שמשפט כמו "יום אחר יום אנחנו מודדים את חיינו בפסיעות גדולות, כלאורכו של מסדרון" מקבל משמעות מרובדת עומקים.
מוריאל ברברי, אלגנטיות של קיפוד, מצרפתית: שרון פרמינגר, הוצאת כתר, 321 עמודים.
נא להמתין לטעינת התגובות
