"אלחכם מבגדד": תרבות מן המזרח
ספרו של יצחק גורמזאנו גורן, רומן היסטורי על רבי יוסף חיים "הבן איש חי", הנחשב לגדול רבני בגדד, רואה בימים אלה אור. גורן מספר על מפעל חייו, דליית פניני המזרח שנשכחו על ידי ההגמוניה התרבותית בישראל, ועל אהבתו לרומנים היסטוריים
אתייחס לספר הראשון שקראתי בעברית. הייתי בן אחת-עשרה, שנה לאחר עלייתי לארץ מאלכסנדריה. הספר היה "מסביב לעולם בשמונים יום" של ז'ול ורן. התעקשתי לקנות את הספר אפילו שיכולתי להחליף אותו בספרייה של בית-הספר.
קראתי אז בעיקר ספרי הרפתקאות והם שדחפו אותי לכתוב את הרומן הראשון שלי בגיל 12 ו-13 בשם "איש המצולות" או "האוקיאנוגרף האבוד" ששמותיו מדברים בעד עצמם. גרתי בְּמעברה בישראל, שהשתחררה מהמנדט הבריטי רק מספר שנים קודם, ובאתי מארץ ששלט בה הקולוניאליזם הבריטי, אבל כל הזמן ראיתי את עצמי כג'נטלמן אנגלי בצילינדר היוצא בכובע-שעם לאפריקה או לאמאזונס או לאיי האלמוגים לגלות ארצות.
והאחרון?
הספר האחרון שקראתי הוא "מלך בשר ודם" של משה שמיר. פעם ראשונה קראתי את הספר בהיותי בתיכון כשיצא לראשונה ב"עם עובד". כבר אז התרשמתי מרוחב היריעה ובמיוחד ממה שנראה לי כאותנטיות של השפה ושל אווירת ימי בית שני. לאחרונה החלטתי לקרוא אותו שנית, וממש התפעלתי ממנו, לא פחות. יצירת מופת, אם מותר לי לחלק ציונים. אני מאוד אוהב רומנים היסטוריים – הן לקרוא והן לכתוב אותם. לא מזמן יצא לאור ספרי "אלחכם מבגדד", רומן היסטורי על ר' יוסף חיים "הבן איש חי", הנחשב לגדול רבני בגדד.
עם איזו דמות ספרותית היית רוצה להיפגש?
זורבה היווני הוא אחת הדמויות המקסימות שנכתבו אי-פעם. לפגוש אותו על כוסית אוזו בטאברנה המשקיפה אל הים באחד מאיי יוון...
מה היה מקור ההשראה לספר "אלחכם מבגדד"?
החלטה אדמיניסטרטיבית. נטלתי על עצמי את המשימה להעלות מן הנשייה ערכי תרבות מן המזרח. הדבר כולל כתיבה על דמויות היסטוריות בעלות שיעור-קומה מיהדות ספרד ומהמזרח שמשום-מה נשכחו על-ידי ההגמוניה התרבותית בישראל.
דמויות מעולם הדת למשל אינן מוכרות לקורא החילוני, וכיוון שתרבות המזרח הייתה מבוססת במידה רבה על המסורת ועל היהדות, הרי בישראל שדחתה את הגולה ואת היהדות, לא נמצא להן מקום. ספר כמו "אלחכם" נועד לגשר בין עולמות. לקורא הדתי שמכיר את יצירתו ההלכתית והקבלית של "הבן איש חי" יהא זה פתח להכיר את האיש שמאחורי הספרים התורניים. לקורא החילוני יתגלה עולם שהוא לא הכיר.
באיזה רגע הבנת שהספר אכן קורם עור וגידים?
במקורו היה הספר "אלחכם מבגדד" יצירה מוזמנת. באמצע שנות השמונים של השנה שעברה, התגבשה ביני ובין "המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח" של משרד החינוך, יוזמה ליצור סדרה לנוער שתיקרא "אנשי סגולה" ובמסגרתה רומנים ביוגרפיים על גדולי ישראל מן המזרח. ארבעת הראשונים שנבחרו היו רבי יהודה הלוי, ר' חיים בן-עטר ממרוקו, ר' יוסף חיים מבגדד ודונה גרסיה מנדס, חוזת המדינה היהודית בטבריה.
שניים מבין הספרים אכן יצאו לאור בהוצאת מסדה – "לבי במזרח" על ריה"ל ו"שמש ממערב" על חיים בן-עטר ואז נגמר התקציב. כתב-היד של "אלחכם מבגדד" שכב כאבן שאין לה הופכין. עברו מאז שלושים שנה, והחלטתי לשכתב את הספר מאלף עד תיו ולהתאימו גם למבוגרים. ממש לפני שהספר עמד לרדת אל הדפוס, שמתי-לב שעברו בדיוק מאה שנה למותו של הבן איש-חי...
עם איזו דמות בספרך אתה הכי מזדהה?
יש בספר דמות בשם שלום הילל. למען האמת, בגלל שלושים השנים שעברו, כמתואר לעיל, אינני זוכר אם זוהי דמות שנולדה מתוך התחקיר המקיף שעשיתי, או שהיא ילודת דמיוני. שלום הלל הוא חבר ילדות של יוסף חיים, אבל בניגוד לחברו אין הוא הופך לרב דגול. הוא איש פשוט עם יושרה, שכל ישר וחוש הומור. הוא איש אמת שאינו יודע חוכמות, אינו מוכן להשלים עם העוולות בחברה וחושף בלי חשבון את צביעותן של הבריות. ר' יוסף חיים אוהב אותו אהבת-נפש ומתפעל בעיקר מדבקותו הפנאטית של הלל לארץ-ישראל, אליה הוא זוכה לעלות לבסוף.
האם היו לך שותפים/יועצים בתהליך הכתיבה?
שותפים שלא בידיעתם. כל רומן היסטורי בנוי על תחקיר מעמיק. לצורך כתיבה מסוג זה יש לנסות לקרוא כל מה שנכתב על הדמות הניצבת במרכז היצירה, אבל לא רק עליה – גם על התקופה.
יוסף חיים נולד בשנת 1834 ונפטר בשנת 1909. לא זו בלבד שהיה עליי לתחקר את חייו של הגיבור, אלא גם את סביבתו לאורך שנים עם כל ההתפתחויות – הפוליטיות, חברתיות, דתיות ועוד ועוד ועוד. כיוון שזוהי דמות של גדול בישראל, יש גם להכיר את העולם היהודי במאה התשע-עשרה. לשם כך קראתי ספרים ומאמרים, והערת-אגב – אין דומה היום לכתוב רומן היסטורי כמו לפני 30 שנה. האינטרנט הוא כלי-עזר ראשון במעלה המסייע רבות בידי המחבר עם מידע מהיר ומיידי.
למי היית שמח להעניק את הספר עם הקדשה אישית?
את הספר הקדשתי לבני השלישי רואי גורמזאנו ההולך בדרכי אביו ועוסק בספרות ובתיאטרון. הוא הראשון מבין ילדיי שהחליט לאמץ לעצמו את השם גורמזאנו ולוותר על הגורן שנתווספה לנו עם עלותנו לארץ. אשר להקדשה אישית, ברצוני להעניקה לבני האמצעי יואב, שעשה דרכו אל הדת לפני שני עשורים, ובחר בדרכה של היהדות החרדית. הוא הראשון שעיין בכתב-היד, ונעזרתי מאוד בהערותיו, כי היה חשוב לי ביותר שספר זה יהווה גשר בין העולם הדתי לעולם החילוני.
על מי היית רוצה לכתוב ביוגרפיה?
בקרוב יֵצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד ספרי "השקר הקדוש" על תקופת פורטוגל בחייה של דונה גרסיה מנדס. זה יהיה ראשון מתוך סדרת ארבעה ספרים שייקראו "קוורטט הסניורה" (השני יהיה "מלכת הפיננסים" שיעסוק בתקופה אנטוורפן – אנוורסה – של הגיבורה; השלישי "הגטו והקרנבל" על ימי ונציה שלה, והאחרון – "מלכות טבריה" על תקופת חייה האחרונה בקושטא ועל הקמת "מדינת
למעלה משני עשורים אני עוסק בחייה המרתקים של דמות מופלאה זו. בנוסף לרביעיית הרומנים, כתבתי אודותיה שני מחזות – "מסכות בוונציה" ו"הסניורה אהובתי" (האחרון רץ היום עלי-במות והוא הופק בשיתוף עם "מוזיאון הבית של דונה גרציה" בטבריה) וכן סדרת תסכיתים בת ארבעה פרקים ששודרה בקול ישראל בזמן שעוד היה מדור דרמה ברדיו.
נא להמתין לטעינת התגובות
