הענק העצוב: דוקומנטרי על מייק טייסון
אחרי שהשבית את כל מתחריו בנוק אאוט, נשך אוזניים של יריבים, ישב בכלא וביצע ניסיונות כושלים לחזור לזירת ההיאבקות הגיע הזמן שמישהו יעשה עליו סרט ראוי. "טייסון" מציג את אותו מייק טייסון שאתם מכירים ולצד זה את הטייסון שאתם ממש לא מכירים
טייסון מצדו מנסה להדוף אותו בעדינות אך מאבד שליטה ומתפרץ. לאחר מכן טייסון נותן מונולוג אישי ומרגש על רצח וחוויות מהכלא. טובק מספר ששם גילה את הפוטנציאל הטמון בטייסון, דמות רגישה ומרתקת. זה לקח כמעט עשור, אבל עכשיו זה קורה. טובק מביא את מייק טייסון שלא הכרנו, עם סיפור חיים מהסרטים.
המפגש החזיתי הראשוני עם טייסון ופניו המקועקעות, כשהוא יושב מול המצלמה, מרתיע. אך הכול משתנה כשטייסון פוצה את פיו ונשמע קולו הגבוה והמנוגד לתדמיתו המאיימת בזירה. הוא מספר את סיפורו בגוף ראשון ואולי לראשונה מנקודת מבטו, הוא מדבר בקצב מהיר ועד מהרה מתגלה כאדם אינטליגנטי ורגיש. הבחור, שרצץ גולגולות, אנס ושבר את כל השיאים הטובים והרעים, כבר לא ילד, בגיל 40 פלוס הוא מביט אחורה על חייו ומודה שלא חשב שיגיע כל כך רחוק.
רוב מי שגדל איתו כבר איננו. העליות והמורדות בחייו היו יכולים בקלות לשמש בסיס לתסריט הוליוודי קלאסי: נער מבית הרוס, שחי חיי פשע כדי לשרוד ובשל כך נכנס ויוצא ממוסדות לעבריינים צעירים; מונע מטראומת ילדות אלימה, הוא נשבע שלעולם לא ימצא את עצמו נחות פיזית ומוצא מפלט באגרוף; מאמן אגרוף מיתולוגי מגלה את הכישרון הגדול ולוקח אותו תחת חסותו; הנער האלים הופך למכונת אגרוף משומנת ועד מהרה הוא מתהדר בתואר אלוף העולם. ההמשך פחות אופטימי ומלא בכל הקלישאות הידועות: כסף גדול, בגידות, נשים, סמים, אונס ומוות.
כוכב העבר מתאר בפתיחות את תחושותיו ופחדיו. מודע ורגיש הוא מנתח את השלבים בהתבגרותו, הטעויות שעשה והמיליונים שבזבז. על רקע זה אנחנו חוזים בקריירה המדשדשת
טובק מתאר את תהליך העבודה עם טייסון כמשהו שדומה יותר לתהליך פסיכולוגי מאשר לראיון קונבנציונלי. הוא השתמש בהיכרות ארוכת השנים ביניהם, נתן לטייסון פשוט לספר את הסיפור שלו ובעזרת עריכה יצירתית וקטעי ארכיון חזקים יצר פורטרט מרתק של אגדה מודרנית: מייק טייסון שעלה מהאשפתות לפסגת העולם, הוכנע בזירה בקלות בסוף הקריירה, ועדין חי כדי לספר על זה.
"טייסון", בימוי: ג'יימס טובק (ארצות הברית, 2008)