ייצוג הממשות וההיעדר בגוף ובצילו
בגלריה דוויק במשכנות שאננים נפתחת הערב (ה') התערוכה "לכל גוף יש צל" המציגה עבודות של חמישה-עשר אמנים. האוצרת, אירנה גורדון, מספרת על התערוכה ועל האמנים
15 אמנים שפועלים ויוצרים בסדנאות האמנים בירושלים בתקופה הנוכחית. התערוכה מציגה משהו מעושר העשייה האמנותית של כל אחד מהם כשהנושא הוא הגוף וצילו – העניין המתמשך של אמנים בייצוג של ממשות ובייצוג של ההעדר שלה, בשבריריות ובפרדוכסליות של ההתמודדות עם הדימוי.
רונן סימן טוב צילום: מתוך התערוכה
איך נוצר או התגבש הרעיון לתערוכה?
גלריה דוויק במשכנות שאננים הוקמה על-ידי הקרן לירושלים וכך גם הסדנאות. חיבור בין מקום תצוגה בירושלים לאמנים שיוצרים בה נראה היה לי מתבקש – לנסות ולבחון את עשייתם המגוונת דרך חתך מסוים,
אחד מיני רבים אפשריים. מעבר לזה, הם עצמם הציגו בתערוכה משותפת שהם אצרו בחללי הסדנאות ב"מנופים" שנה שעברה (פתיחת עונת הגלריות בירושלים) והיה מאד מעניין, וחשבתי שכדאי לתת לזה המשך.
ממה הושפעת בעבודה על התערוכה?
מהמפגש עם האמנים ועם עבודותיהם. מתוך ההתבוננות ביצירתם ומתוך השיחות איתם.
מהי התערוכה האחרונה שביקרת בה?
דני יהב-בראון בגלריה 39 ואהבתי את ההומור והפיוטיות.
מהי הגלריה האהובה עלייך בחו"ל?
גלריה סרפנטיין וגלריה וייטצ'פל בלונדון.
מי האמנים שהשפיעו עלייך או שאת מעריכה?
רבים מאלה שאיתם נפגשתי ודיברתי במהלך עבודתי, בעיקר בסדנת ההדפס בירושלים – שרון פוליאקין, הילה לולו לין, דב הלר, משה גרשוני, אתי אברג'ל, לארי אברמסון ועוד.
לגבי אלה שלא פגשתי, אז: לואיז בורז'ואה, גבריאל אורוסקו, אווה הסה, שקספיר, סילביה פלאת, ארתור רמבו ומדארדו רוסו (חייבים להפסיק באיזשהו שלב)
ינאי סגל צילום: מתוך התערוכה
עבודה קטנה של פול קליי.
מה מעורר אצלך השראה?
אנשים, מה שקורה סביבי בחברה, מראות חולפים, שירה, ספרות, תיאטרון, קולנוע, ריחות, זיכרונות.
אילו לא היית אוצרת, מה היית?
הייתי רוצה להיות במאית תיאטרון.
נא להמתין לטעינת התגובות
