הברבור: הדרמה של "שדרג את הסלב"
ארבעה סלגים כהלכתם - אילנה אביטל, דניאלה פיק, רודריגו גונזלס ושלומי בראל התכנסו בסלון של שחר אורן כדי לדבר על התוכנית החדשה שלהם, "שדרג את הסלב". הם חשבו שזאת סדרה דוקומנטרית. ואז הם צפו, לראשונה, בכמה פרקים. מה לא היה שם: בכי, זעם, יציאה דרמטית. הרגעים הקשים שלא תראו בטלוויזיה
אחרי תחנונים מכיוון החבורה הסקרנית, שהשתוקקה להציץ בתוצר הסופי של חודשיים של צילומים מפרכים, סיכמנו שנסיים את הערב בהקרנת הפרקים שנשלחו אליי מערוץ HOT בידור ישראלי טרום המפגש. "זה דוקו, זה פשוט אנחנו, בלי תיווכים", הכריזה אילנה לפני שחזתה בתוצאה. "רק העורך", הוסיפה כשהרמתי גבה משתאה. "אני לא באה למכור לכם בולשיט פה, אני באה למכור לכם את עצמי, שתקנו אותי ישירות, בלי שיהיו לי מתווכים בדרך".
היא לא ידעה מה מצפה לה. "הסיבה שרציתי להשתתף בתוכנית הייתה שמאוד מעניין אותי לעשות דוקומנטרי", הצטרפה דניאלה, "אני אוהבת מקומות שבהם אני יכולה להגיב בטבעיות, להיות עצמי, אין כל כך מקום להפתעות. מה שאני אמכור זה את האמת שלי. נוח לי עם זה. ווי, אני כבר מתה לראות איך זה יצא". שעתיים אחר כך ההצהרות האלה כבר לא נשמעו כל כך רלוונטיות. פרטים בהמשך.
כששומעים את הקונספט של "שדרג את הסלב" נדמה שהידוענים היו צריכים די הרבה אומץ כדי להסכים להיות חלק ממנו. הם מוצגים ככאלה שטעמו את אור הזרקורים אך כבר מזמן לא משתזפים בו, וכעת נאלצים כמוצא אחרון להפקיר את עצמם לחסדיה של קואוצ'רית בשם דלית אליהו - מאמנת אישית להצלחה, כך היא מוגדרת בתוכנית - שאמורה להכווין אותם חזרה אל הדרך הנכונה.
הם במשבר, היא תעמת אותם עם הבעיות שמונעות מהם להצליח, תנזוף בהם, תשלח אותם לכמה אימוני כושר ופגישות זריזות, ותוך 13 פרקים בדיוק תעצים אותם רוחנית ותשדרג אותם לדור השלישי של סלקום. אלון גל, גרסת התעשייה.
לפי איך שהדברים מצטיירים בתוכנית זו הייתה אמורה להיות כתבה שבה ארבעת הסלבריטאים הנ"ל יושבים מולי, מצועפי עיניים, מסבירים לי כמה קשה להם בחיים ואיך, כמפלט אחרון, החליטו לפנות לקואוצ'ינג אינסטנט טלוויזיוני.
אבל חכו שנייה לפני שאתם שולפים את הממחטות. "בטח היה קשה לכם לבוא ולהכריז קבל עם וצופי HOT שאתם לא מצליחים כמו שהייתם רוצים", אני שואלת את החבורה הדחוסה במטבח דירתי סביב שולחן פצפון, ומכינה את עצמי לפרץ הווידויים המרגשים על המצב הקשה שגרם להם לפנות לסיוע. ואז מתברר לי שאד"שר (אילנה, דניאלה, שלומי, רודריגו) לא ממש ידעו שכך הם עומדים להיות מוצגים.
הם
"זאת ההתרשמות שקיבלת?", מתפלאת אילנה. "שבעצם אנחנו מה? רוצים עזרה? זאת בעיה אם זה הרושם שנוצר. אנחנו לא ראינו עוד כלום מהתוכנית. את מבינה, אנשים שלא קשורים לעניין מקבלים את הדיסק הזה לפנינו".
רודריגו: "אני עדיין לא יודע מה הפורמט, מה זה, איך זה מצולם, איך זה ערוך".
דניאלה: "זו פשוט הייתה הזדמנות להגיע למטרה כלשהי בצורה מיוחדת, עם תמיכה שאולי לא היינו מקבלים בצורה אחרת ובדרך יותר מהירה. גיוס כזה של הרבה אנשים יחד באווירה תומכת ומקצועית. רגע, אולי כל אחד יספר למה הוא הגיע לתוכנית? אני רציתי להעלות מופע לסינגל חדש בסגנון של זמרות מחו"ל, כמו MTV, עם רקדנים ותלבושות והכל. שייראה מיליון דולר".
רודריגו: "וחוץ מזה שלא היה את המיליון דולר, הכל פיצוץ".
דניאלה: "מה אתה רצית?".
רודריגו: "אני, תוכנית רדיו. אקטואליה קצת, כל מיני נושאים כאלה, אקטואליים".
שלומי: "לצאת מהקופסה של ערוץ הילדים".
רודריגו: "לצאת מהקופסה בכלל".
שלומי: "מגניב, מתאים לך".
אילנה: "הייתי בטוחה שאתה תלך על פוליטיקה אחרי כל מה שלמדת".
רודריגו: "זה היה הכיוון, דעתני מאוד. עשיתי כתבות שטח על פוליטיקה והבחירות וכל הדברים האלה".
לא כל כך צפוי.
אילנה: "את רודריגו אני מכירה טוב כי עשינו המון הצגות יחד, ואמרתי בוא'נה, זה מדהים כמה שהבנאדם מצטייר אחרת. אני יודעת שזה גם לגביי, כמה שאנחנו משדרים משהו אחר וכמה שבסופו של דבר יש לנו כל כך הרבה מה להגיד, ואנחנו גם אומרים את זה. אנחנו לא יפים וטיפשים. זה מה שאני אומרת על רודריגו כל הזמן כשאומרים מה לו ולפוליטיקה, ואני אומרת, להפך, הוא כזה פיקח ויודע ודעתן, וזה מצטייר אחרת".
גם את הלכת על כיוון שונה ממה שעשית עד כה.
"אני באתי לתוכנית כי נתנו לי אפשרות להגשים חלום, והחלום שלי היה תוכנית הנחיה שתצולם אצלי בבית. היום יש לי פיילוט".
בעקבות התוכנית?
"בהחלט, כן. אני מקווה שהפיילוט ישודר בערוץ 2".
ואם זה לא יקרה? עכשיו הכישלון שלך יתועד לדיראון עולם בוי.או.די.
"זה מה שההיא בערוץ 2 שאלה אותי. ואם ערוץ 2 לא רוצים את התוכנית שלך, איך את מגיבה? אז אמרתי לה, יש לי עוד חלומות. נראה לך שיש לי זמן להתעכב?".
דניאלה: "זה לייף־סטייל?".
אילנה: "העצמה נשית".
דניאלה: "ווי, איך מתאים לך. ואיך יצא?".
אילנה: "יצא מדהים. הכל מצולם אצלי בבית, ואצלי כל הקטע של הבית זה שכולו עבודות יצירה שלי מאל"ף עד תי"ו".
רודריגו: "זה קטע מעניין, אתם כולכם הכנסתם את צוותי הצילום הביתה, נכון?".
דניאלה: "אני השתדלתי שלא, אבל שכנעו אותי".
רודריגו: "אני לא הסכמתי, כי זה המקום היחיד שהוא באמת שלי. אני בעייתי מאוד, לא משתחרר בקלות".
אז למה הצטרפת לתוכנית הזו מלכתחילה?
"קודם כל אני מאמין שהיום הז'אנר הזה, הדוקו, הריאליטי, זה הנוף הטלוויזיוני היחיד והקובע והנכון לעשות. דבר שני זה פרויקט של ארצה הפקות וזה משרד שעשה דברים מגניבים, ואמרתי שבא לי להיכנס למשרד הפקות חדש שיעשה דברים מחוץ למסגרת. אמרתי, וואלה, אני רוצה לעשות רגע משהו אחר, בואו ננסה להיזרק למים קרים יותר. ידעתי שאני בידיים טובות".
שלומי: "אני, כמו שאתם יודעים, הכי צעיר בתעשייה מבין שלושתכם".
דניאלה: "בן כמה אתה?".
שלומי: "22. אבל התכוונתי הכי צעיר מבחינת הזמן בתעשייה".
רודריגו: "אתה גם הכי צעיר בגיל".
שלומי: "בקיצור, הייתי בדיוק במעבר מהסביבה של טדי הפקות להליכה לקראת אלבום ולא הייתה לי כל כך הכוונה, ניסיתי כמה פגישות לבד עם הליקון וכל מיני כאלה, והכל מתפוצץ כזה בפרצוף. התוכנית הזאת נתקלה בי, ואמרתי וואלה, לעבור תהליך כזה יכול א' לבגר אותי, ב' לתת לי יותר כיוון לאן ללכת, להתחיל את הקריירה שלי כאן. לצאת מהקופסה".
רודריגו: "ווי, זה היה יכול להיות שם טוב לתוכנית, 'לצאת מהקופסה'. 'שדרג את הסלב' זה שם חלש, חלש מאוד".
דניאלה: "לא היו לוקחים אותם להיות קופירייטרים".
שלומי: "אנשים לא ייקחו את זה ברצינות".
רודריגו: "אני דיברתי עם יונתן (ריגר, הבמאי – ש"א) ואמרתי לו שיקרא לזה 'החולמים'".
דניאלה: "זה גם לא טוב".
אילנה: "לא, זה מצוין. דה דרימרז. ראיינו אותי לערוץ 2 בשבוע שעבר ואמרו לי את שם התוכנית ולא ידעתי. הייתי בשוק, לא יכולתי להירגע כל הראיון. אמרתי מה, 'שדרג את הסלב'? כאילו מה אנחנו, רובוטריק?".
רודריגו: "זה גם מה שאני אמרתי. נקרעתי מצחוק, אמרתי לה, מה אני, מכשיר סלולרי? בסוף התוכנית יוסיפו לי ג'יגה זיכרון?".
אילנה: "מזעזע".
דניאלה: "אני גם לא אוהבת את 'הסלב'. זה גם מעצבן".
כפי שבטח הבנתם, הניסיון לקשור את חבורת הרובוטריקים המשודרגים אל תוך שיחה עניינית וקוהרנטית לא היה פשוט בכלל. ברגע שאחד מתחיל ללהג השלושה האחרים פונים לצהול מאחורי גבו כקבוצת ילדי גן עליזים. "איך הייתה החוויה שלכם עם דלית?", אני מנסה לאסוף את פירורי הסלבז שמתפזרים לכל עבר.
שלומי: "איזה חמודה היא? מדהימה ברמות על".
אילנה: "מדהימה".
שלומי: "רודריגו נראה לי התבאס כי היא אמרה שהיא מאורסת. נכון התבאסת?".
רודריגו: "מי מאורסת?".
שלומי: "דלית".
רודריגו: "היא מאורסת?".
שלומי: "איזה יפהפייה היא?".
אילנה: "היא מדהימה".
דניאלה: "היא נראית אינדיאנית".
שלומי: "פוקהונטס כזאת".
הרגשתם שהיא באמת עוזרת לכם?
"כן. מה זאת אומרת, החיים שלי שונים לגמרי עכשיו. היא הוציאה אותי מתקופה. אני התחלתי את התוכנית הזאת בדאון פסיכי, דאון ברמות שכאילו הייתי מתעורר בשבע בערב והולך לישון בשמונה בבוקר. לא רציתי לצאת החוצה, רק בלילה לקנות סיגריות. למס הכנסה הייתי שולח את חברה שלי. ודלית, וואלה, ניערה לי את החיים. היום אני בונה גיטרות בעבודת יד, פצצות. אני נהנה".
דניאלה: "איך הייתה היצירה שלך בתקופה הזאת?".
שלומי: "הכי טובה שיש. הייתי מלחין וכותב המון. אבל עדיין, זה לא נכון לחיות את החיים שלך ככה, לא בריא להתעורר בלילות ולישון בימים. אין לך אינטראקציה עם אנשים. חברה שלי הייתה הולכת לישון ואני הייתי בדיוק מתעורר, רואה טלוויזיה, יושב קצת על הגיטרה בשושו כזה, מכין לעצמי ארוחה בלילה. זה גרוע".
ומה דלית עשתה כדי להוציא אותך מזה?
"ניערה לי את הצורה. אני לא יכול להגיד שהיא באמת התנהגה בצורה אגרסיבית מדי, אבל היא באה בקטע שאתה חי לא נכון, אתה לא חי בעצם, אתה גוויה, אתה חייב להתעורר. הלכנו על זה ממש חזק והגענו לרמה שאנחנו מוציאים עכשיו סינגל, בעוד רגע ורבע, וקוראים לו 'מתעורר', בהשראת דלית, כמובן".
דניאלה: "זה מדהים כל מה שאמרת עכשיו. מה שקרה לשלומי זה פשוט המהות של הסדרה. הכתבה צריכה להיות רק עליך".
שלומי: "זה פשוט שינה לי את החיים בטירוף ואני מתכנן להישאר עם דלית בקשר ולשכור את שירותיה. כי זה נותן לך דרך. אני לא יודע מה היה לכם, אבל אני זה פשוט 180 מעלות כאילו".
דניאלה: "בשבילי הקואוצ'ינג, לדבר עם מישהו, זה דבר שבמשפחה הפולנית שלי לא נחשב כל כך מקובל. את בדאון? לכי תעשי ספורט. בכלל להגיד בקול רם מה שאת חושבת ומה שאת מקווה שיקרה זה כבר מדהים בעיניי. היו כמובן גם רגעים קשים שאמרתי לעצמי רגע, היא מגזימה".
מתי למשל?
"כשהיא התחילה לשאול שאלות שקשורות למשפחה, ואני באה ממשפחה שהיא מפורסמת...".
רודריגו: "מי זו המשפחה שלך?".
דניאלה: "שלמה ארצי".
אילנה: "אבא שלך נורא יאהב לשמוע את מה שאמרת עכשיו".
דניאלה: "לאבא שלי יש הומור".
אילנה: "אני יודעת".
דניאלה: "אז אם אני מדברת על הילדות, אז הילדות זה צביקה פיק ושרונה ואמא שלי וכולם מפורסמים, אז שמתי את הגבולות איפשהו".
אילנה: "לי היו שני רגעי שבירה. לחצו עליי קצת מההפקה, הם הרי רוצים אייטמים, והרגשתי את הלחץ. דלית התחילה להגיד לי משהו על חוסר ביטחון, ואז קצת נשברתי ודמעתי, ושרון המנהל האישי שלי אמר עד פה, אנחנו מפסיקים את הראיון. הם רצו נורא ואני אמרתי לא, קמתי והלכתי".
דניאלה: "בטח גם יראו את זה".
אילנה: "ודאי. הלכתי הצדה לבכות כי היה לי רע, אבל זה נתן לי הרבה כוח לאחר כך. והיה עוד משבר אחד שנפגשתי עם מנכ"לית תוכן של אחד הערוצים והיא התחילה להגיד לי, את טראש. כאילו, מה הקטע שלך? שעה את מדברת איתי על טראש, את יודעת מה זה טראש בכלל? מאיפה זה בא בכלל? ממש התעצבנתי עליה. אמרתי לה, תשמעי, אנחנו לא מדברים באותה שפה, שלום ולהתראות. קמתי והלכתי".
שלומי: "וזה מצולם".
אילנה: "ברור שזה מצולם. ואחרי זה היא אמרה שהיא לא התכוונה, שהיא לא רצתה לפגוע וזו לא הייתה הכוונה. נו באמת. אני מושכת אש ואני יודעת את זה, ואוהבים לשרוף אותי חיה ואין לי שום בעיה שישרפו כמה שהם רוצים, העיקר שייהנו".
שלומי: "זה כל הקטע בטלוויזיה, לפעמים האייטמים נורא חשובים שהם מפסיקים להתחשב בערך שלך כבנאדם. ואת זה למדתי בדרך קשה מאוד. אבל כפרה עלייך, צריך פשוט לקום, ללכת, להתפרק על משהו, ואם אצלך זה בכי אצלי זה נגינה או לפעמים לנגוח בקיר. לי הייתה נקודת שבירה תוך כדי התהליך, ויכוח מטורף עם דלית".
רודריגו: "מה זאת אומרת?".
שלומי: "הם רצו שאני אתחיל לעבוד בעבודה יומיומית, לעשות משהו עם הימים שלי".
דניאלה: "עבודה רגילה?".
שלומי: "הם כיוונו לזה, ואני קבעתי ללכת להיות יועץ לענייני גיטרות בכלי זמר כי יש לי ידע מטורף בעניין הזה. אבל ההפקה רצתה שאני אעשה משמרת בנאפיס".
אאוץ'.
"אין לי בעיה, כל עבודה מכבדת את בעליה. זה לא בושה בכלל. אני ברמנתי".
דניאלה: "אני מלצרתי".
אילנה: "אני התחתנתי".
שלומי: "זרמתי, אין לי בעיה, אבל תוך שעה אני לא שם, יש לי פגישה בכלי זמר. כשאתה הולך לעבוד חשוב מאוד שאתה תתרום משהו לעבודה, ואני, יש לי כל כך הרבה מה לתת מבחינת טיפים לרוקרים צעירים איך לשיר ואיך לנגן ואיך לעמוד, ומבחינת ידע בכלי נגינה אין עליי. ושם הייתה השבירה. אמרתי שאני מתנצל, אבל זה לא אני ואני לא רוצה. דלית ביקשה שאני אשאר בנאפיס עוד שעה, ואני התעקשתי שלא כי אין לי מה לעשות שם. ופתאום היא אומרת לי, אבל סיכמנו! סבבה, אמרת לי ללכת לנאפיס, הלכתי. אני מעדיף לעבוד במשהו שמתאים לי".
לא הרגשת שמנסים להוציא אותך מסכן בכוח?
"לא מסכן, מנסים להוציא אותי חסר אחריות. ושם נכנסה הטלוויזיה. השבירה הייתה אמיתית, אבל הדחיפה לשבירה הייתה תוצאה של טלוויזיה נטו. זה לא היה לעניין וביקשתי להוריד רגע את המצלמות".
דניאלה: "הורידו?".
שלומי: "כן. והייתי ממש במצב שעוד רגע יונתן אתה חוטף ממני נגיחה, ועם כל האהבה אתה הולך לשכב על הרצפה מדמם. מה שקרה בסוף זה שנכנסתי לעבוד בכלי זמר, אבל תוך חודש העבודה הזו כבר הייתה פיניטו כי הם ביקשו ממני לעשות דברים שאני לא מעוניין לעשות. לא היה לי נוח לשקר ללקוחות".
אילנה: "אתה לא בנוי להיות סוחר".
מדבריהם אפשר להתרשם שאדש"ר ועוד איך מודעים למניפולציות הטלוויזיוניות שפורמט שכזה יכול לעולל, שהדוקו הוא לפעמים הרבה יותר מוקו, וזו רמת המודעות שהייתם מצפים מאנשים בעלי ותק כלשהו על המסך. זאת הסיבה שהפליאה שלהם מהצפייה בתוכנית, שמגישה את אותה אמת פנימית וקרביים חשופים שהם ניסו להעביר, אבל בעטיפה של קריינות ועריכה שמשנים את התמונה.
היה נדמה שלראשונה הבינו אדש"ר את הקשר, או שמא הכשל, שמחבר ביניהם. לא ארבעה מגשימי חלומות עם ניצוצות בעיניים, כי אם ארבעה סלגז שהקריירה שלהם, לפחות מבחינת הקהל, נמצאת בקרשים.
"אני לא מאמינה שזה מה שעשו מזה", תמהה אילנה מיד אחרי שהקריין סיים לכנות את הקריירה שלה "מדשדשת" בפעם החמישית. "מה זאת אומרת 'דניאלה מנסה לפרוץ במופע סולו כבר שלוש שנים'? אולי שלושה ימים!", הזדעקה הפיקית.
"בחיים לא קרה לי דבר כזה. בחיים לא עיוותו משהו שעשיתי בכזאת צורה, גם לא ב'אח הגדול'. אני לא יכולה לצפות יותר. אני לא חושבת שאני רוצה להמשיך לשתף פעולה עם הכתבה". דווקא בראל, שזוכה גם הוא לחבטות אגו לא קלות על המסך, משלים עם התוצאה בשקט יחסי. הייתי אומרת שהוא מבין את מקומו בשרשרת המזון, לולא דקות לפני כן ביקשתי ממנו את מספר הטלפון שלו וקיבלתי אזהרה לא להעביר אותו לבנות דודות, חברות ושאר גרופיות. כן, בטח.
התוכנית בעצם חושפת את מאבק הסלב להישאר בתודעה.
דניאלה: "זה חלק מלהיות זמר".
רודריגו: "חלק מהעבודה זה גם ליצור עניין. זה מה שיפה בבריטני ספירס, שהיא פשוט יוצרת כל הזמן עניין, וגם מדונה. זה חלק מהעבודה. לחדש, למצוא, לחפש, להמציא את עצמך מחדש, בייחוד בתעשייה הישראלית, שהיא נורא מצומצמת, אז אתה חייב להיות כלבויניק, אתה חייב לדעת לעשות גם את זה וגם את זה, אחרת אתה לא יכול להתפרנס".
אבל בדרך כלל המאבק הזה מוסווה יותר.
"למה, כשרמי קלינשטיין עושה בערוץ 2 בתשע בערב ראיון על ריטה, מה זה? זה בדיוק זה".
דניאלה: "הסדרה הזאת, המטרה שלה היא לא לנסות לשמר אותנו בתודעה. כשהסדרה צולמה אני כבר ידעתי שאני הולכת להשתתף ב'אח הגדול', לא הייתי צריכה את החשיפה".
רודריגו: "שבוע ב'אח הגדול', לא חבל על האוטובוס?".
דניאלה: "הייתי 17 ימים".
אילנה: "תדעי לך שהיית מדהימה ב'אח הגדול', באמת, עצבן אותי שהוציאו אותך".
שלומי: "אני לא ראיתי, אז אני מתנצל. שימי לב שלאט לאט כל הקטע של הריאליטי הופך הארדקור, מחפשים לראות אנשים מפורסמים 24 שעות כשהם מחטטים באף, כשהם יושבים בשירותים, כשהם רבים. כל הקטע של הריאליטי הגיע לארץ מ'כוכב נולד'".
רודריגו: "'קחי אותי שרון' היה הרבה לפני! את 'כוכב נולד' לא מגדירים כריאליטי, אחי".
שלומי: "כשאני הייתי זה נחשב ריאליטי".
רודריגו: "זה שבעיתונים כותבים עליך שאתה פליט ריאליטי זה לא אומר שזה ריאליטי".
דניאלה: "כל העניין של ללכת למשהו בשביל חשיפה בלי שום מהות ותוכן נראה לי שטחי מאוד. ברור שחלק מהתעשייה הזאת זה לחפש את המקום שייתן לך פוקוס, אבל עם תוכן. התוכנית הזו הצטיירה בעיניי כמשהו אמיתי, שבו אני רודפת אחרי חלום שהוא אמיתי בשבילי".
רודריגו: "ובסוף קראו לזה 'שדרג את הסלב'".
אילנה: "זוועה".
נא להמתין לטעינת התגובות
