יחסים עם הורים בהצגה "קולות בלילה"
"הייתי שפוט של אמא שלי", מספר אלי גורנשטיין, המשחק בימים אלה בהצגה "קולות בלילה". המחזה של יהושע סובול על אב, בנו ורוחות מן העבר עולה בקאמרי, בבימויה של איה קפלן
קולות בלילה צילום: ז'ראר אלון
"הסיפור הוא על אבא, גבר נניח בגילי, 56 אולי 57, שיוצא פתאום בריצת אמוק מהבית לכיוון הפרדסים", מספר אלי גורנשטיין, שמגלם את דמות האב במחזה. "הבן נבהל, לא מבין מה קורה ומתחיל לרוץ אחריו ומנסה לשדל אותו לחזור הביתה. עם הזמן הבן מבין שהאב מאס בחייו, ותוך כדי זה מתחיל ביניהם דין ודברים ונאמרים דברים שלא נאמרו מעולם, ונחשפים סודות מהעבר.
"זו הצגה שעוסקת באחד הנושאים החשובים בחיינו, שהוא יחסי הורים וילדים. אני אב לבנות וגם לבן, ואני חושב שיחסים בין אב לבן הם נושא מסובך. אף שיש אהבה ענקית, יש דברים שלא נאמרים. בהצגה נאמרים בקול רם דברים שבחיים האמיתיים נאמרים רק בראש".
איך מתמודדים עם דמות שמאסה בחייה?
"היה לי קשה להתגבר על העניין שהוא אומר'אני רוצה למות'. בתור שחקן ניסיתי להתחבר לנקודה הזו, ניסיתי לברר מה הם בעצם החיים - מה זה בעצם לחיות. לחיות זה כשאתה אהוב, כשיש לך עניין במשהו. אבל אז התחלתי להיכנס להבנה הזו של מה זה לרצות למות. מה זה לא לרצות לחיות חיים חסרי תוכן. בתוקף מה שאני עושה, אני אף פעם לא אוהב להפריד בין הדמות ובין עצמי - אנחנו בתור שחקנים לא יכולים שלא להביא את הדברים מעצמנו".
והבאת משהו ממורכבות היחסים שלך עם הוריך אל תוך ההצגה?
"אימא שלי הייתה אישה דומיננטית מאוד, ועד גיל מבוגר מאוד (35) הייתי שפוט שלה. היא לא נתנה לאבא שלי להיכנס ליחסים האלה. היא הייתה אישה חכמה ויפה, והיו לה כל מיני אמביציות, ובמובן מסוים כל ההתפתחות שלי בחיים הייתה מן אקסטנציה שלה.
"הייתי צריך לעבור טיפול פסיכולוגי ארוך כדי להבין שאני מוכשר בפני עצמי, ולא רק כאן כדי לרצות את אימא שלי. רק אז השתחררתי באמת מכבליה, ודווקא אז נפלה הטרגדיה והיא חלתה בסרטן בראש, וזה היה סיפור מסובך בפני עצמו. עכשיו, כשאתה שואל אותי, אני יכול לשים את הקשר, אבל בחזרות השחקן לא תמיד
יודע".
למרות הכול, המחזה עצמו מתקשה להעביר את מלוא העומק הרגשי של הדמויות. בניסיון לשמור על אווירת מסתורין יחסי נראה כי המחזאי השאיר פרטים רבים מדי בערפל. רבים מהדברים הנאמרים לא נאמרים עד הסוף, וסיפורים וסודות רבים מהעבר אינם נחשפים מספיק בפני הצופים בשביל שגם הם יוכלו להבין את מלוא משקלה של הדרמה המתרחשת על הבימה. עבור הצופה הממוצע מדובר בחוויה רגשית מאתגרת, ונראה כי יש פה סיפור שראוי כי יספרו אותו, אך בסוף הערב נדמה כי שאלות רבות מדי במחזה נותרו לא פתורות, והקהל חוזר הביתה וחצי תאוותו בידו.
"קולות בלילה". מחזאי : יהושע סובול, בימוי: איה קפלן, תאטרון "הקאמרי"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם