סרט על ג'וליה שווה סיכון
העורכת והשחקנים הם שותפים, את בית הספר לקולנוע הוא גמר מזמן. יובל גרנות, היוצר של "ג'וליה מיה", לא חיכה לאף אחד והפיץ בעצמו את הסרט שלו, בו מככבת אישה שדומה לג'וליה רוברטס

ג'וליה מיה צילום: יח''צ
"ג'וליה מיה" מספר על במאי סרטי קסטות משכונת התקווה בשם יוחנן (חיים זנאתי), שנתון בעיצומו של משבר נישואין עם אשתו (עדי אבן טוב), שהיא גם כוכבת הסרטים שלו. ואז הוא פוגש את מיה (הגר בן אשר), צעירה תל אביבית שדומה דמיון נדיר לג'וליה רוברטס. הוא מתאהב, ומחליט לעשות גרסה משלו ל"אישה יפה".
למה לבד?
"לא הייתה לי סבלנות לחכות לקרנות. אז גייסתי כספים מאנשים שהכרתי, כולל המשפחה, שנתנה לי משהו כמו 60 - 70 אלף דולר מתוך תקציב כולל של 300 אלף דולר. אחרי שזכיתי לפני שנתיים בפסטיבל חיפה, הקרן הישראלית לקולנוע נתנה קצת כסף".
אז איך עושים את זה?
"העורכת שלי, מיקי זר, היא חברה טובה, ועשתה את הכל בלי לקבל כסף, כשותפה. גם השחקנים הם שותפים שלי. להבדיל מהרבה סרטים ראשונים של יוצרי קולנוע, הסרט שלי לא התחיל כפרויקט גמר. אני בן 40, וסיימתי את בית הספר לקולנוע כבר מזמן. יש בזה משהו מאוד משחרר מצד אחד, כי אף אחד לא עומד לך עם סטופר או נותן ביקורת. אבל יש לזה גם חיסרון, כי יכול להיות שעיניים של אנשים בממסד היו מוצאות דברים שטעונים שיפור".
גם את ההחלטה להפיץ לבד את הסרט קיבל
כתוצאה מאילוצים, הוא אומר. "האופציה להפיץ לבד עלתה בדיונים עם אנשי הקרן לקולנוע, ובלי לחשוב על זה עד הסוף קפצתי עליה", הוא מספר. "לא ידעתי שאני אצטרך להתעסק באיך הסרט ישווק, מה הדימוי שאני רוצה למכור לקהל, איך עושים טריילר, איך מנהלים משא ומתן עם כל בית קולנוע בנפרד. גם בהפצה, כמובן, אני מתחלק ברווחים. בית הקולנוע נותן לי שלושה קירות ומסך, זה לא עניין פשוט. מפיצים מושקעים כלכלית בסרטים שלהם, ולכן יש להם מחויבות רבה".
היית חוזר על החוויה הזאת?
"לא בטוח. לקחתי הרבה סיכונים על עצמי, לא רק כלכליים. היום אני מבין שיש המון פרטים קטנים, שכל אחד מהם יכול לבדו להפיל את הסרט. הסרט הבא שלי הולך ומסתמן כפרויקט הרבה יותר יקר. מה שבטוח, אם אחליט לחזור על אותה דרך, אני יודע עכשיו איך עושים את זה".