מדף הספרים של ניצה שאול

במסגרת הסדרה הוותיקה "צלילי קסם" מעלה השחקנית והזמרת ניצה שאול מופע חדש שיתמקד בסיפור ילדותו של פליקס מנדלסון. שאול מספרת על חוויות הקריאה המשמעותיות שלה, ביניהן טיפוס במעלה הר הקסמים ושברון הלב בעקבות "בדמי ימיה"

ניצה שאול | 4/5/2009 17:24

אליס בארץ הפלאות – לואיס קרול
ספר שגורם לי עד היום להתפתל בכסא ולהוריק מקנאה באליס, הרפתקאותיה וגילגוליה. אין פעם שאקרא בו ולא ארגיש זערורית-ענקית, אובדת, שופטת, נשפטת וממהרת ממהרת – לאן?! חייתי באנגליה מספר שנים, תקופה שגרמה לי להביט בספר מזוויות שונות - משורשי התרבות הויקטוריאנית. אבל אף אחד לא ייקח ממני את ההזדהות עם אליס במישור האינטימי ביותר, וההנאה ממרומי האבסורד שבסדר, וההיגיון שבבלגן....

ניצה שאול. מופע חדש לכבוד 200 שנה להולדתו של מנדלסון צילום: דור מלכה

הנסיך הקטן - א. דה סנט אכזיפרי
"רק בלב אפשר לראות היטב. מה שחשוב באמת סמוי מין העין." זה אחד הספרים הבודדים שבהם אני חייבת לקרוא שוב ושוב. מין בוחן פתע שאני עושה לעצמי. הספר כל כך ריגש וטלטל אותי בקריאה ראשונה והיה ברור שהוא אספקלריה לנפש, שלי לפחות.

כל בוקר אני מתפללת לא לאבד את היכולת לראות את העולם דרך הרגש, האינטואיציה והחמלה.
לפני שנתיים העזתי לאמץ אותו יותר ובעזרתו של אבישי יער שכתב והלחין 13 שירים מופלאים הוא הפך למופע קסום, מעולם אחר...

כתבי חיים נחמן ביאליק
את כתבי חיים נחמן ביאליק קיבלתי מאבי ז"ל, במהדורה מפוארת מדפוס "דביר" תל אביב, שנת תרפ"ו. המהדורה המהודרת עזרה לי לנתק את ביאליק מספרי הלימוד ולקרוא את השירים, הסיפורים ואפילו תרגום מקסים של "דון קישוט" בעיניים אחרות. דווקא הפרוזה "אריה בעל גוף" ו"מאחורי הגדר" עזרה לי להתאהב בשירה מלאת הפאתוס ובשירים הקטנים והאישיים של "המשורר הלאומי".

בסדרה מופעים כמה מאמרים ביניהם "האמנות הטהורה" -בשנת תר"פ באודיסה כתב ביאליק: "מי יודע, אולי נצליח להביא לעולם תיאטרון בן טיפוס חדש, שתפקידו יהא לא רק ל ש ע ש ע את חושי העם אלא גם להצהיל ולאצל את רוחו. לא רק להמית זמנו אלא גם להחיות ליבו, לא רק להפחיז יצרו, אלא אדרבה – לשככו ולבלמו." מעניין מה היה כותב ביאליק על המולך החדש – הטלוויזיה.

בדמי ימיה - ש"י עגנון
אני מאד אוהבת את עגנון, אבל "בדמי ימיה" שבר לי את הלב.
מדהים איך עגנון המבוגר, הדתי הצליח להיכנס לנפשותיהן של שתי נשים צעירות, האם ובתה, לחדרי החדרים ולסודות הכמוסים שבליבן באומץ כזה.

אם "הנסיך הקטן" עוזר לי למצוא מחדש האת הפן הילדי שבי

הרי ש"בדמי ימיה" עוזר לי לחזור אל הנערה המתבגרת שהייתי ולהיפגש איתה בגובה העיניים. לפני שנים ניסיתי להפוך את הסיפור לתסריט בעזרתו של הצלם גדי דנציג שנהרג בתאונה בזמן צילומים במזרח הרחוק, דבר שמוסיף מימד טראגי לסיפור בכל עת שאני קוראת בו.

מלחמה ושלום - טולסטוי
בשכונה שלי ברמת גן הייתה ספרייה קטנה של מר ראנד בה החלפתי ספרים במהירות מסחררת. אמא אמרה שאני שותה את המדפים. "מלחמה ושלום" שבר את הכלים. הוא הספר הראשון שקראתי מיד פעם נוספת. הערצתי את טולסטוי וייחסתי לו כוחות עליונים. אמא חשבה שקראתי אותו בגיל צעיר מדי... גם היום אני חושבת שזו יצירה אדירה - תאווה, תשוקה, אהבה טוטאלית, תובנה עמוקה ביותר של ההוויה האנושית – מילון של החיים.

הר הקסמים - תומס מאן
הקסם החולני של הרומן הענק הזה כבש אותי ולא הרפה במשך שנים. תמיד ישנה תקופה בה אני אומרת לעצמי – זהו, הגיע הזמן לטפס שוב על "הר הקסמים". התרגום של אבי שאול עשיר ומסחרר. בספר חבוי צרור מפתחות לתרבות של תחילת המאה שעברה שאחד מהם למשל, גרם לי להקשיב למוסיקה רומנטית ממקום טעון ורגשי אך בלי שמץ של קיטש.

אין כמו לטבוע בעולמו ההזוי של הגיבור הנס קסטרופ, ואין כמו לצאת בשלום מקריאת ספר שמסתיים בסימן שאלה ומשאיר לילות בלי שינה.

פסיכולוגית המעמקים - אריך נוימן
הספר הוצג בפניי על-ידי מורי האהוב לספרות, אבי רן, שאחראי לתשוקה שלי למילה הכתובה באשר היא – תודה! אריך נוימן התעסק במשמעות הפולחן, החוויה המיסטית, האדם היוצר, אמנות וזמן, ובבעיות מוסריות שצצו אחרי מלחמת העולם השניה.

אני זוכרת את סערת הנפש שהייתה לי מעצם העובדה שנוימן לא רק ניתח והצליף בחברה אלא גם הציע סוג של פיתרון: המוסר החדש – קבלה וההשלמה עם הצד השלילי והאפל שבאדם, שתגרום לו ליטול אחריות לשלמות הווייתו האנושית. ספר מרתק, כואב ומעורר.

פאסאד - אידית סיטוול
שהיתי בלונדון תקופה ארוכה. בתחילה האנגלית שהייתה שגורה בפי גרמה לי לתסכול וייאוש עד שכמעט לא פתחתי את הפה.שנים לאחר מכן כבר חיפשתי אתגרים בשפה המדהימה הזו. דורון בעלי, הציע שאנסה להתמודד עם יצירה קאמרית בשם "פאסד" שנכתבה בשנות העשרים של המאה הקודמת: הטקסט של אידית סיטוול והמוסיקה של וויליאם וולטון.

היצירה מורכבת מ-21 פואמות בהן הצליחה סיטוול להאיר את שנות העשרים באנגליה ממקום בלתי צפוי – חצוף, נועז וביקורתי להחריד. הפואמות מטורפות, שנונות, ריתמיות, לרבים תשמענה כמו "ג'יבריש" ומצריכות מיומנות וירטואוזית של קריינות והגשה. פטסי רודנברג האגדית מה"רויאל שייקספיר קומפני" הדריכה אותי במשימה ששחקנים אנגלוסקסים בורחים ממנה כמו מאש. החוויה הייתה אדירה ואני מבצעת את "פאסד" שוב ושוב.

חימו מלך ירושלים - יורם קניוק
הספר הזה גרם לי להתייפח. הכתיבה המיוחדת של יורם קניוק לא משאירה פתח מילוט. חימו שכולו רק פֶה, רדף אותי יום ולילה.

התחברתי לתקופה מלחמת העצמאות, התקופה בה הורי שירתו בצבא, באופן כל כך מוחשי דרך הייאוש, האהבה והדילמה הבלתי אפשרית של חמוטל האחות בירושלים הנצורה. חימו הוא ספר שמצליח להעיר אותי אם אני נרדמת בשמירה - עוד מלחמה עוברת והעולם כמנהגו נוהג. המשפט האחרון בו הוא בעיני משפט אזהרה: "היום, אמרה חמוטל בליבה, אוכלים גלידה בירושלים."

וויליאם שייקספיר - טרגדיות וקומדיות
"מילים, מילים...." רטן המלט. מילים של הגאון שייקספיר שידע לכתוב הכל, טרגדיות קומדיות - סימפוניות של מילים בכישרון משתק.

זכיתי להשתתף ב"כטוב בעיניכם" בתיאטרון הקאמרי. מקוראת נלהבת אך פסיבית הייתי צריכה להתמודד עם מונולוגים שייקספירים על הבמה, משהו שהזכיר לי מיומנות של נגן על כלי. עדיין הקריאה בכתביו של שייקספיר מהנה אותי הרבה יותר מצפייה במחזותיו למרות שנועדו להיות מבוצעים על הבמה.