מה בין אמנית לאשת האמן?
על סרטו של פול ה-או "אורח של סינדי שרמן", המהווה מעיד תיעוד וידויו של בעלה של האמנית, על קוז'י ון ברוגן ההולנדית שהלכה לעולמה ועל סרטה של לין הרשמן ליסון על המהפכה הפמיניסטית
התוכניות יצרו מעין יומן מתמשך של סצנת האמנות. עולם האמנות היה אז צנוע, והכסף הגדול עדיין לא נכנס, ולכן (לפי ההסבר של פול ה-או) הייתה היענות מצד אמנים וגלריות לשתף פעולה עם הכתב הפרובוקטיבי. מרגע שהמצב הכלכלי השתנה (לטובה), חלה נסיגה בפתיחות ובנכונות להראות, לדבר ולחשוף.
אחת ההצלחות הגדולות של התוכנית הייתה ראיון שניהל עם סינדי שרמן, כבר אז כוכבת אמנות וסרבנית ראיונות ידועה. המפגש ביניהם הוביל לרומן, הם הפכו לזוג, ובהמשך זה הוביל לסיום תוכנית הטלוויזיה. הסרט הוא מעין דיוקן עצמי של פול ה-א דרך יחסיו עם שרמן ועם עולם האמנות, החל מהראיונות הראשונים איתה, שלפי הדיווחים, הם מלאי חן וקסם וחושפים סינדי שרמן חייכנית ופלרטטנית, דרך המעבר של פול ה-א מדירתו הקטנה לדירתה המפוארת, ועד לסיום הבלתי נמנע של יחסיהם.
מבלי לראות את הסרט, רק מתוך מה שקראתי ושמעתי עליו (הביקורות משבחות ומהללות), יש לי הרגשה שזהו מסמך היסטורי: לראשונה מתועד וידויו של "בעל האמנית", הגירסה המהופכת-מגדרית של "אשת האמן". לראשונה מגדיר גבר יוצר את זהותו העצמית דרך היחסים עם בת זוגו, היוצרת המפורסמת ממנו, שיצירתה ומעמדה משתקים אותו.
אחרי כל הגירסאות ל"חיי עם פיקאסו" נוסח פרנסואז ז'ילו, הנה מגיע הגבר המתאהב באמנית המפורסמת, כוכבת בינלאומית, עוזב את עבודתו ונוטש קריירה מקצועית, ומוצא עצמו בצילה. בסרט מרואיינים בני זוג נוספים של יוצרים מפורסמים, כמו, למשל, בן זוגו של אלטון ג'ון. איפה פסטיבל הסרטים שיביא לנו את הסרט?
ואם כבר אשת האמן, וכל המורכבות של יחסי זוג יוצרים - באמצע ינואר הלכה לעולמה קוז'י ון ברוגן (Coosje van Bruggen, 1942-2009), מי שמוכרת כאשתו של קלאס אולדנבורג Claes Oldenburg) ) ושותפתו לפסלי החוצות המונומנטליים שהעמידו יחד מאז שנות ה- 70.
ון ברוגן (ילידת הולנד) הייתה היסטוריונית אמנות ואוצרת בסטדליק באמסטרדם כאשר פגשה באולדנבורג בתחילת שנות ה- 70. הוא כבר נודע עם עבודות הפופ
כריסטו וז'אן-קלוד, אד וננסי קינהולץ, איליה ואמיליה קבקוב הם דוגמאות לזוגות אמנים דוגמת אולדנבורג וון ברוגן – קודם היה האמן הגבר, שיצר לבדו ובנה לו מוניטין בעולם האמנות, בשלב מסוים מצטרפת אשתו והם מחלקים קרדיט משותף. זוג דומה-שונה הם ז’אן טינגלי וניקי דה סאנט פאל - כל אחד מהם ניהל קריירה נפרדת, הם שתפו פעולה בפרויקטים בודדים (המזרקה מאחורי מרכז פומפידו), בשנותיו האחרונות נרתם טינגלי לעזור לאשתו בגן קלפי הטארוט שהקימה בטוסקנה.
ועוד בענייני נשים ואמנות: לין הרשמן ליסון Lynn Hershman Leeson)) היא אחת מ- 180 הזוכים (מתוך 3000 מועמדים) במלגת ג'ון סימון מטעם קרן גוגנהיים לשנת 2009, מילגה המחולקת זו השנה ה- 85. את הפרס קבלה עבור סרט תיעודי עליו היא עובדת, ואשר אמור לצאת בשנה הבאה "Women Art "Revolution: ההיסטוריה הסוערת והחשאית (בעבר) של תנועת האמנות הפמיניסטית, 1968-2009″.
הסרט של הרשמן ליסון יהיה סרט באורך מלא אשר מבקש לחשוף כיצד השפיעה המהפיכה הפמיניסטית באמנות על האמנות והתרבות כולה. החומר צולם במשך ארבעה עשורים והוא כולל ראינות, יצירות אמנות, קטעי וידאו נדירים. בטריילר של הסרט אפשר אכן לראות קטעים מרתקים עם נשים כמו אנה מנדיאטה, קרולי שיינמן, ג’ודי שיקגו, מארשה טאקר ומרתה רסלר.
הרשמן ליסון עצמה מוכרת כאמנית ניו מדיה, מהראשונות שעשו שימוש במחשב. במשך שנים היא פעלה בחוגי השוליים הניסיוניים של האמנות, מוכרת לחוג מצומצם של אמנים ואמניות. לאחרונה זכתה להכרה. היא עובדת כעת בשיתוף עם אוניברסיטת סטנפורד על העברה דיגיטלית של 200 שעות מצולמות בוידאו, ומתכננת להעלות את הסרט שלה לרשת, לכשיושלם.
נא להמתין לטעינת התגובות
