החול יזכור: המושמע ביותר ביום הזיכרון
שני מחקרים חדשים על השירים המושמעים באמצעי התקשורת בימי הזיכרון לחללי מערכות ישראל בוחנים את מנגנוני הסינון, את תדירות ההשמעה ואת השפעתם על המאזינים. הנתונים מראים, כי שירי הזיכרון הקלאסיים הם המושמעים ביותר וכי יש להם אפקט של קירוב לבבות
את העשירייה הפותחת ברשימת השירים המושמעים ביותר מזה 15 שנה סוגרים: "שניים מאותו הכפר" שכתבה והלחינה נעמי שמר, "מה אברך" של רחל שפירא ויאיר רוזנבלום, "אחי הצעיר יהודה" של אהוד מנור ויוחנן זראי, "אליפלט" של נתן אלתרמן וסשה ארגוב, "הנסיך הקטן" של יהונתן גפן ושם-טוב לוי, "לבכות לך" שכתב והלחין אביב גפן, ובמקום ה-10 "הוא לא ידע את שמה" של חיים חפר וסשה ארגוב.
תחנות הרדיו המרכזיות בישראל – רשת ב' ו-ג', גל"צ וגלגל"צ משמיעים למעלה ממאה שירים בימי הזיכרון לחללי מערכות ישראל. החוקרים מיפו את רשימת השירים המושמעים ובחנו מה שהם כינו "מנגנוני החיול" – כלומר מה הופך שיר, לשיר זיכרון כדי שיושמע ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. הקריטריונים, על-פי ד"ר לבל, הם: ביטוי לכאב פרטי, קצב איטי, "אג'נדה ציונית" המתחזקת במידה שהשיר כולל נופך של נוף גיאוגרפי.
"יש שירים, כמו 'לא קלה דרכנו' שממש 'נוכסו' ליום הזיכרון", אומר ד"ר לבל, "למרות שכלל לא נכתבו להשמעה ביום הזה דווקא או נכתבו מסיבה אחרת". לבל אינו מופתע מכך ש"לא קלה דרכנו" לא נכלל בעשירייה הפותחת. "מה שבולט מאד במחקר", הוא מדגיש, "היא העובדה ששירי יום הזיכרון ה'קלאסיים' שנכתבו עוד בתש"ח או סמוך מאד להקמת המדינה ומלחמת העצמאות הם אלו ש'שולטים' ברשימת המושמעים ביותר כבר עשרות שנים".
עוד עולה מהמחקר כי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל משמש "מחוז זיכרון", כהגדרת החוקרים, המסמן את מרכזיותה של חויית השירות הצבאי בחברה הישראלית, את הקשר בין הפרט, אדמת המולדת, החיילים המגנים עליה והחיילים שנפלו למענה. עוד עולה מהמחקר, כי מנגנון סינון תרבותי ברור ממלא תפקיד כדי להכליל או להרחיק טקסט ולחן מרשימת ההשמעות ביום הזיכרון, אם אינו הולם את התנאים הללו.
מחקר נוסף על ההיבט הסוציולוגי-פסיכולוגי של שירי יום הזיכרון התבצע על-ידי ד"ר אבי גלבוע וד"ר אהוד בודנר מהמחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן, וממנו עלה – בעקבות ניסויים שבהם השתתפו 400 מתנדבים – כי שירי יום הזיכרון, המושמעים תדירות באמצעי תקשורת, מהווים גורם מאחד ובמכוון, של הציבור בישראל, סביב ערכי מולדת משותפים.
המחקר מצא, כי האזנה לשירי יום הזיכרון מולידה יתר הבנה ויוצרת עמדות חיוביות בין חילונים לבין דתיים-לאומיים, לעומת מצבים שבהם שני הציבורים הללו מבטאים ביקורת זה כלפי זה. ד"ר גלבוע מציין כי השירים מהווים גורם מקרב לבבות, מעלים אסוציאציות של אחווה וסולידריות ואף גורמים לתחושת אחדות.
בניסויים הושמעו שישה שירים באופנים ובסדר שונים : "מה אברך" בביצוע של רבקה זוהר, "שיר הרעות" בביצוע להקת הנח"ל, "אחי הצעיר יהודה" (להקת גייסות השיריון), "אנחנו מאותו הכפר" (יהורם
ד"ר גלבוע מוסר עוד כי אחד השירים המפורסמים ביותר "אנחנו ילדי חורף 73'" שכתב שמואל הספרי (ביצוע להקת הנח"ל), לא נכלל ברשימה כיוון שזמן רב היה שנוי במחלוקת ואהוד ברק, כרמטכ"ל לא אישר להשמיע אותו בגל"צ זמן-מה".
"יש בדעתנו לבחון במחקר המשך נושא זה גם מול צעירים חרדים כדי לבחון את עמדותיהם כלפי השירים וגם כלפי אותם ערכים לאומיים-תרבותיים. נבדוק עמדות בקרב חסידים שונים, וחוזרים בתשובה" אומר ד"ר גלבוע.
פרטים מלאים על שני המחקרים, ייחשפו לראשונה במהלך כנס "מי אני שיר ישראלי" שמארגנים אוניברסיטת בר-אילן, המרכז לחקר המוזיקה העממית הישראלית, "אמנות לעם" ורשת ג', ושיתקיים ב-2 ביוני באשקלון.
נא להמתין לטעינת התגובות
