דודו ארז בדרך לקונצנזוס טלוויזיוני
לילה בכיף" היא "מהדורה מוגבלת" באריזה חדשה, עם אותם דודו ארז, אבי אטינגר ושחר חסון. מצד אחד, הדלות זועקת, אווירת שכונה. מצד שני, מי אמר ששכונה זה רע. וגם: איך זה שנתנו לניצן הורוביץ מצלמה? חשבנו שהוא חבר כנסת
תלאותיה של תוכנית הלילה היומית העברית רבות ולפעמים נדמה שהסיפור העגום כבר סופר מיליון פעם. נראה שזהו הז'אנר שנעשו בו הכי הרבה ניסיונות כדי לתרגמו לישראלית טלוויזיונית מדוברת ומצולמת - אך אף פעם לא היה לאיש מהמעורבים בפרויקטים אורך נשימה כדי לשרוד יותר מעונה או שתיים. או שפשוט איש מהחולמים לא קלט שלמרות הפיתוי ההפקה זולה. בסך הכל תוקעים באולפן מנחה פלוס אורחים שמקדמים משהו וגמרנו - העם היושב בציון עוד לא מוכן לקבל את הקונן אובריין המקומי שלו.
דודו ארז צילום: דור מלכה
היו ניסיונות מוצלחים שהקדימו את זמנם וננטשו ("חלומות בהקיציס", "פרפר לילה"). היו ניסיונות שאיש לא נתן להם הזדמנות, והם נזנחו (אסף הראל). והיה גם ניסיון לוותר על האוונגרדיות ולהסתפק בפרשנות שמרנית למדי אך קולחת ויציבה של סוג התוכניות הזה (ליאור שליין) - בינתיים הניסיון הממושך והמוצלח ביותר.
על פניו, ערוץ ביפ ערוך טוב יותר מכולם להצטרף לשרשרת הניסיונות להפיק תוכנית לייט-נייט מקומית. הקהל שלו מוגדר יותר, הומוגני יותר ומוכן לקבל תכנים שערורייתיים - עם או בלי מרכאות. מהפקות המקור (המועטות) של הערוץ התגבשה שפה מזוהה מאוד שיחסית קל לבסס עליה תוכנית חדשה. ויש גם חיסרון שאיכשהו משמש כיתרון: לא משנה איזו תוכנית של ביפ תופק, תמיד זה ייראה לך שאותם אנשים מעורבים בה. במילים אחרות, "לילה בכיף" היא "מהדורה מוגבלת" באריזה חדשה, עם אותם דודו ארז, אבי אטינגר ושחר חסון. מצד אחד, הדלות זועקת, אווירת שכונה. מצד שני, מי אמר ששכונה זה רע.
מה יוצא מכל זה? תוכנית הבכורה של "לילה בכיף" (שודרה ביום חמישי, שידור חוזר בשישי) היא בהחלט לא משהו שיפיל אתכם מהכיסא ויסחוט מכם הצהרה בשבועה שדבר כזה לא ראיתם. מאידך, בשעה ששודרה, בערוצים הגדולים לא היה שום דבר ראוי למאכל אדם. כך שתוכנית אירוח לא רצינית, לעתים גסת רוח, היא אופציה לא רעה, גם אם אתם מחוץ לטווח הגילאים של צופה ביפ הממוצע (שזה, 15 עד 17 גג-לא?).
ארז סוחב הלאה את השטיק הקבוע שלו: דמות החנון בעל השפה התקנית יתר על המידה, שבוהה דרך זגוגיות משקפיו ומרשה לעצמו לומר בטון קפוא את הדברים הכי שובינסטיים או לא תקינים פוליטית או מביכים (לעתים נראה שארז מצליח להחיות את דמותו של הקומיקאי הממושקף וקפוא הפנים מימי הקולנוע האילם, הארולד לויד, וזו לגמרי מחמאה).
מיכל אמדורסקי שהתארחה בתוכנית הבכורה זרמה עם אווירת הפרודיה על תוכנית אירוח. וגם עוזריו חסון ואטינגר ממשיכים בשלהם. מי שמכיר ואוהב - מכיר. בקיצור, פריצת דרך אין פה. מקסימום - סלילת דרכו של ארז אל הקונצנזוס הערוץ שתיימי.
לא יכול להיגמל
מהדורת שישי, ערוץ 10
מי זה שם הבליח לכתבה דמויית וידויים מתוכנית ריאליטי שתכליתה לא ברורה? יכול להיות שזה חבר הכנסת הטרי ניצן הורוביץ? אה, כן, זה הוא. תחת התירוץ החלש "נתנו לחבר הכנסת מצלמה כדי שיתעד את ימיו הראשונים בתפקיד החדש", הכין הורוביץ - ככתב, הלכה למעשה - כתבה לתוכנית ליל
שבת של דב גילהר. הורוביץ חינני מספיק כדי שזה יעבור לו חלק, כי איך אפשר לומר עליו משהו רע וכאלה. אבל הנה, אפשר: היית עיתונאי, סיימת עם זה ויצאת לדרך חדשה - עכשיו לך תחוקק. לא יכול להיגמל? לך לערוץ הכנסת. או, בצוק העתים, הקפד לעדכן סטטוס בפייסבוק או בטוויטר.
נא להמתין לטעינת התגובות
