המיקס טייפ של אלי רוזן
אלי רוזן, שהסינגל השני, "בתים בעיר" יצא בקרוב יחד עם אלבום חדש, בוחר את השירים שמרכיבים את קלטת המיקס שלו. ביורק, ג'ון לנון, מוריסי ואריק איינשטיין וגם תשובות לשאלות תחת הפצצה גרעינית
וידאו: ביורק - Joga
"ביורק, אמנית בזכות, כשרון אלוהי, יופי מסתורי, פעמוני כנסייה, נופים הרריים מושלגים, הקשות עדינות על הפסנתר, אלכוהול זול, מועדונים רועשים, קול שמימי, אוזניות סטריאופוניות, עצים ושמיים, צלילי מחשב קרים, רביעיית מיתרים, תיבות נגינה, נוצות-נוצות שמתפזרות ברוח, האמת שלה היא האומנות שלה".
לך תכתוב חמישים מילים על הזמרת שאתה הכי אוהב. תתחיל מאסוציאציות. תשאיר כבר רק אותן.
2. אריק איינשטיין- מה שהיה היה
המיתרים המרטיטים בעיבוד המופתי של הגאון אלכס וייס, והכניסה של קולו הזך של אריק איינשטיין מהווים עבורי את פנטזיית ארץ ישראל היפה. אני לא אשכח לעולם את אותו ערב שבת, כשהורי ביקרו אותי כשגרתי בפאריז, אמי בישלה משהו לארוחת הערב, אבי התקלח, וחלל עשרים המטר המרובעים שגרתי בו התמלא בווליום גבוה בשיר היפה הזה כשצמרמורות עוברות בגופינו.
3. Dominique a- Je Suis une Ville
כשדומיניק שר "אני עיר שרבים כבר עזבו" אז אני לא עזבתי את העיר שלו, אני כאן כדי להישאר. נכנסתי לעיר הדומיניקיאנית ממש במקרה, הלכתי לראות הופעה שלו בפאריז בלי לצפות ליותר מדי. היו שם שני מופעים פותחים: הראשון, זמר עם רביעיית מיתרים, השנייה, זמרת עם להקה שלמה ומופע מולטימדיה, ואחריהם, דומיניק עלה לבד עם גיטרה חשמלית.
חשבתי לעצמי איזה טעות זה לעלות להופיע אחרי שני מופעי פתיחה מרשימים כאלה, אך מאותו ערב, זכרתי רק את ההופעה שלו, ושבוע ימים לאחר מכן לא יכולתי לנגן בעקבות ההלם וההתרגשות מדומיניק. התמקמתי טוב טוב בעיר שלו, נעלתי את הדלת, דפקתי קרשים על החלונות, והתיישבתי על כיסא במרכז החדר- מכאן אני לא יוצא.
4 . Jacques Brel- Je Ne Sais Pas
וידאו: רדיוהד - Exit music
יש כמה תשובות פאבלוביאניות שאני אוגר למקרה של ראיון תחת מתקפת טילים גרעינית כמו: א. מי הגיטריסט האהוב עליך? חיים קריו ב. הכדורגלן? זינדין זידאן ג. זמר שנפטר והיית רוצה לראות בהופעה? ז'אק ברל.
טוטאליות כזו כמו של ברל נדירה מאוד. כשהוא שר לאהובתו "אני רוצה להיות הצל
של הכלב שלך" ועיניו מתמלאות בדמעות אפשר להבין שהוא לא כותב שירים על החיים אלא כותב את החיים עצמם. בהזדמנות זו אני רוצה להמליץ בחום על הספר "ברל" של רן יגיל שמבוסס על מונולוג ארוך של ברל בהופעתו האחרונה באולם אולימפיה המיתולוגי בפאריז, מומלץ מאוד, גם הספר וגם ברל עצמו.
5. Radiohead- Exit Music - For a Film
בהמשך לשאלון הקודם: ד. הלהקה הטובה בעולם? רדיוהד. להקה שכל אלבום מתחדשת ומחדשת את עולם המוסיקה, לא נחה לרגע וכל הזמן מחפשת שבילים מוזיקליים חדשים. שילוב נדיר של זמר מדהים, חבורת נגנים שדונית והפקה חדשנית ומרגשת. זה די נדיר שיש להקה שאתה זוכה להתבגר איתה, ושרגעים משמעותיים בחיים שלך מקבילים לאלבומים שונים שלה: סוף היסודי, התיכון, הצבא, חו"ל, האוניברסיטה והעתיד הלא נודע. רדיוהד הם הפסקול של חיי.
6. שלום גד- תפוס
את שלום הכרתי דרך חבר טוב שלי שהמליץ בחום על אמן מילים שאני חייב להכיר. השיר "תפוס" פותח את אלבומו הנהדר סוף המדבר, דרכו אפשר להרגיש את הייחוד הגדול של שלום, ואת היכולת המילולית האדירה שלו. "תפוס את החלום שלך הוא, תפוס אותו. תבוא אליו מלמעלה עם כל המשקל". שלום, שמרוויח את לחמו משטיפת חדרי מדרגות וכל כמה שנים משחרר לעולם אלבומי אינדי משובחים הוא המלך האמיתי של ביצת האינדי הישראלית.
7. אביתר בנאי- המון אנשים
וידאו: ליאונרד כהן - Lover lover lover - 1975
ברשימת התודות באלבום שלי הודיתי לאביתר "על הקרח ששברת" כשהתכוונתי ליכולת הנדירה שלו לכתוב על נושאים אישיים כל כך כשעדיין המון אנשים מתחברים לשירים כאילו שכתבו אותם בעצמם. אביתר הוא עוף נדיר במוזיקה הישראלית, ולדעתי, הכישרון הגדול ביותר של הדור הנוכחי. הוא מתבגר מאלבום לאלבום, ושומר על האמת המרגשת שלו. הטקסט היפהפה בשיר הזה שייך לאתגר קרת: "בסדנה כשהגיע תורי, בכיתי שעה שלמה. המון אנשים דומים לי, רק לך אף אחת לא דומה".
8. Leonard Cohen- Lover Lover Lover
עד רומא הרחקתי על מנת לראות את לאונרד בהופעה. את האמת, מההופעה עצמה קצת התאכזבתי, בעיקר מההפקה המוזיקלית. אבל אי אפשר שלא לסלוח ללאונרד אחרי שלל אלבומים מרגשים, רובם בהפקה מינימליסטית שהבליטה את קולו החם והעמוק, והטקסטים החודרים שלו.
בשיר הזה הוא פונה לאלוהים ומבקש "שנה את השם שלי. זה שאני משתמש בו מלא באימה, זוהמה, פחדנות ובושה". לאונרד, שנע בין שבילי האמונות, הנשים והחיים הוא סוג של נביא בעולם שנביאיו מאסו בו.
9. The Smiths- Last Night I Dreamt That Somebody Loved Me
השיר שמוריסי וג'וני מאר הכי אהבו מארסנל השירים שלהם הוא גם שירם האהוב עלי ביותר. מוריסי הוא כותב גדול, עם חוצפה טקסטואלית, צינית וחדה ובעל קול מדהים. הלהקה ממנצ'סטר שדרשה לתלות את הדיג'יי בגלל שהמוזיקה שהוא מנגן לא קשורה לחיים עצמם, כתבה שירים חזקים על נושאים עמוקים שהטרידו דור שלם של צעירים ברחבי בריטניה והעולם.
אודיו: הסמיתס
מוריסי הוא גם אחד היחידים שניתן להנות מהשמות שהוא נותן לשירים ולא רק מהטקסטים עצמם, ועוד לא אמרתי דבר על האומץ שלהם לקרוא לאלבומם השני, מיד לאחר ההצלחה הגדולה שזכו לה Meat Is Murder בלי לפחד להעלות עוד שלל מחלוקות מוסריות ופוליטיות על הפרק, אומץ שראוי לשבח בעידן שבו הרבה מוזיקאים מפחדים לומר את דעתם כדי שלא יאבדו ולו אחוז קטן של קהל עם התירוץ האידיוטי של "אנחנו באנו רק לשיר". הסמית'ס לא באו רק לשיר, הם ניסו לשנות את העולם, אבל העולם מעדיף שירים של דיג'יי שלא אומרים דבר על החיים עצמם.
אה, וכן, בשר זה רצח.
10. John Lennon- Nobody Loves You
המלך הבלתי מעורער של הרוק, אייקון שרבים אוהבים ורבים שונאים. לנון הוא שהביא את השירים הטובים, עם המלודיות היפות והשירה מלאת החספוס והגבריות. רוב השירים של היום הם כל מיני משחקים על שירים ומלודיות שלנון ושלישיית חבריו מליברפול שכחו כבר מזמן ודרך אגב, אני לא מאלה ששונאים את יוקו, אלא דווקא חושב שהיא עשתה לו רק טוב, ושלאחר ההיכרות איתה הטקסטים שלו השתפרו מאוד והאומנות שלו קיבלה משמעות ותוכן. כל החיים רציתי כלב, יצא שיש לי כלבה וקוראים לה יוקו.
נא להמתין לטעינת התגובות
