לפני אירופה: אסף אבידן סוגר פרק
אסף אבידן הפך לתופעה בעולם המוזיקה הישראלית. יואב בראל, שביקר בסוף השבוע בהופעת סיום סיבוב ההופעות של אבידן עם להקתו המוג'וס, מסכם שנה בחייה של תופעה ומחכה לאלבום הבא
משם יוצאת הבשורה. אסף אבידן צילום: נועה מגר
הוא בכלל היה אנימטור. אחרי לימודים בבצלאל, עבודה בדיבוב סרטים מצויירים וכמה אהבות נכזבות, הבחור הצעיר ממבשרת פתח את הפה ומשם יצאה הבשורה. מההופעות הראשונות בפאבים הקטנים של ירושלים התגלגל הדיבור שיש מישהו חדש שבאופן מוזר מזכיר את זאת שרוצה שיקנו לה מרצדס בנז.
בתחילה היו בקהל 15 שיכורים צעירים שלגמו שיכר בהשתהות אל מול התופעה היוצאת דופן הזו. עם תסרוקת הזויה ורגליים סוסיות הוא היה יושב מדי ערב על כסא גבוה ומוכר זכרונות מלואיזיאנה או ניו אורלינס. אבל מהר מאוד הגימיק התפזר, ומאחורי הקול החרוך והגבוה שלו, התגלה בלוז-פולק-רוק מרתק וזר לגמרי לנוף הישראלי של 2007.
המשיח
באפריל 2008 הוא הוציא בהפקה עצמית את אלבומו המלא הראשון, The Reckoning, שמיד עורר באז לא קטן. ההזמנות להופעות החלו לזרום, הסכרים נפרצו והקהל החל גודש בהמוניו את האולמות. לא מאוחר מתאריך יציאת האלבום, מגזין המוזיקה האמריקאי Rolling Stone הכתיר אותו כ"המשיח החדש", וכ"גאון". צעד גדול נוסף קרה כשמוריסי בעצמו ביקש מאבידן לחמם את הופעתו בישראל.
מהר מאוד הפך אבידן ולהקתו "the mojos" ( רועי פלד על הגיטרה, הדס קליינמן על הצ'לו, רן ניר על הבס ויוני שלג בתופים) להרכב עסוק
מאוד. במסיבות רחוב, במועדני הופעות ותחת כל פסטיבל רענן הם היו מצליחים לשלהב את הקהל כמעט לאקסטזה, ולהפוך לסנסציה של האירוע. שאלות כמו "מי זה?" או יותר נכון "מה זה?" היו מהדהדות מהתו הראשון וגם הרבה אחריו. היה ברור שהוא הולך להיות גדול.
ואז התחילו לטחון אותו בגלגלצ. אני מפרגן להצלחה המסחררת שאליה הוא זוכה, כי באמת מגיע לו. אבל אני מוכרח להודות באותה נשימה שיש בזה משהו קצת עצוב. לאנשים שעברו תחת קורות הגג בהן היה מנגן מתחילת דרכו יש תחושה שמשהו השתנה.
הבארבי קטן מדי
עם המוג'וז בפעולה. צילום: נועה מגר
ראוי לציין בפני רועי אבידן, המנהל האישי של אסף והמוג'וז, שהוא כבר מזמן לא יכול להופיע במקום כמו הבארבי. התהודה שלו מחייבת חללים הרבה יותר גדולים עם סאונד רציני יותר ואולי קצת מקום לרקוד.
בימים אלה נשלם הבישול של אלבום חדש, בשיתוף פעולה מפתיע ומוצלח של אסף אבידן ושלומי שבן. בהופעות האחרונות הם הציגו ביחד משריהם החדשים, במיוחד נזכר השיר "Ghost 1000" שצמרר בעוצמתו. הייתי קצת חרד לגבי האלבום הבא שלו, כי די קשה להתעלות על הראשון, אבל הסימנים הראשונים מראים שזה הולך להיות עמוק ואינטנסיבי עוד יותר.
בשבוע האחרון ציינו אבידן והלהקה את סוף סיבוב ההופעות הישראלי, העניקו לעצמם אלבום זהב וזכו בפרס אקו"ם. אחרי הופעה בערב יום העצמאות הם יצאו לבצע משיריהם על אדמת אירופה במשך שלושה חודשים.
מהרגע שפתח את הפה, אסף אבידן, עם המוג'וז, נרשם כהבטחה גדולה. בשנה אחת קצרה הם הצליחו כל פעם מחדש להוכיח שהבטחות – מקיימים. בינתים כל שנותר הוא לאחל להם בהצלחה בסיבוב ההופעות החו"לי שלהם, ולהמתין בסבלנות לאלבום השני.
נא להמתין לטעינת התגובות
