הספינג', המופלטה והדג שהשתין
מי חכם וידע שמקור המילה חנון הוא במרוקאית? כמו גם המילה להבריז והביטוי "כל עכבה לטובה". מנין התגלגלה לעברית המילה השימושית בלגן ומהי ההשראה הרוסית ל"דירה להשכיר" של לאה גולדברג - הזירה הלשונית חוגגת מימונה
"מופלטה" היא מילה ללא מקור לשוני ברור. לעומת זאת, לפי כל הסימנים, הדמיון בין ספינג' לסופגנייה אינו מקרי. כפי שנכתב במדור זה לקראת חנוכה, סופגנייה, מילה שחידש דוד ילין, מקורה בתלמוד, שם היא נקראת "סופגן". הסופגן נקרא כך כי הוא סופג את השמן כספוג, מן הספוג נולד גם השורש התלמודי ספ"ג
. הספוג הוא צורה עברית של sponge או ספונגוס היווני, שהוליד מילים רבות בשפות שונות. אז לקראת פסח עושים ספונג'ה, כלומר, סופגים את מי הרצפה עם הספונג'אדור (וכאן מדובר בתרומה של הלדינו דווקא), ולקראת חנוכה, ועכשיו המימונה, אוכלים ספינג'. ארז קומרובסקי מזכיר גם שספונג' הוא גם סוג של שאור התוסס לאחר ערבוב הקמח והמים, כלומר, בעקבות ספיגת המים הרבים.
משחקי ליגת האליפות מתחילים לרתוח לקראת חצאי הגמר, והכותרות מדמות שוב את הכדורגל לתיאטרון או ברט קולנוע. הקהל קונה כרטיסים "כדי לראות הצגה". משחק מרתק הוא "דרמה", שלא לדבר על כך שמשתתפים בו "שחקנים".
ביום שלישי צפינו בלונדון ב"מותחן שלא היה כמוהו בשנים האחרונות", שהעלה את הדופק של חוס הידינק ל-160. ביום רביעי קיבלנו בפורטו "שעמומון". המילה "מותחן" חדשה יחסית, תרגום של thriller האנגלי, והיא אומצה על ידי האקדמיה ללשון במילון לענייני
והערה לאלי אוחנה, עם המון כבוד וסימפטיה. שעה וחצי בילינו יחד, אתה באולפן והצופים בבית במותחן בלונדון. בפעם השמינית בה חזרת על המשפט "זה לא היה משחק גדול" בגירסאות שונות, החל טעם המשחק הגדול הזה להתקלקל. בהצגה טובה, ואפילו בשעמומון, לא חוזרים על אותו משפט פעמיים, אלא אם כן מדובר ב"מחכים לגודו", ואתה חלק מההצגה. להתראות בחצי הגמר!
הספינג' והמופלטה לא לבד. המרוקאים, עדה גדולה ומשפיעה, התמהמהו מעט בתרומה של ממש לעברית, אבל התרומה הולכת ומתרחבת, ומתמקדת בעיקר בסלנג. תחילה באה השקשוקה, שגם היא מאכל כלל צפון אפריקני, ובמרוקו היא קרויה דווקא צ'קצ'וקה. המרוקאים הביאו גם את המטבוחה, מאכלי הטאג'ין, וכמובן הקוסקוס, מילה צרפתית דווקא. במרוקאית נקרא המאכל קְסְקְסו.
במקביל, הפועל הנפוץ "להבריז" שהתגלגל מהפועל המרוקאי brez, ברח (או ברֶז לו, ברח לו). כך גם חנאז' (שפירושו מסריח), אַבּויה (ובגרסה העברית אבאל'ה) וצהלולי הקולולוש שהפכו לקריאת משחק. כל אלה מקורם במרוקאית, וחלקם מצויים גם בשפות יהודיות צפון-אפריקניות קרובות.
המילה הנפוצה ביותר היום שמקורה במרוקאית היא חנון, תערובת של פרייער יידישאי וגיק אמריקני. במרוקאית חְנונה, ולחילופין חְנאנה, פירושה נזלת. הילד עם הנזלת הוא הילד המסכן וחסר המעמד, ממש כמו המוקוזו בלדינו והסמרקאץ' ביידיש וברוסית. בישראל נשרה הסיומת -ָה' ונותרנו עם חנון. לצידה אפשר לשמוע, אם כי לא בתפוצה גבוהה, פעלים בוטים כמו להתעווז ולהתקווד, שניהם במלעיל.
בימים אלה עלה לרשת הגיליון השני של כתב העת "עיונים בשפה וחברה", שבהוצאת האגודה הישראלית לחקר שפה וחברה. אחד המאמרים עוסק בעלייה הרוסית מהיבט שונה מהמקובל: ההומור. ד"ר מריה ילנבסקיה סקרה ובחנה את ההומור של יוצאי חבר העמים כפי שהוא מתבטא בעיתונות ברוסית.
מסתבר שבמהלך שנות התשעים קמו לא מעט כתבי עת ואתרי אינטרנט סטיריים, ובהם פרקו העולים את התסכולים והמצוקות של החיים בארץ החדשה. אחד מהם נקרא "בסדר", רמז למה שיודע כל ישראלי: כשאומרים "הכל בסדר", משהו בהחלט לא בסדר. כתב עת אחר נקרא "בלגן", והמוסף שלו לילדים "בלגאשה". "בלגן" היא מילה רוסית, שמקורה פרסי והגיעה לעברית דרך היידיש. ברוסיה בלגן הוא במקורו תיאטרון תחת כיפת השמיים.
כותבי הסטירה מרבים על משחקי לשון בין עברית לרוסית. במשחקים סטיריים על אמרות קלאסיות כותב שמואל שומאכר במגזין הסטירי 7-40: "בישראל יש רק ש"ס בין המעודן והמגוחך". לנפוליאון מיוחסת אמרה ש"יש רק צעד אחד בין המעודן למגוחך", אבל ברוסית "צעד" הוא shag, שהפך באמרה הסטירית לש"ס. במילון סטירי המופיע ב"סטיריקון" נכתב בערך שכר דירה "תשלום שכר עבור דירה (שהיא באמת חור)". ברוסית dira פירושה "חור", ולמשפט תמים כמו "יש לי דירה בשבילך" יש באוזניים רוסיות משמעות נסתרת.
משמעויות נסתרות כאלה אפשר למצוא גם בהגדרה אחרת: "דתי: אדם המאמין בניצחון היהדות". הרקע הוא הקלישאה הסובייטית "ניצחון הסוציאליזם". ההומור הפוליטי מופנה בדרך כלל כלפי אומות העולם ואויבי ישראל וכלפי השמאל. פרס נובל מוגדר "פרס שנוסד על ידי ממציא הדינמיט, וניתן על חתימת הסכם שלום הטעון חומר נפץ". וגם "ידידים נבחנים בעת צרה, אויבים בעת הצבעה נגד ישראל באו"ם".
יש גם הומור עצמי. "אוקראינה" מוגדרת במילון הסטירי "מדינת חסות במזרח אירופה, שהמוצר העיקרי שלה הוא יצוא יהודים". ילנבסקיה מסבירה שהתעשייה באוקראינה תלויה באופן בלעדי כמעט בהספקת אנרגיה מרוסיה, ולכן כונתה "מדינת חסות".
בערך "נטשה" נכתב: "השם הרוסי הנשי הנפוץ ביותר בעולם, משמש כמילת גנאי בישראל". בספרות האנטישמית ברוסיה נעשה שימוש רב בשמות עבריים סטריאוטיפים, ובראשם "אברהם ושרה רבינוביץ". עולי חבר העמים גילו תופעה דומה בישראל, כלפיהם. העולים התרשמו מאוד מחדירתה של "באבה-לובה" דרך "ארץ נהדרת", כותבת המאמר מזכירה שבקופות בסופרמרקט נהגו תקופה מסוימת לפנות לקופאיות הרוסית בשם "לובה".
ההומור הרוסי עוסק במשבר התעסוקתי. בין היתר מצוטטת במאמר פרודיה מקומית על סיפור עם רוסי בשם "מגדל קטן", ששימש כנראה השראה גם לסיפורה של לאה גולדברג "דירה להשכיר". הסיפור הסטירי מספר על דב רוסי (עולה חדש, לענייננו) העובר לגור בקומה האחרונה בבניין שבקומה הראשונה שלו גר עכבר, שהוא צבר מצליח. הרוסי מוכן לעבוד בכל עבודה, משפילה ככל שתהיה, למרות שהגיע עם דיפלומות, ידע מקצועי וגם כלי נגינה, אבל חולם להגיע למעמדו של העכבר בקומה הראשונה.
בקומה השלישית, אגב, גר הסרטן השנוא kraby-araby, שאיש אינו מתייחס אליו ואף אחד אינו רוצה להיות כמוהו. ילנבסקיה כותבת כי העיתונות הסטירית הרוסית בירידה מתמדת. הדור השני כבר אינו קורא אותה והיא אינה מדבר אליו, ומדובר בפריחה בתוך חלון זמן מוגבל. עוד בגיליון של כתב העת ניתוח מפורט ומאלף שעשתה איילת כהן למדור "מצב משפחתי" של אבנר ורלי אברהמי בעיתון הארץ, מאמר על לימוד עברית כשפה שנייה של עולים מאתיופיה ובחבר העמים, סקירה של ספרים חדשים ועוד.
ובחזרה למופלטה ולספינג'. יהדות מרוקו תרמה לעברית גם כמה ביטויים נפוצים. הנפוץ בהם הוא "הראה לו מהיכן משתין הדג" (מרוקאית: הוֹרִית לוֹ מִנָאיִן תָאייבּוּל אַלְח'וּת). מדורות קודמים נקלט הביטוי הנפוץ "כל עכבה לטובה".
ואולם, יהדות מרוקו היתה מקור לפתגמים רבים שרובם נעלמו עם השנים ולא נקלטו בעברית. אברהם שטאל המנוח, שהיה בין היתר חוקר פולקלור לשוני, מביא מאות פתגמים של יהודי מרוקו, בין אלפי פתגמים מעדות שונות, בספרו על פתגמי עדות ישראל, שיצא בשנת 1975. ולהלן מבחר.
"אחד לבו על גחלים, ואחד לבו על תמרים" (כלומר, המזל אינו מתחלק באופן שווה).
"ברחתי מן הטיפה, נתפסתי בביוב" (שנאמר, מן הפח אל הפחת).
"הכסף סולל דרך בים" (או כדברי קהלת, הכסף יענה על הכל).
"עבור נחל רועש ואל תעבור נחל שקט" (גרסה של "מים שקטים חודרים עמוק").
"פרטתי לירה, היא נהייתה לגרוש, הלכה בסודה וגזוז" (שטאל מציין שזו אמרה של יהודי מרוקו שנוצרה לאחר עלייתם לארץ).
"כשהעשיר גנב, הוא טעה. כשהעני טועה, הוא גנב".
"מי שמזלו מתעקם, מתעקמים גם פניו".
"החתולה שאינה מגיעה לבשר אומרת שהוא מגעיל".
"מי שהכישו נחש, פוחד מחבל" (בשפת הרופאים קוראים לזה פוסט-טראומה).
"כמה יפים היו הימים, לו היו נצחיים".
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".
נא להמתין לטעינת התגובות
