ישראל-פלסטין על במה גרמנית

מחזה ישראלי חדש מחבר בין ישראלים, פלסטינים וגרמנים, בדרך שלא תהיה קלה לצופה הישראלי. נציגת משרד החוץ עזבה בזעם חזרה פתוחה שנערכה במסגרת פרויקט של חשיפת מחזאות ישראלית עכשווית בפני תיאטראות זרים. אולי זאת הסיבה שהוא מוצג כרגע רק בברלין

יגאל אבידן, ברלין | 17/4/2009 7:57

הקהל באולם המלא של תיאטרון השאובונה בברלין, בהצגת "הדור השלישי", רועם מצחוק מלא מבוכה. על הבמה שלושה שחקנים ישראלים מזמרים באנגלית: "אל תפסיקו לשלוח אותנו לאושוויץ". זהו שיר מחאה נגד הפסקת המימון הממשלתי למסע החיים לפולין, אבל לצופים שרובם צעירים הצחוק נתקע בגרון.

מתוך ההצגה ''הדור השלישי'' צילום: ז'ראר אלון

הם לא רוצים שיחשבו שהם צוחקים על יהודים, או שהם חלילה אנטישמים. המבוכה בקהל גוברת כששחקן גרמני אומר במרמור שהישראלים אינם מעריכים את העובדה "שבנינו להם בברלין אנדרטה לשואה שעלתה מיליונים, כל ברלין היא אתר הנצחה יהודי והקהילה היהודית מחזיקה את ממשלת גרמניה בביצים".

אם יש צופים שהתכוונו ללכת הביתה מלאי סיפוק על כך ששחקנים ישראלים משמיצים את חיילי צה"ל שהורגים פלסטינים תמימים, הרי שאיילת רובינסון מקלקלת להם את השמחה. היא מתפרצת על הקהל בזעם: "אתם מנקים את המצפון שלכם בסכסוך היהודי-פלסטיני, אבל אתם נאצים - הייתם ותישארו!".

בתום המחזה הקשה והארוך, כ-30 איש מתייצבים לשיחה עם השחקנים. אישה שמציגה עצמה כבת הדור השני לרוצחים אומרת שהתרגשה מאוד מהמחזה שמראה עד כמה הסכסוך היהודי-ערבי מורכב. אישה אחרת רוצה לדעת איך נבחרו השחקנים. הדרמטורגית הגרמנייה אירינה שודרוך מסבירה שהתקבל רק מי שהסכים להשתתף בתחקיר וגילה עניין אישי בפרויקט.

צעיר פלסטיני מתלונן שבתחילת ההצגה שחקן גרמני שואל אם יש יהודים וצוענים באולם, כדי להתנצל בפניהם, אבל לא פלסטינים. יוסף סוויד מסביר לו, שנילס בורמן, אחד השחקנים בהצגה, התנצל בפני השחקנית הערבייה וזה מספיק. ליתר ביטחון בורמן פולט "אני מתנצל בפניך" והכול צוחקים.

צופים תגובות קשות

הצופה צודק: הפלסטינים לא מתחברים לדיון העמוק בין הישראלים לגרמנים. "היהודים כאן במרכז", מתלונן סוויד. אבל הביקורת העצמית הנוקבת של הישראלים והגרמנים על הבמה השפיעה לטובה גם על עמיתיהם הערבים?ישראלים. השחקנית ראודה, למשל, תוקפת את החמאס בעזה, ש"גונבים את חבילות הסיוע הבינלאומי, יורים לאנשי הפתח ברגל ומתעללים בפלסטינים".

בשיחה היא מודה שלא היה לה קל לומר את זה, כי היא לא רצתה שיחשבו שהחמאס ולא הכיבוש הישראלי הם האשמים העיקריים. "אבל בפרויקט כזה אני צריכה להגיד כל מה שאני חושבת. אני מבקרת בהצגה גם את השוביניזם בחברה שלנו". סוויד חושש, שביקורת על החמאס תתפרש כתמיכה בכיבוש וכהצגת הכביסה המלוכלכת בפני יהודים וגרמנים.

לראודה קשה, כשסוויד מפעיל בובה בדמות הסבא שלו, שצועקת: "שהאומה הערבית תישק לי בתחת!". הפלסטינים הם לא תמיד הקורבן. איילת צועקת עליהם, שהם בכלל לא פלסטינים אלא ישראלים, שבוגדים בעמם ומעדיפים לטייל בעולם עם דרכון ישראלי ולקדם את הקריירה שלהם מאשר ללחום למען העם שלהם, שמחרים את ישראל.

גם משרד החוץ הישראלי לא תמך בהצגה. נציגת המשרד עזבה בזעם חזרה פתוחה שנערכה במסגרת פרויקט של חשיפת מחזאות ישראלית עכשווית בפני תיאטראות זרים. הקטע שהרגיז אותה הורד בינתיים, כי המחזה השתנה מאוד בעקבות מלחמת עזה.

"אבל המשרד לא רצה לתמוך

בנו מלכתחילה בגלל השחקנים הפלסטינים והגרמנים", אומרת הבמאית יעל רונן. היא שמחה, לעומת זאת, שניצול שואה יהודי מאוד התרגש מהמחזה והמליץ שעוד ניצולים יבואו כדי ליצור דיאלוג עם דור הנכדים. לדבריה, תיאטרון הבימה תמך בהצגה ואיש מהצופים היהודים, כולל יושבת ראש הקהילה בברלין, לא הביע מחאה. הניצול היחיד שדרש לא להעלות את ההצגה לא צפה בה.

באוקטובר, יוצג "הדור השלישי" בישראל. סויד מצפה לזה, כי חשוב לו שישראלים יצפו בו. השחקנית אורית נחמיאס צופה "תגובות קשות", אבל אינה חוששת. אולי שר החוץ החדש ליברמן יתמוך ב"הדור השלישי"? כל השחקנים מגיבים בפרץ צחוק.

"הדור השלישי" נולד בעקבות הקשר שנוצר בין הבימה לשאובונה, שהעלתה בפסטיבל לדרמה חדשהב?2008 את "פלונטר", אומר גאורג בלוכמן, מנהל מכון גיתה בישראל. "זוהי הפקה אמנותית ישראלית בסיוע של השאובונה כי בגרמניה הרבה יותר קל לממן הפקות תיאטרון ניסיוניות כאלה. התיאטרון הישראלי מאפשר ניסיונות כאלה רק בפרינג', כי הוא תלוי הרבה יותר בהכנסות ממכירת כרטיסים".

בלוכמן מדגיש, שאיש מהמעורבים בפרויקט לא פוגע בזכר השואה או לועג לניצולים. "המחזה מותח ביקורת על האופן שבו מתמודדים עם זכר השואה, וזה דבר אחר. חשוב לנו למצוא יחד נרטיב משותף חדש לעבר המשותף שלנו כי הגורל חיבר בין הגרמנים, הישראלים והפלסטינים".