מספר סיפורים: קורט ווגנר בהופעה
לקורט ווגנר יש קול מונוטוני, והוא אוהב עיבודים אחידים שגורמים לך להתעלם מהשאלה האם מדובר בשיר מקורי או קאוור. בהופעה אמש בבארבי ניהל ווגנר מערכת יחסים של שאלות ותשובות עם הקהל והוכיח שהוא אמנם לא מחדש, אבל הוא מספר סיפורים מצוין
קורט ווגנר בהופעה. צילום: דימה וזינוביץ'
בהמשך יסביר שאותם דפים הם עזרים חזותיים שמזכירים לו את השירים. ליד הכיסא שבו הוא ישב קרוב ל-70 הדקות הבאות ניצבת גיטרת ה-Archer שבה מנגן גם ג'וש רוש שהקליט עם ווגנר מיני אלבום ב-1999.
הוא מפעיל שעון מעורר ושם אותו ליד המיקרופון, ומתחיל לדקלם את המילים של "Give It”, השיר שיצא לאור באמצעות שיתוף הפעולה שלו עם ההרכב האלקטרוני X-Press 2, “אני מניח שאני צריך לתת לזה עוד זמן, אני מניח שאני צריך לתת לזה עוד זמן", הוא ממשיך לדקלם עד שמגיע הצלצול של השעון המעורר.
שאלות ותשובות
לאורך ההופעה הוא שר שירים מוכרים יותר ומוכרים פחות. "Blackbird”, אחד מהשירים מהאלבום האחרון של להקת האם שלו, קאוור ל"You Are A Big Girl Now” של דילן, לוקח כמה דקות עד שמזהים שלמעשה מדובר בדילן.
ווגנר בבארבי - לא קול. צילום: דימה וזינוביץ'
ווגנר ממשיך עם "Stand Up”, גם כן מהאלבום האחרון של "Lambchop”. הוא מציג שיר חדש לאחר שהוא מודיע לקהל שזה החלק שבו הם אמורים להתעצבן, מכיוון שזו רק הפעם השנייה שהוא מנגן את השיר האלמוני הזה. בהדרן הוא ישיר קאוור נוסף, הפעם לשיר קאונטרי של דון ויליאמס שגם היה זמר “לא קול” בתקופת ההתבגרות של ווגנר.
בין שיר לשיר ווגנר שואל את הקהל אם יש לו שאלות או הבחנות שהוא רוצה לשתף איתו, ואכן חלק גדול מהשאלות המגיעות מכיוון הקהל זוכות
לתשובות משעשעות: ”איך זה שאתה כל כך קול?”, שואלים. “למעשה, אני אחד האנשים הכי לא קוליים שאני מכיר, וככה גם השיר הבא שאני אשיר", מצהיר קורט.
”איפה קנית את הכובע?”, ממשיכים בקהל, “זה היה בחנות לממכר גללי סוסים" הוא משיב, “היכן קנית את המשקפיים?”, “זה היה בבית חולים לנשים", הוא עונה משועשע, “הם נראות עלי טוב?, תמיד חשבתי שהן גורמות לי להראות מגוחך". “אתם שואלים שאלות טובות, חשבתי כבר שתשאלו אותי שאלות פוליטיות מסובכות".
רק למעריצים שרופים
קורט ווגנר הוא לא "קול", דבר שהוא מנצל לטובתו, הוא לא גיטריסט טוב במיוחד, העיבודים שלו הם באותו סגנון לכל השירים שהוא מטפל בהם, עד כדי כך שלא שמים לב מתי הוא שר שיר שלו או קאוור, הוא חף מכל גינוני כוכבות, הקול שלו הוא חדגוני ואפילו מונוטוני, ובסופו של דבר מזכיר את השכן ממול, אדם מן הישוב, “הייתי פועל בניין במשך שנים רבות", אמר כשניסה להסביר את החשיבות הגדולה בשבילו להופיע כאן.
בלי גינוני כוכבות. ווגנר בבארבי. צילום: דימה וזינוביץ'
צריך להיות מעריץ די שרוף של ווגנר ולמבצ'ופ על מנת ליהנות בהופעה שלו, צריך להכיר טוב טוב את המילים המשעשעות שמהוות את השלד לשיריו, מכיוון שרוב השירים הולכים באותו קו וקשה לחוש בעליות או ירידות לאורך השירים של קורט, הוא לא מגיע לשיאים חדשים.
התחושה היא בסיום 70 הדקות הללו היא שראית הופעה של הדוד שלך, הוא לא גילה לך את עולם המוזיקה מחדש, לא גרם לך להרגיש יותר מדי, אבל הוא מספר סיפורים מוכשר.
קורט ווגנר בהופעה, בארבי תל אביב, ה-6 באפריל.
נא להמתין לטעינת התגובות
