מציאות בועטת גם בערוץ הילדים
ב"אלכס בעד ונגד" ניסתה היוצרת מיכל חגי לשלב בין הניסיון להראות שילדים הם יצורים חושבים ומרגישים ובין סדרת תיכון משעשעת בניחוח אמריקאי - היא הצליחה. וגם: "נקודת שבירה" היא אופציה לא רעה לערב בנים
סופר הילדים הדגול אריך קסטנר הסביר פעם בפתח אחד מספריו הקלאסיים ("הכיתה המעופפת") כי נמאס לו מהדרך המעוותת שבה תופסים יוצרים מבוגרים את חייהם של הילדים. היוצרים המבוגרים, כתב קסטנר, נוטים לברוא עבור הצרכנים הקטנים עולם שהכל בו שמח, נחמד ותינוקי. ממרום שנותיהם, הם שוכחים את החוויה הפרטית שלהם בתור ילדים. שוכחים שילדים חווים צער, כעס, מבוכה, תסכול - בדיוק כמותם.
קסטנר כתב את הדברים האלה לפני 70 שנה בערך. ולמרבה הצער, הרושם הוא שרוב הזמן אף אחד לא זוכר אותם. תכנים של ילדים ובני נוער, גם בעידן הטלוויזיה שמתיימרת להיות מתוחכמת, בדרך כלל מתרחשים בעולם בדוי שבו הילדים לא יודעים דאגה מהי. המבוגרים הם ניצבים מטומטמים, והילדים עסוקים בעיקר בהתאהבויות או בתעלולים - כנראה מתוך הנחה ש"זה מה שמעניין ילדים".
ב"אלכס בעד ונגד" ניסתה היוצרת, מיכל חגי, לעשות דבר מאוד לא פשוט: מצד אחד - סוף כל סוף ללכת
הסדרה, ששואבת הרבה מסיפור חייה האישי של חגי, עוסקת באלכס (מאיה שואף), נערה שאמה נפטרה לא מכבר. יש לה אבא שלא חזר לעצמו מאז האסון (אלון אבוטבול, בהופעה מאופקת), אחות קטנה שהפכה לכוכבת טלנובלות בעלת גינוני דיווה, והיא עצמה מרדנית, צינית ובועטת כפי שכל אחד מאתנו היה רוצה לזכור את עצמו מימיו בתיכון.
כאשר מוטל עליה עונש חינוכי + לכתוב בעיתון בית הספר + אלכס צריכה להתמודד עם זכר אמה, שכתבה למחייתה. בין לבין היא מתמרנת בין הידיד החנון שמאוהב בה, לחתיך הבוק והשתקן שהיא מאוהבת בו. בקיצור, תמונה מורכבת, גם רומנטית וגם טרגית, שכתובה היטב לא מזלזלת בצרכנים הצעירים.
אלכס בעד ונגד, ערוץ הילדים
רגע השיא של הפרק הראשון היה גם רגע של אכזבה גדולה. אד ליין, הצלף שאוטוטו הולך לקפד את פתיל חייו של יוגוסלבי שמחזיק בעוברת אורח תמימה כבת ערובה, אוחז ברובה הצלפים שלו. ליין מביט דרך הכוונת הטלסקופית, ואז המצלמה מתרחקת ואנו רואים כי ליין, בדיוק כמו עמיר פרץ בשעתו, מכוון דרך טלסקופ שהעינית שלו פקוקה בפלסטיק שחור.
הנפילה הקטנה הזאת מבאסת, כי "נקודת שבירה", סדרה קנדית שהצליחה מאוד בארה"ב (אמש שודרו אצלנו שני הפרקים הראשונים שלה) מספקת כמעט שעה של אקשן מתוזמר ברמה של הפקה הוליוודית בגודל סביר.
"נקודת שבירה" מתארת את שגרת חייהם של השוטרים שמרכיבים את SRU, צוות נוסח הימ"מ שלנו, שנעזר במיטב הטכנולוגיה - גם הדימיונית - כדי לפתור במהירות משברים רגע לפני שייצאו משליטה.
כמו בסדרות דומות מפס-הייצור האמריקאי, גם פה לכל שוטר יש את עלילת המשנה שלו: משפחה בבית, רווקות מלחיצה, זכרונות מעיקים מהצבא. ובמקרה של הפרק הראשון: הצלחה מבצעית-נטרול היוגוסלבי שאחז בבת הערובה - שהופכת תוך דקות לחקירת מח"ש ולמשבר פסיכולוגי אצל הצלף היורה.
אבל אף אחד לא נותן לזה להעיב יותר מדי על הסיבה העיקרית שלשמה התכנסנו: קטעי פעולה בחיתוכים מהירים, מלווים ברעשי הסקוצ'ים של האפודים הנרכסים על הגוף, ובשקשוק הרובים ותתי-המקלע שנשלפים מהנשקייה. אופציה לא רעה לערב בנים.
נקודת שבירה, ערוץ הולמרק
נא להמתין לטעינת התגובות
