שערוריות המאה: מנת היתר של מונה זילברשטיין - 1988
זילברשטיין היפהפייה, ששיחקה ב"חור בלבנה", "חגיגה לעיניים" וכמובן גילמה את דינה ב"מציצים", הייתה קורבן של אהבה נכזבת, סקס, אלכוהול וסמים
מונה זילברשטיין צילום: ארכיון
כולם רצו ממנה משהו: את גופה, את כישרונה, את יופייה. והיא נתנה. נתנה בלי להגן על עצמה, נתנה כי כבר מגיל 12, כשלמדה איך לערבב כדורי הרגעה עם אלכוהול - ובהמשך לעשן ולהסניף ולהזריק - לא ממש היה לה אכפת מי לוקח וכמה.
היא השתמשה בגופה המסחרר כמו מטבע עובר לסוחר - אורזת אותו בחצאיות מיני זעירות, בביקיני מיקרוסקופי, במחשופים אסטרונומיים - מודעת היטב לתגובות שהוא מעורר אבל מנותקת מרגש או מתשוקה אמיתית. את התשוקה הזאת, הבוערת, שמרה למשחק, וכצפוי - הייתה שחקנית נפלאה, מבוזבזת להכעיס.
אין סרט ישראלי משמעותי שפספסה: "שתי דפיקות לב", "חור בלבנה", "חגיגה לעיניים", " עזית הכלבה הצנחנית", " גונב מגנב פטור",
" כץ וקרסו" וכמובן - דינה, זאת שיבוא לה, ב"מציצים". לי שטרסברג, שפגש אותה כשנסעה לאמריקה ללמוד משחק, טען שגם הייתה שחקנית קומית מעולה. אבל שום דבר מזה לא החזיק מול הפחד, הבדידות, תחושת הריקנות וחוסר השייכות.
היא חיפשה הגנה, חסות, מקלט, אבל מצאה לעצמה גברים שאהבתם יכולה להיות אכזרית - שמוליק קראוס, שרגא הרפז - ושהותירו אותה חשופה בצריח. ובכל מקרה, אף אחד מהם לא יכול היה להגן עליה מעצמה.
ב-1984 כמעט הצליחה להיחלץ מציפורניו החמדניות של הגורל: נגמלה בהצלחה בארצות הברית, חזרה לכאן והביאה איתה את שיטת "מכורים אנונימיים" -12 הצעדים, שהתבססה מאז בארץ בהצלחה אדירה בזכותה.
זו הייתה שירת הברבור שלה, ירושה עצובה, אירונית, לפני שנפלה - ארבע שנים אחר כך - בפעם האחרונה לתוך הציפה המתוקה, האפלה, של ההרואין, והזריקה מנת יתר אשר ממנה נפטרה בגיל 40. מונה זילברשטיין נולדה להיות אגדית, וטבען של אגדות להיות טרגיות.
נא להמתין לטעינת התגובות
