מנחם, תעשה לי בן
עם דוד אבידן הוא נולד מחדש בטריפ אל-אס-די, עם יצחק לאור הוא הלך מכות, ואת עמוס עוז וא.ב. יהושע הוא קטל בפראות. וכל זה עוד לפני שנכנס לבית "האח הגדול". אז איך נהיה מנחם בן הדייר הכי שנוא שם ופצצת רייטינג אצלנו בבית. פרופיל
והנה הוא מקבל את הכול בגדול, בהכי גדול. בתוך כמה שבועות נהיה ההומופוב ("אני נגד הומוסקסואליות, לא נגד הומואים") המקריח מכרמיאל, שכל דמיון בינו לבין נועם טור מקרי בהחלט, לכוכב הבלתי מעורער של פצצת הרייטינג "האח הגדול V.I.P".
ביום שלישי הוא שוב היה מועמד להדחה, אבל רק ארז טל ואסי עזר יוצרים מתח מלאכותי ומחכים אתו לרגע האחרון. מנחם שוב שרד בגדול.
ההוא מהיי פייב הציע חרם? לענקית הרוק לא נוח על ידו? המלבישה של "סקס והעיר" מתפללת שיעוף? יופי טופי, אבל הקהל רוצה דם, והקהל יקבל את מנחם. "מבחינתי אני כבר ניצחתי ב'האח הגדול'", אמר באחד הפרקים הראשונים למאיה בוסקילה המשכשכת בברכת השחייה, ובלי לדעת מה קורה שם בחוץ - הוא לא ידע כמה הוא צודק. ביום שלישי השבוע נראה היה שגם ארז טל ואסי עזר נשברו. במקום למתוח אותנו אתו עד הסוף, הם הודיעו מהר מאוד שהפעם הוא נשאר.
מנחם בן לפנינה טורנה: "את קנאית. את בורה. את קטנה, גמדית, יהירה, שוויצרית, נודניקית נוראית, מלאה רגשי נחיתות. את עסוקה בחנופה. מגלומנית גמדית. תופרת נמוכה".
אז מי הוא אותו מנחם בן, האנטי-גיבור הכי גיבור של המדינה היום, שתוקע סכינים בלבבות עמיתיו וכובש את לבבות צופיו? בחינה קצרה של תולדות החיים של מבקר הספרות יכלה ללמד כיצד התגבש הארצ'י באנקר הישראלי ומזכירה באורח פלא את מסלולו בבית "האח הגדול".
הוא נולד בפולין (כמנחם בראון), ובגיל ארבעה חודשים הגיע לארץ עם הוריו.
פנינה טורנה, פעם ממחנה מנחם, שאיבדה את שלוותה כשכינה אותה "קנאית", תהתה אם בן הילד לא נאהב מספיק על ידי אמו. מנחם בן לא טרח להכחיש, וענה לה בדרכו המיוחדת והרגישה: "אימא שלי הייתה כמוך - גמדה ותופרת".
"ראיתי את פנינה מנסה לדוג כל מיני דברים", היא אומרת, "אבל לאיזה נער פולני היו יחסים חמים עם ההורים שלו? זה היה רגיל. הייתה לו אימא פולנייה כזו, שעושה אוכל כל הזמן, והאבא עבד באיזה מקום. שנינו בכלל לא היינו מחוברים להורים שלנו. היום זה פשוט מטורף איך ילדים קשורים להורים".
מנחם בן לאמיר פיי גוטמן: "יש לי טענה אחת לתרבות ההומוסקסואלית, שהיא לא מאפשרת דיבור. אי-אפשר לדבר... אין לי טיפת דבר נגד הומואים, אבל יש לי דבר כבד נגד הומואיות, ואני עוד לא אמרתי כלום. כל מה שאני אומר הוא שהמחשבה לשכב עם גבר דוחה אותי ".
אמיר: "לראות שתי נשים ביחד אתה אוהב נכון?"
מנחם: "נגיד, נו".
אמיר: "כי זה יותר מתקבל לך בראש".
מנחם: "אז בוא אני אשאל אותך שאלה קשה. תענה על שאלה קשה".
אמיר: "אני אענה לך על כל שאלה קשה".
מנחם: "או-קי. מה רע נגיד בשכיבה עם עז? אז אני אומר הרעיון המיני מגעיל אותי. זה דבר שאני לא מבין אותם. אני אומר לך בכל הרצינות, לא מבין".
על אמיר, בהזדמנות אחרת: "להגיד משפט כמו 'הוא שונא נשים' אופייני כל כך לאיש הפשטני והקיטשי הזה, שהוא ההפך המוחלט ממה שכל מה שאני אומר כל הזמן, עכשיו הוא כמובן פוחד מכל דיבור שלי אתו, (מסתכל על כוכי) גם היא פוחדת מכל דיבור שלי, והם מוציאים עליי דיבה מוחלטת. והיא (מצביע על עדי נוימן) בחנטרישיות האמריקנית שלה מצטרפת לדיבה הזו".
בן גדל ברמת גן ולמד בתיכון אוהל שם, שם פגש לראשונה את בן כיתתו ולימים מבקר הספרות והעיתונאי יורם ברונובסקי ז"ל. בן סיפר לא פעם בהשתפכות על הערצתו לברונובסקי "הגאון האמיתי הראשון שידעתי בחיי" ועל קנאתו ב"יהודי הפולני", בעל הציפורניים הוורודות והמום בלב.
זה לא הפריע לו להסתכסך עמו ברבות השנים. באפריל 2001, לאחר ביקורת שמתח בן על ברונובסקי, אמר עליו ברונובסקי בריאיון לעיתון "העיר": "אני לא סובל את הכתיבה שלו, לא סובל אותו ולא קורא אותו. ראיתי אותו בטלוויזיה לפני כמה זמן, ואלה היו הופעות של טיפש. הוא מכוער מאוד, איש עלוב נפש שמדבר שטויות ודברים גועליים נגד אנשים שרוצים לחיות אחרת ממנו". ימים אחדים לאחר מכן נפטר ברונובסקי.
היו מי שהאשימו את בן במותו של הסופר, וזו לא הייתה הפעם הראשונה. "יש לי נטייה לומר את האמת, בניגוד לכל האינטרסים והחברויות", אמר פעם בן במה שמזכיר מנטרה חשודה מבית "האח הגדול". "המשורר יחיאל מר נתן לי ספר שירים שלו, ובינתיים אושפז בבית חולים בשל אירוע לב. אני, בטמטומי הנערי, חשבתי שמה שהוא צריך באותו רגע זה לשמוע את האמת. הוא מת ביום פרסום הביקורת או למחרת. אחר כך כתבו בעיתון על מנוול עט שהביא למותו".
מנחם בן למאיה בוסקילה: "תאמיני לי, אין בך טיפת מיניות מאיה, טיפה אחת של מיניות. את בלתי סקסית בעליל. את יצור קטן, לא סקסי... הסקסיות שלך נעלמת ברגע שרואים אותך"
בגיל 18הוא כבר הוציא את ספר השירה הראשון שלו - "אדרת הגפן". הוא פרסם לאחר מכן עוד כמה ספרי שירה, שהכילו סונטות וגם שירים פורנוגרפיים, אולם הותיר את חותמו יותר כמבקר שירה. בגיל (1 החל לכתוב ביקורות בשבועון הספרותי "משא", במוסף הספרות של העיתון "למרחב", ובמהרה כתב גם ב"ידיעות אחרונות".
בתוך כך הוא היה תלמיד גרוע, עזב את בית הספר, ולא השלים מעולם תעודת בגרות ("ואני גאה בכך. הייתי משוחרר מהדיכוי הלימודי"). בגיל 18 השתחרר מהצבא בתואנות פסיכיאטריות, והעדיף להסתובב לדבריו עם המשוררים יאיר הורוביץ, יונה וולך ומאיר ויזלטיר-שפעלו יחדיו כחבורה יוצרת - וכן עם נתן זך ודוד אבידן, שלטענתו השפיעו עליו עמוקות.
למרות זאת, גם נגדם הוא לא היסס לצאת במתקפה בשלבים מאוחרים יותר בחייו, והם התנערו ממנו. השבוע מספר זך ל"זמן תל אביב" כי הוא אינו נוטר טינה מיוחדת לבן, אך מדגיש בהתרסה כי אינו בקי במעלליו הטלוויזיוניים. "אני לא רואה את התכנית הזו. במכוון אני לא רואה תכניות שונד", הוא אומר.
שונד?
"בלועזית זה תכניות זבל. כל השרידים והפוחלצים והשרודים והשרוטים ואלה שעוד יתגברו על השריטות שלהם, לא מעניינים אותי. השריטות של המדינה מעניינות אותי".
בכל זאת, רואים שם אינטרקציה של בן עם שאר מפורסמים, לא מעניין?
"בעיניי הוא לא אחד המפורסמים. אולי בתחומו, בתחום הזבל, הוא מפורסם. מי שמחשיב את עצמו כאדם שעוסק בספרות עברית ומצטרף לתכנית כזו - זה מוזר מאוד".
על העלבונות שבן מותח על אנשים בתכנית זך אומר: "הרי בשביל זה לקחו אותו, שיהיה מישהו שאיננו מפחד להעליב אנשים אחרים-כמו שהוא עושה, בצורה שלא תמיד נראית לי - גם כשהוא כותב בעיתון. אני לא מופתע מזה אלא רק מזה שהוא הצטרף לתכנית כזו".
מנחם בן לגיא לובלצ'יק: "גיא, אני אגיד לך מה הבעיה שלך. אין בך מספיק ענווה רוחנית. מה זה'ענווה רוחנית'? אתה פשוט לא מבין כמה אתה לא מבין או כמה אתה לא יודע".
גיא: "די עם הענווה הרוחנית הזאת". מנחם: "אתה רואה?" גיא: "אבל זה מעניין לי את התחת". מנחם : "אתה מדבר כמו בור, תוקפן, שלא מבין אל"ף-בי"ת. אתה לא חכם מספיק לצערי. אתה תינוק". גיא: "אתה בן אדם משוגע". מנחם : "אני מקבל באהבה כל טענה אליי".
גיא: "רואים את השיגעון בעיניים שלך". מנחם: "או-קי, בסדר גמור". גיא: "אל תעצבן אותי מנחם". מנחם : "גיא, גיא, גיא, אל תדבר מתוך בורות גסה".
בהזדמנות אחרת, מנחם לגיא: "אולי תתחיל להיות מפותח טיפה? תתחיל להבין משהו. פשוט בחור טיפש". במאות אזכורים קודם לכן וגם מול מצלמות "האח הגדול" נהג בן לומר שיש לו שני ימי הולדת. היום שנולד בו, והיום שנולד בו מחדש ביולי1969 בטריפ אל-אס-די.
כבר בפרק הפתיחה הוא סיפר על הלילה שבילה עם דוד אבידן ושהיה בשבילו מעין לידה מחדש. בטורו ב"זמן תל אביב" הוא כתב בעבר: "בתוך הטריפ של אל-אס-די (בשנת 1969 או 1970) ראיתי הזיה מאושרת, אחת מאין-ספור הזיות, ואותה דווקא הצלחתי ללכוד במילים, שאמרתי לעצמי בתוך הטריפ ואחר כך כתבתי (או אולי כתבתי תוך כדי טריפ, אני כבר לא זוכר).
האישה שלומית מאשרת בשפה רפה את הסיפור עם דוד אבידן, ומבהירה כי גם היא הייתה שותפה למסעות הסמים. "זה הדבר הגדול של החיים שלנו", היא אומרת. "אבל למנחם אסור לספר על זה בטלוויזיה".
על השאלה אם היום הם לוקחים אל-אס-די היא ענתה: "לא, ממש לא. בפעמים האחרות שלקחתי זה בכלל לא השפיע עליי, אבל אם מישהו יביא לי היום, זה לא שאני אתנגד".
ומנחם?
"גם עליו זה הפסיק להשפיע. היום הוא מעשן פה ושם חשיש, אבל רק לעתים רחוקות כי זה מפריע לו בעבודה".
העיתונאית ברוריה אבידן-בריר, שהייתה נשואה לאבידן, מסבירה שנטילת סם ההזיות בידי בן ובעלה בשנות השישים היה חלק מגל חדשני ושהבוהמה ראתה בו זרז ליצירה. "לדוד אבידן, שהיה מבוגר וחולה, זה עשה לא טוב, אבל בן הצעיר, שיצק מים על ידיו של אבידן, יצק גם אל-אס-די".
למרות זאת, לאבידן-בריר יש רק מילים טובות על בן. "כמה חודשים לפני שדוד אבידן נפטר, כמה עשרות שנים אחרי הגירושים שלנו, ראיינתי אותו בריאיון האחרון שלו. הוא היה חולה, משופע תרופות, ורצה לצטט כמה מהשירים, אבל שכח אותם. צלצלנו למנחם בן, ועל המקום כמו מנטרה הוא השמיע בעל פה את כל השירים".
והיא ממשיכה להחמיא: "הביצה של הספרות היא בדיוק אותו זבל כמו הביצה של הבידור, ואנשים שם רבים על קוצו של יוד. בסך הכול בן חי חיים נורמטיביים. הוא אדם עובד, מפרנס, לא יושב בבית ומחכה לעזרת הציבור, כמו שהיה דוד אבידן".
הסיפור הזה גם הוא אופייני לבן: אחרי ההשתמטות מצה"ל הוא החליט בגיל 24 להעלות בחזרה את הפרופיל לפרופיל קרבי, ושירת שלוש שנים כמדריך נ"מ. בעבר סיפר כי ההחלטה לחזור לצה"ל נולדה גם היא באחד הטריפים של אל-אס-די. לא בטוח שבצה"ל יאמצו את השיטה.
מאוחר יותר למד שנה אחת באוניברסיטה, וגם כאן לא השלים את מכסת לימודיו. למרות זאת, נהיה מבקר תרבות פופולרי ובעל טור אישי במקומונים "כל העיר", " תל אביב", " זמן תל אביב" ובשנים האחרונות-במוסף התרבות של "מעריב". בין לבין הוא הופיע בטלוויזיה בתכנית התרבות "המעגל הקטן" ובתכנית הסאטירה "המחשוף" עם גיא מרוז ויוני להב.
עוד מעבר אופייני לבן. כשכתב טור ב"עיתון תל אביב" הוא החל להופיע בתכנית הטלוויזיה "המחשוף" של גיא מרוז ויוני להב, שם גידף בכל שבוע מגזר אחר שלא היה אהוב עליו. בעיתון "תל אביב" לא אהבו את החשיפה הפתאומית, ואמרו לו שהוא צריך להחליט - עיתון או טלוויזיה. בן החליט כמובן: טלוויזיה, פוטר מהעיתון, ונחטף מיד על ידי "זמן תל אביב".
ב"זמן תל אביב" כתב משנת 2000 עד 2004, אז עבר לעיתון האם "מעריב", והוא כותב עד היום טור אישי וביקורת ספרות במוסף התרבות.
בן התחתן בגיל צעיר, ונולדה לו מנישואים אלה בת אחת - בשמת. לימים נפרדה ממנו אשתו (לטובת בנו של השר לשעבר משה ארנס). בעקבות זאת כתב את רומן המכתבים האוטוביוגרפי והחושפני שלו "פלונטר". עוד נושא שהוא מזכיר הלוך ושוב בטוריו השונים.
לרעייתו הנוכחית שלומית הוא נשוי כבר 31 שנה, ולזוג יש חמישה ילדים. קוקי, אחד מבניו, לקה בסכיזופרניה קשה בגיל 15 וחצי. בן חשף את הסיפור בכתבה נרחבת במוסף "סופשבוע" של "מעריב", וסיפר על הטיפול האישי שהוא העניק לבנו במשך חצי שנה, עד החלמתו המלאה - ללא תרופות, פסיכיאטרים או אשפוזים. "זה היה סיפור נוסף שעיצב את החיים שלנו", אומרת שלומית השבוע. "זה-והסמים".
מנחם בן לעדי נוימן כשהיא מבקשת לא לשיר "בשדה כותנה קבוצת שחורים קוטפת": " זה שאת מתוך בורות ממדרגה ראשונה מעזה לפסול שיר עברי ולתקן שיר עברי... זה מראה שאת עושה שגיאות. (פונה לקבוצה) יש לה חורים בהבנה וחורים בתודעה וחורים בהשכלה (פונה לעדי) יש לך נטייה להלשין ולשקר, האופי שלך, כדאי שתתוודעי אליו".
ביקורות התרבות של בן התאפיינו תמיד בלשון מושחזת וארסית כל כך ובשחיטת פרות קדושות עד כי לעתים נדמה כי עצם ההתנגחות הסנסציונית מניעה אותו. בריאיון שנערך עמו במוסף "סופשבוע" לפני כמה שנים, לרגל יום הספר טען בין היתר כי א.ב. יהושע הוא מופרך וטיפשי, עמוס עוז זבל קלוש, רם אורן חלול ועירית לינור מייגעת. לעומת זאת, באחד מטוריו כתב כי במיטב שיריו שלמה ארצי משורר טוב לא פחות מביאליק, סביון ליברכט עולה הרבה מאוד על זוכת פרס נובל טוני מוריסון ועדי עזרוני מקסימה, יפה וסקסית הרבה יותר מג'וליה רוברטס.
בן חיווה את דעתו בטורים אישיים על כל נושא העולה בדעתו, מפוליטיקה, דרך משפט עד רפואה, בלא שתהיה לו השכלה כלשהי באחד התחומים. כבר שנים רבות הוא שב וסובב על אותם הנושאים, שכמה מהם עולים כעת בבית "האח הגדול", ולא זז במילימטר מדעותיו: חוויות הסמים שלו, אלוהותו של התנ"ך (מי ברא את הפרח המושלם, אם לא אלוהים) הביטול המוחלט של תורתו של דרווין, הידרדרותה של מערכת החינוך בישראל, סלידתו מתופעת ההומוסקסואליות, שלילת קיומה של מחלת האיידס וכישלונה של מערכת הבריאות הממסדית.
מהרגע שבן התחיל לכתוב הוא התחיל גם להרגיז. כבר בגיל 16, כשכתב בן ב"משא", גינה היוצר בנימין תמוז את העורך אהרון מגד על שפרסם "דברי שחצנות אינפנטיליים, גסויות לשמן ופתפותי ביצים של ילד מבולבל".
הסופר יצחק לאור הגדיל לעשות כאשר ניסה לתקוף את בן לאחר ביקורת לעגנית שלו על ספרו. השבוע סירב לאור, כמו אנשים נוספים שפגע בהם בן בהם בעבר, דוגמת ג. יפית וורדה רזיאל ז'קונט, להתייחס לדברים בטענה "זה לא מעניין".
באופן כללי ל"האח הגדול": "אני מלא עניין וריתוק ממה שקורה. אני מפרש את הדברים. אני מבין איך אנשים פועלים ולמה, וזה מעניין. כל הסיפור מעניין, ונראה מה יצא מכל זה".
בן ספג ביקורות לא רק על סגנונו הבוטה או על דעותיו, אלא גם על מקצועיות עבודתו, על אי-דיוקים ועל טעויות שנפלו בה. כך לדוגמה כשביקר בן את "זך המאוחר" בעקבות המהדורה החדשה של ספרו "כל החלב והדבש" הוא אמר על השורה הראשונה בספר ("דמעה היא דבר אינטלקטואלי") כי היא דוחה, מתנשאת ומלאכותית, אף שהשורה לא הייתה כלל של זך, אלא ציטוט מפורסם של המשורר האנגלי ויליאם בלייק.
ביקורת נמתחה גם על מנהגו המוזר של בן לבקר ספרים לאחר שקרא בהם כמה עמודים בלבד, לפעמים גם קינח בתוספת של קריאת סוף הסיפור. הוא עצמו התרברב כי הוא מסוגל להתרשם מיצירה מקריאת הפרק הראשון שלה. בהזדמנות אחרת טען: "לאחר שאפרוש אני לא אקרא אף ספר אחד יותר בחיי. כל הקריאה הזו היא פשוט הבל אין-סופי. אני בכלל חושב שאנשים אינטליגנטים באמת לא מסוגלים לקרוא רומנים".
מי שקיבלו לא פעם פרגון מפתיע מבן, ולהבדיל מהנעשה בבית "האח הגדול", הן דווקא בנות המין היפה, בעיקר אם ניחנו במראה נשי ומצודד. הוא התרשם מהופעתה החתיכית ומהעקבים הגבוהים של חברת הכנסת הצעירה ענבל גבריאלי; הוא סבור כי אור אטיקה, שחקנית צרפתייה ששיחקה ב"סוף העולם שמאלה", אינה יפה לכאורה, "אבל מה זה מחרמנת", ואפילו דליה איציק סקסית בעיניו.
לרעייתו של בן, אם תהיתם, אין כל בעיה עם הבחנותיו של בעלה, והיא אינה סבורה כי ביקורות מהסוג הזה, בטור תרבות, אינן ענייניות: "למה זה לא ענייני? גם על גברים אומרים את זה", אומרת שלומית. "זה חלק מהקסם של בן אדם, הוא לא צריך להיות לגמרי נטול דעות בנושאים האלה.
אני בכלל לא מבינה את כל ההאשמות של הבנות על הטרדות מיניות. מאיה אמרה לו שהוא סוטה, ועדי אמרה שהוא הטריד אותה מינית אחרי שהוא אמר לה שתשב על האסלה (בן התחפש לאסלה בפורים, ה"ק). מדהים איך בקלות מאשימים אותו על כלום".
מנחם בן לדודי מליץ: "אתה קצת אטום וסתום".
יותר מהכול - כעולה מן הביקורות שלו, ממאמריו וכעת גם מתכנית הטלוויזיה שהוא משתתף בה - בולטת אישיותו המנוגדת ומלאת הסתירות של בן.
הוא מאמין באלוהים, וסבור שהרעיון הדרווניסטי הוא טמטום, אבל אינו מקיים מצוות, ילדיו לא נימולו, אלא הוא מל אותם "מילה רוחנית", כלשונו , והקבלה בעיניו היא "חנטריש מפוטפט וטרחני".
הוא ימני בדעותיו, מתח ביקורת נוקבת על הסכם ז'נבה ("הסכם מתועב") ועל מהלך ההתנתקות, אך השתייך בעברו לסצנת הבוהמה התלאביבית הליברלית.
הוא יצא נגד הגזענות של מפלגת ש"ס, שהיא בעיניו "איום קיומי על המדינה", ובו בזמן הביע את חרדתו מ"הסתערבותה" של הארץ) ויצא נגד עצמאות כלשהי לפלסטינים.
מעניין שהאיש שקנה בתקופה האחרונה את פרסומו בתכנית ראליטי אמר בעבר: "הטלוויזיה משליטה את התרבות האמריקנית-הוליוודית והורסת כל חלקה טובה" ו"אר) הקודש שלנו הפכה למאורת רייטינג נחותה".
טבעו זה של בן מבלבל את הצופים, שלא תמיד בטוחים ביחסם אליו. מצד אחד הוא שובה אותם בהערותיו החדות והמדויקות כלפי המתחרים האחרים וכן לכולם אין ספק שמדובר באדם חכם משכיל, המצטט בקלות פסוקים רבים מהתנ"ך, שורות שלמות משירים ומספרים שהותירו עליו רושם עז.
מצד אחר ברור שטקט אינו הצד החזק שלו ושהוא אינו יודע מתי לשתוק וכשהוא נתקע בנקודה הוא חוזר עליה שוב ושוב ולא מפסיק. תשאלו את כוכי מרדכי, שהוא שאל אותה בחוסר רגישות בולט מתי בדיוק ביצע בעלה לשעבר איציק מרדכי את מה שביצע, כשהיה אתה או לפני כן. אחרי שענתה הוא מלמל: "רק רציתי לדעת".
אפילו את שימי תבורי, המצטייר בתכנית כאיש הרגוע ביותר עלי אדמות, הוא הצליח להוציא מהכלים. שלא לדבר על פנינה טורנה. היא הציעה לו רק לפני כמה ימים להמשיך להיות כמו שהוא, לדבר בכנות על מה שהוא חושב, ואחר כך ("קנאית") היא הצטערה על כך מאוד.
מנחם אינו מתרגש וממשיך בשלו, ממש כמו שהוא בחיים. כשכל נשות הבית פנו בתחינה לאח הגדול וביקשו לצאת מהמשחק בגלל מנחם הוא נראה משועשע ושמח. "לא אכפת לי לנצח בנוק אאוט", הוא אמר בחדווה.
מנחם בן לדניאלה פיק: "את בחורה ילדותית, אינפנטילית, לא מבדילה בין ימינך לשמאלך ומצייצת ציוצים חנפניים כדי להצטרף לחבורה מסוימת, אז זה פשוט הדבר הכי נחות".
אל תכנית הראליטי הוזמן בן במקום העיתונאי גדעון לוי, שהיה על סף כניסה לבית, וברגע האחרון שינה את דעתו. "הוא החליט את זה ממש מיד", מספרת אשתו. "טלפנו אליו בערב, ובתוך שעה הוא היה בדרך לתל אביב. ניסיתי להגיד לו שילך בבוקר כי זה היה ממש מאוחר אבל הוא לא רצה לפספס את ההזדמנות".
על השאלה אם ערך אתם שיחה לפני הכניסה לבית היא אומרת: "עם מנחם אין דבר כזה 'שיחות'. אנחנו כל הזמן בבית ביחד, וכשבא משהו לראש אומרים אותו. זה היה לחץ גדול, הוא הלך לקנות ז'קט שמתאים להם. הם קראו לו לבדיקות, ופסיכולוג ויאללה, הוא נכנס. כן סיכמנו מראש מה הוא יגיד ומה הוא לא יגיד. בעיקר היה חשוב לילדים לא להיחשף".
מהר מאוד לאחר שנסגרו הדלתות הדגיש בן בפני אמיר פיי גוטמן כי משכב זכר דוחה אותו, ואמר לטורנה שהחמין שלה לא טעים. בתכנית השלישית לא פחות מתשעה דיירי הבית, ובכלל זה כל הבנות שנואשו מאטימותו הרגשית, העמידו אותו להדחה. מאז הוא מועמד קבוע להעפה מן הבית.
בתכנית הרביעית הכריז פיי גוטמן חרם על מנחם, וזה התחיל לבלות יותר ויותר על הכיסא בחצר, ובתוך כך הוא מדבר אל עצמו ומעביר בכך אל הצופים את משנתו בנושאים השונים. לאחרונה פנה בן אל יושב ראש הליכוד בנימין נתניהו והפציר בו לעשות ממשלת אחדות לאומית עם ציפי לבני.
נתניהו, לדברי מקורביו, אינו רואה את התכנית, ולכן אולי הוא העדיף את אהוד ברק כשותף. השבוע נאלצו גם ב"האח הגדול" להפסיק את השידור החי. זה היה כשמנחם בן טען בפני המצלמות כי פנינה טורנה יריבתו הציעה לכל הרווקות בבית שמלות כלה בחינם אם לא יעמידו אותה להדחה.
מנחם בן על תחפושת האסלה שלו: "התחפושת שלי היא כמו נייר לקמוס. זה לוכד כל מיני אנשים בשקרים שלהם. לתוך האסלה הזו אנשים מחרבנים את השקר שלהם".
הפידבקים על התנהלותו החריגה ועל דעותיו השנויות במחלוקת החלו במהרה לצבור תאוצה, והשיר "רד ממני מנחם" שהועלה ל"יו טיוב" - אף אומץ כשיר הרשמי בגנותו. גם ליהיא לפיד כתבה נגדו טור חריף. "כמעט כל מי שלא הוציא ספר בחייו לא הכיר עד עכשיו את מנחם בן, האיש שהפחיד עד אימה כל מי שכן עשה את זה... מאוד נחמד לראות איך עכשיו פתאום כולכם שונאים אותו. עונג צרוף ונקמה מתוקה".
נקמה מתוקה? נראה שהפופולריות שלו, למרות המתנגדים, רק עולה ונוסקת. בצה"ל לדוגמה מספרים כי החיילים משתגעים עליו ושולחים אלפי אס-אם-אסים כדי להשאירו. "בלעדיו התכנית לא שווה כלום", אומר חייל בגולני.
גם מרבית כותבי הטורים בעיתונים בעדו. הפובליציסט, קובי אריאלי, קולגה ב"מעריב", אפילו סלח למנחם שהגדיר אותו (את אריאלי) "דמות לא טלוויזיונית", וכתב עליו: "יש משהו במעיין היצירה של מנחם בן שמצליח להתגבר על כל הדחייה הטבעית שמתעוררת בנו למראה מוזרות מחשבתית וקיצוניות התנהגותית. מהו המשהו הזה"?
כאמור, העיתונאית ברוריה אבידן-בריר מצטרפת למחמאות: "הוא בין האחראים לכך שזו התכנית שנהייתה מדורת השבט ושיש לה רייטינג של שיא. מה הם היו עושים בלעדיו?"
לדעת אבידן-בריר, אחת הסיבות לסלידתם של האנשים בווילה ממנו היא כי הוא הכול יודע ומי שהוא "יודע כול" אינו חביב תמיד על הבריות. מלבד זה, היא סבורה שבן משחק את תפקיד הטיזר. "את באמת חושבת שמעניין אותו מה עדי נוימן חושבת על בר רפאלי? אבל כנראה נרמז לו שהוא צריך לעשות את זה או שהוא הבין את תפקיד שלו", היא אומרת.
למרות המחמאות, האישה שלומית מספרת על מתח שהיא מצויה בו בתקופה האחרונה ועל ריבוי הטלפונים של צופים. "בהתחלה קיבלתי הרבה טלפונים של אנשים שאוהבים אותו, שמעתי על סטודנט אחד מירושלים ששלח לו 400 אס-אם-אסים, אבל אחר כך זה השתנה. היו כל מיני אנשים שהשמיצו אותו, אמרו שאשתו מסכנה, אז שידעו שאשתו לא מסכנה".
מה דעתך על הדעות שלו בנושאים של איידס והומוסקסואליות?
"אין לי שום בעיה עם שום דעה שהוא משמיע. זה דברים שהוא כל הזמן חושב עליהם ובודק אותם. מה שקורה היום עם הומוסקסואליות לדוגמה לא יכול להיות. זה איבד פרופורציות לגמרי. זו מין טעות כזו היום לחשוב שאפשר בכלל לבחור את הנטייה המינית. כל נער שמתבגר היום שואל את עצמו 'אולי אני כזה'".
את יכולה להסביר למה הוא מרגיז כל כך את דיירי הבית?
"הוא כל הזמן כזה. הוא יכול להיות קשה מאוד עם אנשים ולא לעשות להם הנחות, אבל לדעתי הוא שומר על שליטה ואף פעם לא אמר משהו מוגזם למישהו. נגיד במקרה של פנינה - ממה שראיתי הוא היה סופר-בסדר. הוא לא פגע בה, היא בכלל התחילה.
"היא אמרה על השיר של מאיה שהעיבוד הלא מוזיקלי לא מוצא חן בעיניה, אז הוא ענה לה שהיא קנאית, והיא עשתה מזה בלגן".
"מנחם לא יכול לזוז בלי לעשות איזו פרובוקציה. הוא יודע טוב מאוד מה זה יעשה למישהי כשאתה קורא לה 'גמדה'. הדברים שהוא עושה מסוכנים ובעייתיים, לדעתי, אבל אני לא יכול להתעלם מזה שמדובר בבן אדם לא טיפש שמצליח בדרכו ההזויה לרתק".
אתה יכול לתת איזה הסבר למה הוא מרתק כל כך?
"זה פשוט מאוד, כל השאר ממש משעמם".
נא להמתין לטעינת התגובות
