ממשלה וערוץ חדש יוצאים לדרך
הצופה המכור לז'אנר חיכה עד בוש לחיוכו המריר של הכתב או הפרשן שנהנה כל פעם מחדש ללעוג לדמוקרטיה עלובת הנפש נוסח ישראל. אז זהו, שאתמול החיוך הזה לא התייצב לעבודה. וגם: האם יהפוך ערוץ המוזיקה לעוד נותן שירות צייתן באימפריית "קשת"?
ועידת מפלגת העבודה, כל המהדורות
אחד מההישגים הגדולים שאהוד ברק יכול לרשום לזכות עצמו בבוקר שאחרי מופע הזחילה לממשלת נתניהו הוא ההצלחה לסחוב את המפלגה שלו הרחק מעבר לגבולות הרחמים. תחת הנהגתו, מפלגת העבודה סחטה אמש הישג נדיר: האומללות הבלתי נגמרת שלה נטרלה לגמרי את הכתבים והפרשנים הפוליטיים, פירקה אותם מכל כלי נשקם.
ומעל כל רכיביו הקבועים
כן, היו שם גרון ניחר ונאומי "בעת הזאת" חוצבי להבות וגם קצת צרחות מצד הקהל. אך הפעם, הדבר היחיד שהיה לכל אלה לספר הוא שמה שאנחנו רואים הוא באמת עצוב ושובר שיאי השפלה. מזל טוב, עוד ממשלה חדשה יוצאת לדרך מלאה אופטימיות.
האולפן השקוף של ערוץ 24
לכאורה, יש כל הסיבות הנכונות להתבכיין למפרע על ההשקה המחודשת של ערוץ המוזיקה, אחרי שהבעלות עליו עברה לידי אימפריית "קשת". אתם יודעים: הם יהרסו הכל, יכתיבו קו פופוליסטי זול, ישלוט שם הפלייליסט המרושע נוסח גלגלצ. כאלה מין.
אבל כאשר רואים את העוצמה של אירוע ההשקה-על האולפן הפתוח, גיוס האמנים הבולטים והצעדת הטאלנטים בשמאל-ימין כדי להשתתף ולהגיש-ברור שמה שהיה עד כה, במקרה הטוב שומר מסך מושתק היטב בפיצוציות, כמעט בטוח שיהפוך עתה לערוץ רלוונטי, שלא לומר איום משמעותי על ההגמוניה הגלגלצית (גם בכל האמור בקביעת סדר היום של תעשיית המוזיקה המקומית).
בהשראת מנחם בן, ומי לא מושרה ממנו בימינו, אני רוצה לראות בזה "משהו מקסים". עריכה מוזיקלית גמישה לגמרי, שמגיבה כסייסמוגרף לכל התרחשות, היא רעיון לגמרי לא רע. יש לה פוטנציאל אימה מסוים (איזה קליפים היו שולפים אתמול, כשב"עובדה" שודרו עדותיהם של נכי לבנון). אבל אם נפטרים מהצדקנות, ומקבלים את היותו של הערוץ כלי תקשורת מסחרי-הסיפור הזה יכול להיות משעשע למדי (לפחות עד שיבוא "כוכב נולד", ונזעק לשמים).
נא להמתין לטעינת התגובות
