מעשה באמנית, שוקולד ואגדות
ב"סיפורי סבתא" שעולה השבוע ב"לילות פרינג'" תמצאו אגדות של האחים גרים, סדנת שוקולד, שחקנית שסובלת מפיגור שכלי ושחקן עם תסמונת דאון. תמר רבן מנצחת על ההילולה: "ההשתתפות שלהם היא מתנה גדולה"

סיפורי סבתא, תמר רבן צילום: פרטוש
את הערב, "סיפורי סבתא" מובילה רבן (54), אמה של השחקנית והבמאית נועה רבן קנולר, אבל משתתפים בו שחקנים פחות שגרתיים, ביניהם שוקולטייר מקצועי, ילדה בת תשע, ויעלי אבן זהר ויוסי דויסטר, שניהם כבני 30, שניהם סובלים מפיגור שכלי. "ההשתתפות שלהם היא מתנה גדולה", אומרת רבן, "מכיוון שהיא מאפשרת לי לראות את המציאות בצורה שונה ומרעננת.
"מיעלי למדתי להתבונן באגדות בצורה אחרת לגמרי. האסוציאציות והרגישות שלה יוצאות דופן. הרבה חומרים נכנסו למופע דרכה. היו דברים שהיא העירה והאירה במהלך החזרות, ששינו את הכל. ליוסי יש תסמונת דאון, ולמדתי ממנו דברים אחרים. הוא היה ממש נטול יכולת לדבר ולתקשר כשהכרנו, וכשהתחלנו לעבוד איתו גילינו פתאום שהיכולת התנועתית וחוש הקצב שלו, מפצים על כך. באמצעות הגוף הוא מצליח להביע דברים מרתקים. בנוסף, הוא מאוד לא צפוי, ודרכו למדתי לתת לדברים לזרום יותר".
לא היה קשה לעבוד איתם?
"יוסי עושה שינויים תוך כדי הופעה, פשוט כי ככה הוא מרגיש באותו רגע. למדתי לאפשר את השינויים שלו. זה שומר על המון רעננות, חיפוש ועניין - יותר מאשר שחקנים רגילים שמתעייפים מהר מהעבודה. יש משהו חתרני בלהכניס אותם למופע. אני אוהבת שיש על הבמה דמות ושחקן שאני לא יכולה לצפות את הפעולה הבאה שלהם. זה עוזר להשאיר את כולנו, האחרים, דרוכים. זה מגיע מהמחשבה שאלה, אחרי הכל, החיים, והם לא צפויים".
מסרים חתרניים על נשים ונשיות
את בימת המיצג "מקלט 209" הקימה רבן ב-1988 יחד עם שותפיה דן זקהיים ז"ל וענת שן. בתחילה הם פעלו במקלט ברמת אביב, ומכאן שמם, אבל בשנים האחרונות עבר הפרויקט לתחנה המרכזית החדשה בתל אביב. רבן עובדת בה עם אמנים פחות קונבנציונליים כבר שנים ארוכות, כשהשיא בהצגה הנוכחית. ההרכב הנוכחי של המציגים יוצר, לדברי רבן, פרשנות חדשה לסיפורים העתיקים.
"פחות עניין אותי לספר את הסיפורים, הרי כולם מכירים אותם", אומרת רבן. "גם מי שלא מכיר, יכול ללכת לקרוא אותם לבד. הוא לא צריך אותנו. מה שמעניין מבחינתי הוא הביטוי הבימתי שהם מקבלים
דרך הלהקה שלנו והפרשנות הייחודית שלנו.
"לקחנו סיפורי עם מוכרים - האחים גרים, אגדות עם איריות ואיטלקיות, ואפילו סיפור יהודי אחד, שהוצגו הרבה לפני שנכתבו מכיוון שכשמספרים סיפור מפה לאוזן, צריך להציג אותו נכון כדי להגביר את הרושם ולהקל על הזיכרון. המסורת התיאטרלית של הסיפורים האלה עתיקה מאוד".
"הדבר שהנחה אותי בהתחלה הוא המשמעות הנסתרת שמופיעה באגדות", אומרת רבן. "היו המון דברים שאסור היה לדבר עליהם בעבר, אז הצפינו אותם בתוך קודים חברתיים, מודעים ולא מודעים, ואגדות העם כוללות לעיתים מסרים ממש חתרניים".
כמו מה?
"למשל, יש שני סיפורים שעוסקים בגינת הכרוב. על פניו דבר תמים ויום יומי אבל למעשה מסתבר וזה גם פרי של הרבה מחקרים שקראתי בנושא, שכרובים, היו מאז ומתמיד דימוי לרחם הנשי, לאיבר המין הנשי, ובסיפורים האלה תמיד יש מישהו, בדרך כלל בעל חי שהוא מייצג של הגבר כמובן, שמגיע לכרובים האלה, רוצה לקחת מהם, לאכול אותם, לפתות את בעל הגן שייתן לו מן הכרובים וכך הלאה.
"ברור שיש פה דיון ועיסוק במיניות הנשית, במאבק מינים וכדומה אבל דרך קודים שהיו מקובלים בתקופה. או כשיש מאבק בין אישה זקנה, מכשפה, שרוצה לאכול, לשרוף נערות צעירות כדי בעצם להכיל את הנעורים שלהן מחדש - זו שאלה מאד מעניינת לגבי מאבק בין דורי ודימוי גוף נשי. מצאתי שאלה הדברים שהכי עניינו אותי וששם היה לי הכי נוח - לעסוק בשאלות על נשים ושל נשים."
סיפורי סבתא" עולה במסגרת פסטיבל "לילות פרינג'" שיתקיים ברחבי התיאטראות בתל אביב ב- 25 - 26 במרץ. המופע יתקיים ביום חמישי 26.3 ב"במת מיצג", לוינסקי 116, תל אביב. 25 ש"ח