יחסי הציבור של המוות: על סיקור מותה של גודי כוכבת הריאליטי
האם תיעוד רגעי מחלתה ומותה של ג'ייד גודי הוא דוקומנטציה אמיתית שתועלת ציבורית חשובה בצידה או שמא מדובר במציצנות איומה הגובלת בנקרופיליה תקשורתית?
ג'ייד גודי לפני המחלה צילום: אי-פי
מה שהיה נחוץ עוד פחות הייתה החלטתה של הכוכבת המנוחה לתעד את דעיכתה מהמחלה מול כל העולם ועדשתו והסכמתה של התקשורת הבריטית לשיתוף פעולה. המניע של המנוחה ידוע. לפי כל התובנות מדובר בתאוות פרסום קיצונית ובלתי נשלטת ששכרה הכלכלי בצידה, לצד עשייה חברתית 'על הדרך'. מה שמטריד יותר הוא מדוע מחליטה התקשורת לתת יד ובמה לעניין והאם לא ירחק היום בו תוכנית כזו תעלה בישראל.
גודי הייתה נערה ענייה ולא משכילה ממזרח לונדון, אשר עולמה התהפך כאשר נבחרה להשתתף בגרסת "האח הגדול" הבריטית. מהר מאוד כבשה ג'ודי את לב הצופים בסגנונה הישיר, המוחצן והבוטה, ואף נבחרה לככב בגרסת ה-VIP והפכה להיות כוכבת הריאליטי הידועה בכל הממלכה.
דבר מחלתה נודע לגודי כאשר הייתה ספונה בבית "האח הגדול", ומאז החלה מתעדת כל פרט בחייה אל מול המצלמות, כאשר הזכויות נמכרות לרשת שידור מובילה ומגזין ידוע, ששילמו הון עתק תמורת בלעדיות. כך היה בחתונתה של גודי, שנערכה לפני מספר שבועות וכך עד לרגעיה האחרונים. הכסף שהתקבל הסבירה, נועד להבטיח חינוך הולם לילדיה הקטינים. לא נמסר על תרומה גלויה לארגון ספציפי לחקר הסרטן.
מסחור של צנעת הפרט
"חקר הריאליטי" הפך כבר למדע של ממש. יצר ההזדהות, המציצנות, הדרמה בשידור חי, כמיהת הציבור לכוכבים בשר ודם – על כל אל כבר נכתב ודובר רבות. מבקרי טלוויזיה שונים בעולם הזהירו מפני 'תוכניות מתאר' של ריאליטי, בהן בסופו של יום כבר יוציאו אנשים להורג באס.אם.אס.
נכון שבשידור רגעיה האחרונים של גודי לא גרמו אס.אם.אסים למותה, אבל ברגע שנחשפו לכך רבבות הצופים ברחבי הממלכה, הם נעשו שותפים בעל כורחם לחגיגת המוות הנוראית הזו: שערה אחרי שערה, קילוגרם אחרי קילוגרם.
ההסכמה של רשת הטלוויזיה
הבריטית לשדר את גסיסתה של גודי, מסחרה באפן בוטה את המושג צנעת הפרט, ערך עליון במחוזותינו, על מזבח הרייטינג. הטענה לפיה שידור תהליך המוות בעקביות, תרם לעידוד המודעות לגילוי מוקדם למחלת הסרטן, אינה אמינה בעיני.
גודי יכלה להשתמש במחלתה למטרה זו בצורה מועילה הרבה יותר לו רצתה בכך. ניהול קמפיין רציני ומכובד לעמותה רלוונטית, למשל, גם ללא הצורך בשיתוף ושיקוף מסיבי של דעיכתה. מדובר היה פה במופע גס ומיוחצן של אישה אחת שרצתה לחיות ולמות בעין המצלמה, ללא רחמים עצמיים וציבוריים.
הייתה יכולה להגביר מודעות לסרטן באופן פחות הרסני צילום: אי- פי
אך מכת הריאליטי, כידוע, הכתה זה מכבר גם פה. חוץ מנשיא אולי, בחרו כאן כבר כמעט הכל בהודעות טקסט. יחד עם זאת, בעידן בו כל 'סלב' מחליט לשתף מדינה שלמה בסיפור גירושיו וחייו הפרטיים בפריים-טיים יחצני, נותר רק לאחל לכל אח"מינו בריאות טובה ואריכות ימים ולקוות שאת מותם, בבוא היום בשיבה טובה, ישמרו באדיבותם לעצמם.
נא להמתין לטעינת התגובות
