"כרמן" רוקדת גם כשעצוב
הכוריאוגרף האגדי אנטוניו גאדס הפך את כרמן מדמות שלילית לאישה טובה שרוקדת כמו שהיא מרגישה. סילביה דוראן, חברתו הטובה מישראל, מתגעגעת ומעריצה: "פלמנקו זה דרך חיים"
"כרמן" של גאדס נחשבת לאחת מיצירות המחול המודרניות החשובות ביותר, והעניקה לו מקום של כבוד ברשימת הרקדנים והכוריאוגרפים המובילים בעולם. מופע הפלמנקו המסחרר הזה התחיל בכלל ככוריאוגרפיה לקולנוע, לגרסה הקולנועית של הסיפור שביים קרלוס סאורה ב-1983. גאדס רקד את התפקיד הראשי בסרט, שקיבל את פרס באפטא לסרט הזר באותה שנה, וגם היה מועמד לאוסקר.
גאדס עיבד את הסרט ליצירה בימתית שהפכה ליצירת מופת של המחול הספרדי, עם המוזיקה המקורית של ז'ורז' ביזה. "כרמן היא אישה חופשייה ודעתנית, שהעדיפה למות מאשר לאבד שליטה", אמר גאדס על הדמות האגדית שהחיה. "החלטתי ליצור את 'כרמן' כי לא אהבתי את התדמית הסטריאוטיפית, השלילית, שיש לה. כרמן היא אישה כנה שאומרת ועושה את מה שהיא מרגישה".
חודשים ספורים לפני מותו ממחלה קשה ב-2004 הקים גאדס להקת מחול שמטרתה לשמור על מורשתו ויצירתו. על מילוי צוואתו הפקיד רקדנים שבחר בעצמו. שנה וחצי אחר כך התחילה הלהקה למלא את צוואתו ולבצע את יצירותיו הגדולות בספר ובעולם כולו. "כרמן נחשבת לאחת העבודות היפות שנראו אי פעם", מתלהבת דוראן. "לא פלא שהלהקה החליטה להמשיך לשמור את ההפקה הזאת, גם אחרי מותו, ואין פלא שיש לה ביקוש בכל העולם".
פלמנקו זה דרך חיים
גאדס האדם, מספרת דוראן, היה אדם מלא קסם ואמן בחסד עליון. "מצד אחד הוא היה בליין גדול שאהב אוכל, שתייה ונשים, ומצד שני הוא היה פנומן, פרפקציוניסט גמור בעבודה שלו. הוא מעולם לא ויתר על שום אלמנט, לא משנה עד כמה קטן וטריוויאלי היה, ביצירות הכוריאוגרפיה שלו. היה בו כבוד עצום למקצוע המחול, ובמיוחד לסגנון הפלמנקו".
לדוראן, ילידת דרום אפריקה שנמצאת בישראל כ-30 שנה, הייתה הזכות לארח את גאדס בארץ. "כשהוא הגיע לארץ בפעם הראשונה
שלחו אותו לראות את העבודות בסטודיו שלי", היא נזכרת. "הוא אמר שהוא לא רוצה לבוא, כי הוא חושש שהוא לא יאהב את הרמה של הפלמנקו מחוץ לספרד, ויעליב מישהו.
התעקשתי ואמרתי שאני מזיעה פה בישראל, אוכלת חרא כדי להציג את האמנות שלו, ולא הייתי מזמינה אותו אילו הייתי חושבת שאני מוכרת לוקשים. את כל זה הוא צריך לכבד. זה שכנע אותו, הוא התארח והגיע לסטודיו, וראה את התלמידות שלי רוקדות. הוא החמיא לנו המון, ומאז הפכנו לחברים".
החברות המשיכה והתפתחה? בכל זאת, האיש אגדה.
"אנטוניו התארח אצלי כשהיה בארץ, אני התארחתי אצלו בספרד. הוא היה שולח לי קטעי מוזיקה מעניינים כשהיה נתקל בהם במהלך הנסיעות שלו בעולם, ואפילו שלח חברים מהלהקה שלו לקחת אצלי כמה שיעורים".
כרמן של אנטוניו גאדס. כבוד עצום למקצוע המחול צילום: יוהן אריקסון
מה בעינייך מייחד את הפלמנקו ביחס לסוגי מחול אחרים?
"פלמנקו זה דרך חיים, זה השמירה על הקצב המדויק עם הרגש העצום שפועל בפנים. זה ניגוד מעניין מאוד, והוא כמו החיים. מצד אחד יש גבולות ומצד שני יש חיים מתפרצים. גאדס, לדעתי, חוץ מהיותו רקדן גדול, הביא את הסגנון המאוד תיאטרלי שלו ושל הפלמנקו לשיא. זה מה שהופך אותו למעניין כל כך, ומאפשר ליצירה שלו לתקשר גם עם קהלים שאינם מומחים במחול. לכן הוא פופולרי כל כך ברחבי העולם, וגם בארץ".
"כרמן", 25 במרץ ו-1 באפריל, הרצליה, ת"א, חיפה וירושלים, 199 - 399 שקלים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם