במקרה של אזעקת אמת: לצחוק
איך הולכים לבית ספר כשקסאמים נוחתים בדרך? ואיך מקימים קבוצת תיאטרון באולם הממוגן היחיד בארץ? "קברט לשעת חירום", שיוצג בפסטיבל תיאטרון הנוער, מספק את כל התשובות, וכמה אזעקות
משתתפי ''קברט לשעת חירום'' צילום: זוהר מרדכי
"אבל לפעמים, בעצם, הרבה פעמים, חותכת את השלווה שלנו אזעקה. כיוון שהערב הזה עוסק בחיי היומיום שלנו, לא יכולנו שלא להתייחס לאזעקה בהצגה שמבוססת על סיפורים אישיים שלנו. אז אתם תשמעו כאן את האזעקה הזו ויותר מפעם אחת בערב הזה... אבל כדי שלא נבהיל אתכם שימו לב: האזעקה האמיתית נשמעת כך..." ( קברט לשעת חירום, מתנ"ס שדרות).
בין קסאם לגראד ל"מתישהו יהיה מיגון", מתכנסים פעם בשבוע 16 תלמידי תיכון במתנ"ס בשדרות, שזכה לתואר "האולם הממוגן היחיד בארץ". כשהתותחים רועמים, הם נודדים לממ"ד באחד הבתים ומתאמנים על "קברט לשעת חירום", מחזה מקורי של הבמאית ומנחת הקבוצה אילנית סוויסה, שמתאר את חוויות הקיום בצל הקסאמים.
שנה שלמה נדרשה כדי להעלות את הקברט הסאטירי. הטקסט היה מוכן וכתוב, אך המצב הביטחוני היקשה על ביצוע החזרות. משתתפי הקבוצה הוציאו חומרים מהמציאות היומיומית שלהם, סוויסה כתבה.
אפשר היה לצפות שהתוצאה תוגש באריזה של דם, יזע ובעיקר דמעות, אבל ההפך הוא הנכון: יצא מחזה מצחיק ושנון.
היום הם מגיעים לפסטיבל תיאטרון הנוער הארצי, שמתקיים בפעם ה-12 בבת ים ומארח 19 להקות תיאטרון מכל הארץ. הנושא השנה התאים להם בדיוק: "אדם מקום". ובמקרה הזה, החפיפה בין שני המונחים כמעט מוחלטת.
"אני לא יודעת כמה מהילדים יישארו בשדרות אבל הם נורא אוהבים את העיר. רובם מסתובבים עם צלצול של 'צבע אדום' בנייד שלהם. מדובר במציאות שאי אפשר לקלוט בכלל", אומרת סוויסה, אשדודית במקור, שהיגרה לתל אביב, אך העתיקה את מגוריה בשנה האחרונה לשדרות. "החבר'ה של הקבוצה חושבים שאני משוגעת לגמרי. בשבילם תל אביב זה היכל התהילה", היא מוסיפה.
כולם, בלי יוצא מן הכלל, חטפו לפחות נפילה אחת באזור ביתם. "אני אישית ספגתי לפחות ארבע נפילות צמוד לבית, אחת בבית של אחותי. בואי נגיד שאם נתחיל לספור-לא נסיים", מצטרפת לשיחה דניאל מרדכי בת ה-17, שמשתתפת בהצגה ומשמשת על תקן עוזרת במאית. "אני לא חושבת שאפשר להעביר את התחושה הזאת לאנשים מחוץ לעיר. רק אם את כאן וחווה את זה באופן יומיומי, את מרגישה פחד מתמיד. אנחנו לא זוכרים מציאות אחרת".
ובכל זאת, אתם לא מתבכיינים.
"לאנשי שדרות נוצרה סטיגמה של מסכנים שמחכים לתרומות, כי כך אנחנו מוצגים בתקשורת. זאת סטיגמה ריקה ואני מתביישת שמציגים אותנו בצורה כזאת. המחזה בא להראות שיש בשדרות אופטימיות למרות שקשה ואנחנו לא יודעים מתי זה ייגמר ואיך זה ייגמר. אנחנו רוצים לקחת את זה למקום של הומור, שיראו שאנחנו יכולים להביא תרבות שנעלמה קצת בגלל המצב הביטחוני".
ועכשיו אתם מגיעים לפסטיבל.
"זאת גאווה עצומה. קודם כל חשוב לנו להגביר את המודעות. יש עדיין אנשים שלא מודעים למה שקורה כאן. התחלנו בקטן ולא היינו בטוחים מה יהיה, והנה, הגענו לתיאטרון ארצי".
על השאלה עד כמה אנשי שדרות רוצים לראות את המציאות שלהם גם על הבמה, משיבה סוויסה בביטחון מוחלט: "הם מאוד רוצים. זה לגמרי פסיכותרפיה, גם לילדים וגם לקהל השדרותי. הילדים כבר לא סגורים, מופנמים ומבוהלים, אלא רגועים יותר, והקהל צוחק בגדול".
"אדם מקום", 22 - 23 במרץ. היכל התרבות, בת ים. להזמנת כרטיסים ללא תשלום: 5080025- 03.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם