עמיר לב אוחז במציאות
"הכל כאן" הוא אלבום חזק שמשרטט תמונת מציאות. הקול והגיטרה של עמיר לב עדיין נוגעים אבל משהו השתנה. המילים ביקורתיות יותר והסיפורים מדברים על כולנו
עמיר לב. צילום: יח''צ, עטיפת האלבום
חמש שנים עברו ונראה שעמיר לב אכן רק לפעמים מאושר. העיבודים הם מוכרים. הקול מחוספס והגיטרות שורטות . עם זאת, משהו השתנה. הוא מעלה ביקורת נוקבת ומפורשת יותר מאי פעם. משרטט את דרכינו המוזרות והימים האלו של אחרי מלחמה.
"המילים מתקיפות אותי//אני מחזיק אותן בפה// זז ושוב עומד// לועס את המסטיק שלא יראו שאני רועד// מזל שהכדור עובד".
ללא כל אפשרות להתחפש או להסתיר הוא חושף אותנו במערומינו, מציב לנו ראי ואינו מחמיץ את האנשים השקופים בדרך כלל. מבחין בסיגריות הזולות המבצבצות ל"עבד מחברת השמירה" מכיס החולצה, במלצרית מהבר עם המשקאות היקרים ששוטפת כלים ונוסעת בקו 4, ובראש הממשלה שלא טרח להגיע לאזכרה של הנופלים.
במילים חזקות ופשוטות, ובצניעות הנדירה והכל כך אופיינית לו, הוא מביט מהצד ושוב חוזר להיות חלק מכל הבליל
הזה. פועלים זרים, ויקי כנפו, מלצרים, שומרים. מכל הילדים שבתמונה אף אחד לא נשאר בחולון. אחד הפך לקוסם, אחת לגנב ואחד נהרג בלבנון. הם נפגשים באקראי בחניון של איקאה, מעמיסים מזרון, הכי רחוק משבדיה שיכול להיות.
"המשוגעת מהים שזרקה עלי חול אני לא יכול לשכוח את מה שאמרת אתמול". הוא כותב, נוסע וחוזר בין המשפחה והילדים לבין מה שמתחולל כאן מסביב.
פורים האחרון היה אחד הסוערים שעברו ברחובות העיר. ואולי אין מתאים מזה ואין דבר מקרי פחות מתחושת האכול ושתה כי לא ברור מה יהיה מחר. אולי כולנו פה רוקדים לרגע לא רק משמחה אלא גם מתוך איזה סוג של יאוש. יותר מכל נראה שאין לאן לברוח יחד עם "הגעגועים למתים והמרפסות השבורות".
"הכל כאן" הוא אלבום חזק, נפלא וחשוב שמשרטט לנו יותר מכל תקופה. תקופה שבה הכל רופף כאן. מלחמה ועוד אחת. ממשלה ועוד אחת. לא ברור לאן כל זה בא והולך. עמיר לב לוקח אותנו הפעם למסע נוקב יותר בנבכי החברה הזאת שלנו.
בימים בהם השיחות על ה"מצב" עומדות לבלוע אותנו ונראה של"מצב" יש יותר אישיות ונופך מלרוב מנהיגינו, נותן האלבום של עמיר לב איזה אחיזה במציאות. ואולי גם נחמה. והכל כאן.
עמיר לב, "הכל כאן"
התו השמיני, 2009
נא להמתין לטעינת התגובות
