הפה הגדול: אל תדיחו את מנחם בן
מיקי לוין סוקרת את השבוע הראשון של הסלבס בווילה השמורה ביותר במדינה, מתאהבת במנחם בן, מסכסכת בין הפיקיות, מתאכזבת מקורין אלאל ומתחננת בפני שימי להוציא את האצבע מהפה
"האח הגדול VIP" מפתיעה לטובה ותופסת מקום מכובד ביותר ברשימת הפעילויות הדחוקה שממלאת את שעות הפנאי שלי. העונה הנוכחית הרבה יותר מעניינת מהעונה הראשונה. התכנים ונושאי השיחה פשוט שואבים אותי אל תוך הכורסה הנוחה שבסלון. כל התוכניות האחרות מאבדות את קיומן וערוץ 20 הפך למנגינת רקע הנשמעת בחלל הבית מהבוקר עד הלילה.
העובדה הזו נעוצה בראש ובראשונה בגילאים של הדיירים, לא עוד בני עשרים פלוס מתבגרים. מדובר פה באנשים שמרביתם, למעט מנחם, פנינה ושימי, בגילאי ה-30 פלוס, בעלי ניסיון חיים ואשפי טלוויזיה שמספקים לנו את השואו של החיים. נושאי השיחה, העימותים וקשת הדעות נבחרים בנונשלנטיות ומספקים הצצה לדיונים מהנים ומרתקים.
ומה עם דיירי הבית? השבוע ניכר שיש כמה דמויות שמתעלות על השאר. המתמודד שנכון לרגע זה ניצב במקום הראשון ברשימת הראויים לכתר הוא הבובליל הלבן, מנחם בן.
מנחם גורם לצופים, ובעיקר לדיירים שאיתו, להשתחרר מחשיבה מקובעת ומגישת ה"פוליטיקלי קורקט" שמאפיינת סלבס במצבים חושפניים. הוא מישהו שאומר את מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה, ללא רגישות לזולת, והוא גורר עוינות מצד כל דיירי הווילה.
הקהל בבית, לעומת הפיקיות, הבוסקילות והפיי גוטמנים, מתחיל לחבב את האיש בעל הפה הגדול שהוא היחיד בבית שהסיר מעליו את כל המסכות, ומתנהג בדיוק כפי שהיה מתנהג מחוץ לבית. הוא היחיד שנותן לנו לצפות, בהנאה, במנה קבועה של אקשן, בכל פעם שהמצלמות עליו ומתמודד זה או אחר (ואם יש לנו מזל, זו פנינה טורנה) אומר משהו ומצית אצלו את פתיל המחשבה.
היצירתיות שבה הוא בוחר לנסח כל משפט מעליב, גורמת בסוף הויכוח הקולני לבכי תמרורים ולמצב בו הוא הופך את הקערה על פיה ומוצא דרך לגרום לנפגע האמיתי, למשל טורנה, לבקש סליחה ממנו. בזכות הביטחון והשלמות העצמית שלו, הוא חסין נגד פגיעה, גם אם יהיה עליו להמשיך את השהות בבית כאשר הוא ממלמל לעצמו
על פי תורתו של מנחם בן, כוכי מרדכי היא שקרנית פתולוגית, עדי נוימן מלאת קנאה בהצלחתה של בר רפאלי, גיא לובלציק הוא בור וילדון, פנינה טורנה כבר לא פורייה והבישולים שלה תפלים ולא טעימים, יוסי מילשטיין הוא שוביניסט שהגיע לתוכנית בזכות הספינים התקשורתיים ואמיר פיי גוטמן עושה פעולה הדומה לאקט מיני עם עז.
המסקנות האלה נרשמו בספר השחור הגדול של מנחם אחרי שבוע בלבד, ואני מקווה לתובנות משעשעות/מעוררות חלחלה כאלה גם בשבועות הקרובים. מנחם נבחר להדחה ברוב קולות כי הוא מעמיד כל דייר מול האמת הכואבת שלו וכולם רוצים אותו בחוץ ומהר לפני העימות הבא.
אני פונה פנייה נרגשת לקהל הצופים: מוכרחים להשאיר את מנחם אם רוצים לראות קצת דם, יזע, דמעות ואמירות אינטלקטואליות מפוצצות.
מליץ ובוסקילה הפכו פחות מעניינים ברגע שהתקיימה ביניהם שיחת ההבהרה וה"יחסינו לאן". תחושת הציפייה לדרמה גדולה ולהצצה לתוככי מערכת היחסים המדוברת ההיא נעלמה וכולנו הבנו שרעמים וברקים לא יצאו משם.
עם זאת, מליץ מצליח להפתיע אותי. הוא חושף עצמו כבחור רגיש, אינטיליגנט ואיש שיחה שכבודו במקומו מונח. הוא הראשון שהבחין בצביעותם של הדיירים ובמסכה שכל אחד מהם עוטה על עצמו.
מליץ עקץ באלגנטיות את המשחק הלא האמיתי של מאיה, שעל אף חברותי איתה, חייבת להודות שהוא מכיר אותה יותר טוב מכולנו, מסתבר שלא נעים לדיירים במחיצתו אך לנו הצופות נעים לבהות בקוביות המסוקסות שלו.
בוסקילה שומרת על פאסון, היא לא נשברת, לא נופלת, לא משתתפת במריבות ומצליחה בצורה חכמה להתחבב על כל דיירי הבית. היא מסכמת זאת כך: "אני מרגישה מרוקנת ובעיקר שלמה". נראה כי קיומו של דודי בבית היא סוג של מועקה המכבידה עליה, במיוחד לאור העובדה שיש בבית גבר חסון אחר, לובלצ'יק הילדון, שמנעים את זמנה של בוסקילה ומשמש כתמונת נוף עוצר נשימה. רק חסר שמאיה תחליט לזרום באיזה רומן מצולם עם הילדון. למרות שקצת קשה לעמוד בפיתוי שלו, זה ייחשב כפדופיליות.
עדי נוימן, טום בוי לכל דבר, הספיקה להעיר את שימי משנתו בהנפחת גזים הישר לפניו, קשה לי לעכל את הסיטואציה, תרתי משמע, ולהחליט האם אני אמורה לבכות או לצחוק.
נוימן מפגינה ידע רב תחומי בחומרים מרחיבי תודעה הנקראים סמים, ובהליכתה הגמלונית היא מנסה ולפעמים גם מצליחה לכבוש קהל מעריצים שיישבע בספר "טריינספוטינג" שהיא יותר טובה מבר רפאלי.
שימי תבורי השמנמן מוצץ האצבע נראה מרוצה ומסופק מהבחורות הצעירות המסתובבות לו בין רגליו, ובמיוחד מבובת הבארבי - פנינה טורנה - אליה פיתח רגשות אמיתיים.
תבורי מצחיק את הדיירים עד דמעות, התגובות הטבעיות שלו, פשוטות ואנושיות, הן הסקופ האמיתי. אני יכולה לצפות בו שעות כשהוא מחקה את פברוטי בקולו הענוג, אבל שלט הטלוויזיה מתכוונן על כיבוי ברגע שתבורי תוחב את האגודל אל תוך הפה.
את מרבית זמנו מבלה שימי בנעימים במיטתו ולא נזכה לראותו לעולם במטבח, אבל אפשר לסלוח לו בהתחשב בעובדה הכל כך ברורה – מדובר בתינוק מגודל ומפונק שהצליח לסדר לעצמו פטור ממטלות הבית בזכות הנונשלנטיות שהוא מפגין והאאוטסיידריות הבולטת שלו.
קורין אלאל נראית כמישהי שסובלת מכל דקה שעוברת ולא באמת משתתפת בדינמיקה הקבוצתית שנוצרה בבית בקרב הצעירים. אלאל לובשת ארשת פנים מחויכת ומאולצת ונראית כאילו היא מחכה שכבר תודח לחופשי. חיבתי לאלאל התנפצה לה כשניגשה לחדר האח הגדול כמו ילדה בבית ספר יסודי שהילד שחולק איתה שולחן מושך לה בצמות, ואמרה לאח הגדול שהיא לא רוצה לישון ליד מנחם בן. דבר אחד ברור - קורין נמצאת בווילה בשביל הכסף ולא בשביל החוויה.
בזהירות רבה אני מהמרת: אמיר פיי גוטמן הוא השפרה הבאה. הוא המאמי של התוכנית, אצילי ורגיש ואי אפשר שלא להתאהב בו. הוא ממלא את הבית בטוב לבו וסוחף אחריו את רוב הדיירים ובעיקר את הדיירות. בתור החניך התורן, הוא הצליח לגרום אפילו לעקשנית כמו בוסקילה ולדברן כמו מנחם להצדיע לו ובפעמים בהן נשבר כי הבין שעליו להדיח את חבריו, כאבו ודמעותיו יצרו, לפחות אצלי, אמפטיה אדירה. מגיע לאמיר פיי גוטמן לנצח במשחק.
ומה קורה בזירת הפיקיות? דניאלה מתחרה על ליבו של גיא, אבל כל הסימנים מראים כי לובלצ'יק פיתח אהדה אדיפלית לדיווה מאיה. לעומת אחותה הקטנה שעושה קצת רעש, שרונה היא חסרת משמעות בבית, היא אנמית מבחוץ ומבפנים.
המלכה האמיתית היא ליידי טורנה האסטניסטית שלא נוגעת, נגעלת ולא אוכלת, ולא יכולה לשמוע, לנשום, לעשות פיפי או לבצע כל פעולה שתוכיח שהיא חיה ונושמת ולא סתם בארבי דברנית עשויה מפלסטיק.
טורנה היא אישה פיקחית המונעת על ידי תסביכי הילדות שלה. האותנטיות הזו מרגשת ובדרך כלל היא פשוט מתקתקה כמו משלוח מנות שמנוילן בצלופן ורוד וסרטים מפותלים.
ניתן לראות כבר ברגעים אלו כיצד ההפקה בונה פייבוריטים שאיתם היא מעוניינת להגיע עד הסוף. הבולטת מכולם היא חברתי הטובה מאיה, אחת מהסלבריטאיות הידועות ביותר בבית, שזכתה לשהות במחיצתו של האקס שלה - מה שיוצר יחס מיוחד כלפיה, שמתורגם לזמן מסך רב יותר מלשאר הדיירים.
ההפקה דאגה לתייג חלק מהמתמודדים בעזרת מנגינה מיוחדת שמוקדשת להם ומושמעת בכל פעם שהם מופיעים על המסך. פנינה טורנה זכתה למנגינה של תיבת נגינה, שמסמלת זיכרונות מתוקים מהילדות ואולי גם תינוקיות.
מנחם בן זכה במוזיקת קונצרטים רנסנסית ומתחכמת, שימי תבורי בנעימה מזרחית קלה עם קריצה של חיוך לועג. מאיה בוסקילה קיבלה את המנגינה לה זכתה שפרה בעונה הקודמת, פרט שמחזק את התחושה שהיא הפייבוריטית של ההפקה. שאר הדיירים זכו למנגינת רקע שלא משאירה רושם מיוחד.
המועמדים להדחה : דודי מליץ, מנחם בן, יוסי מילשטיין ומאיה בוסקילה.
הבחירה בארבעתם אינה מפתיעה ואף רצויה. בוסקילה הייתה ההפתעה, אך ברור לכולנו שמקומה בטוח. ביום שלישי ניפרד מהאוליגרך, אלא אם גיאדמק יחליט לשמור למילשטיין אמונים מהעבר ויסמס לו כאילו אין מחר. במקרה שכזה, נצפה במליץ עולה במעלה המדרגות.
נא להמתין לטעינת התגובות
