"השומרים": עוד סרט קומיקס סתמי

זאק סניידר הוא במאי הוליוודי מלהיב ומיומן. אבל בשביל לעבד ספר גדול כמו "השומרים", צריך הרבה יותר מזה

ניב שטנדל | 7/3/2009 8:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
לזאק סניידר יש טונות של חוצפה. את הקריירה הקולנועית שלו הוא פתח עם רימייק לסרט הפולחן של ג'ורג' רומרו, "שחר המתים". התחנה הבאה שלו הייתה "300", עיבוד קולנועי ליצירה של אלוהי הקומיקס פרנק מילר. וכעת מגיע תורה של יצירת המופת הגרפית "השומרים" ("Watchmen" במקור), מאת אלן מור ודייב גיבונס. כך שסניידר אולי חדש בביזנס, אבל אף יצירה לא מרתיעה אותו, ואף שם לא גדול מדי בעבורו. ואולי זו גם חלק מהבעיה.
וידאו: השומרים - טריילר

סניידר יודע ליצור קולנוע מהנה. זה טוב ויפה כשמדובר בתוצרת הוליוודית מן המניין, בוודאי בסרטי ז'אנר כמו "שחר המתים" ובשוברי קופות קיציים כמו "300" - סרטים שנועדו מלכתחילה לספק מנה גדושה של פאן ואוורור מוחי. אבל סניידר היומרני מתעקש לקחת לידיו חומרים מורכבים הדורשים טיפול מעמיק. "שחר המתים" של רומרו היה סאטירה מבריקה על החברה הצרכנית; "שחר המתים" של סניידר היה זוועתון טהור. את "300" הפך סניידר למסע הרג רצחני ומתמשך, על סף הפארודיה.

כעת ניגש סניידר בידיים לא רועדות כלל לעיבוד הרומן הגרפי המהולל של מור. "Watchmen" נכלל ברשימת מאה הספרים הגדולים של כל הזמנים של "טיים מגזין" ונחשב ל"האזרח קיין" של הקומיקס, אך ידיו של סניידר לא רפו. מור עצמו ראה במהלך השנים את מיטב תוצרתו נכתשת על הבד (לפחות לדידו), עד כדי כך שהחליט להסיר את שמו מכל עיבוד קולנועי, גם במחיר אובדן הרווחים הפוטנציאליים.

חבל שמור בחר גם הפעם לא להיות מעורב. סביר להניח שיכול היה, לכל הפחות, להשפיע על בחירת הבמאי. סניידר הוא במאי מוכשר, מלא התלהבות ובעל חוש ויזואלי מצוין,
אך עד כה לא הפגין שום יכולת להעמיק ביצירה מעבר למעטפת החיצונית, ומתסכל לראות כיצד חומרים מורכבים מוחמצים אצלו פעם אחר פעם. בימים שבהם כריסטופר נולאן הופך את מיתולוגיית "באטמן" לאפוס קולנועי מבריק, העיבוד המקצועי אך הגס של סניידר לאחת מיצירות המופת של הז'אנר מאכזב למדי.

"השומרים" עוקב אחר חבורה של גיבורי-על בפנסיה, שמותו המסתורי של אחד מהם מצליב שוב את דרכיהם. למעט אחד מהם, הם אינם גיבורים בעלי כוחות-על, כנהוג בז'אנר. כן, הם לובשים גלימות ומסיכות, אך רק כדי לעבור את הגבול שבו נעצר החוק. הנשיא ניקסון (גיבור השעה בקולנוע, לצד "פרוסט/ניקסון") הוציא אותם לגמלאות, אך במציאות האלטרנטיבית של 1985, שבה ארה"ב ורוסיה מצויות בפאזה הגרעינית והעצבנית של המלחמה הקרה, עוד נועד להם תפקיד חשוב.

סניידר שומר על נאמנות למקור, על הלוק המסוגנן של הקומיקס, ויוצר סרט שעל אף אורכו (שעתייםו?40 דקות), עלילתו המורכבת וריבוי הדמויות, מצליח לסחוף ולבדר. אך לא די בכך. הדמויות הלא שגרתיות של מור אמנם נמצאות שם-גיבורים מפוקפקים שחוטאים בתאוות מין בלתי נשלטת, באלימות משולחת רסן וביוהרה הרסנית - אבל התכנים החריפים של מור על אודות החברה האנושית והאלימות שביסודה הולכים לאיבוד בנהרות הדם שבהם מציף סניידר את המסך. יתר על כן, ה"השומרים" נעדר את הערך הספרותי הייחודי שהקנה לרומן הגרפי את תהילתו.

חששותיו של מור, מתברר, היו מוצדקים. בעוד "Watchmen" היה יצירה חשובה ויוצאת דופן, "השומרים" הוא עוד סרט קומיקס מהנה. בעידן "האביר האפל", "Watchmen" ראוי ליותר.
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים