עברית או ערבית, כותבים ביפואית
"מִטען" היא חבורה ספרותית לא-טיפוסית, לא רק משום שחברים בה ערבים ויהודים. חברי "מטען" מבקשים בראש ובראשונה לתת ביטוי למקום, למרחב. "שפת יפו", אנתולוגיה ראשונה שלהם רואה בימים אלה אור
החבורה הצעירה פועלת בעיר יפו החל משנת 2005. חברי הקבוצה, הכותבים בעברית ובערבית, התלכדו סביב כתב העת "מטען" אשר נוסד בשנת 95' על-ידי המשורר ופעיל השמאל הרדיקלי, מקסים גילן. עם מותו של גילן לפני כארבע שנים, הועבר שרביט העריכה לידי חברו הקרוב, המשורר יוסי גרנובסקי, המתגורר וחי ביפו מזה 12 שנה. גרנובסקי הוא גם מנהלה של הספרייה העירונית ביפו, אשר בין מדפיה התגבשה לה הקבוצה.
"מִטען" איננה חבורה ספרותית טיפוסית. לא משום שחברים בה ערבים ויהודים, וגם לא משום פער הגילאים העצום שבין חברי הקבוצה הצעירים למייסדיה המבוגרים. "מטען" היא בראש ובראשונה ביטוי למקום, למרחב. "ייחודה של הקבוצה טמון במניע העיקרי ליצירה בה – העיר יפו," אומר גרנובסקי, "אנחנו פועלים במטרה להעיר לחיים את כוחות היצירה הרדומים שישנם בעיר, ולהתחבר למקורות
גרנובסקי רומז לעבָרה המפואר של העיר יפו, אשר קודם לנכּבה נודעה בכינויה "כלת הים". "מהעושר החברתי והתרבותי שידעה העיר עד מלחמת 1948 נשארו רק רמזים קלושים," מציינים החברים בהקדמה לספר, ובכל זאת "שיירי ההרס עוברים בעיר כחוט שני – תפר דק הנמשך בין טלאי השכונות, השפות והנרטיבים ההיסטוריים המרכיבים את יפו."
אז מהי בעצם שפת יפו? האם זו הערבית או העברית? אולי בכלל בולגרית היא הלשון הרשמית של העיר שכונתה פעם "סופיה הקטנה"? גרנובסקי טוען כי ליפו אין שפה אחת. "ליפו יש כוח גדול מאוד - כוח מבולל. היא מבוללת את כל מי שמגיע אליה. את האנשים היא הופכת ליפואים ואת שפתם - ל"יפואית". שפת יפו היא שפת העיר, שפת מהגרים. היא מדברת באמצעות האנשים בכמה קולות."
"במטען אין היררכיה" מתעקש גרנובסקי. ובכל זאת, אם גרנובסקי הוא זקן השבט ומייסדו, אזי נסיך הקבוצה הוא ללא ספק מוחמד אגואני. מוחמד רק בן 21, אך הוא ניחן בכמויות בלתי נדלות של כריזמה כובשת וכנות מתפרצת. מוחמד הוא משורר רחוב. הוא סטודנט במכללת לוינסקי ובזמנו הפנוי הוא מופיע כחלק מהרכב ההיפ-הופ היפואי "סיסטם-עלי".
על ההבדל בין שתי הפרקטיקות הליריות שבחר לעצמו הוא אומר "בהיפ-הופ אני יורה מילים מהר, כמו תת-מקלע. לעומת זאת, בשירה הכתובה זה מסובך יותר. צריך ראש, צריך להתחשב בשיר." ואכן, כשמוחמד מקריא את שיריו בפני קהל, קשה שלא להבחין בהססנותו ובגמגום החינני שלו. מוחמד הוא אוטודידקט.
בשונה ממרבית חבריו לקבוצה, הוא לא גדל עם העברית מהגן. רק בגיל 15 הוא למד לקרוא ולכתוב עברית בכוחות עצמו. הוא עשה זאת לדבריו באמצעות מעקב אחר הכתוביות בסרטים. כשקוראים את העברית היפה והתקנית של מוחמד קשה שלא להתפעל מהדרך הארוכה שעשה, ולהשוות בינו לבין יהודים בני גילו הדוברים עברית עילגת מבטן ומלידה.
"שפת יפו – מטען יצירה יפואית", הוצאת כרמל, 2009. משתתפים: איאת אבו-שמיס, מוחמד אגואני, אסמא ג'וף, יוסי גרנובסקי, אתי יודן, יונתן קונדה, זהייה קונדוס-אונגר וסמא שקרא
נא להמתין לטעינת התגובות
