זה באשיר פרידה
"נער החידות" היה המנצח הגדול בטקס אוסקר שגרתי עם זוכים שגרתיים. שליחת "המגזין" ו- "Y בעשר" ליוותה את הזוכים ואת המפסידים, בהם גם ארי פולמן שהצהיר: "המסע הזה נגמר"
ניצבי הסרט 'נער החידות ממומביי' צופים באוסקר צילום: איי. אף. פי
"היה בילד אפ ארוך, גם באמריקה וגם בתחושות של סוני, שמפיצים את 'ואלס' בארה"ב", אמר פולמן דקות מספר אחרי ההפסד, "אבל כשראיתי את הסרט היפני הבנתי שהוא מאיים עלינו, כי זו יצירה קלאסית לאקדמיה. הסרט שלנו, בכל זאת, הוא אנימציה, דוקומנטרי, אחר. קשה יותר לעיכול. זה באסה אבל הגענו כל כך רחוק, שזה לא נורא".
איך הרגשת בשניה אחרי שהכריזו על הזוכה?
"היה רגע קשה כשהבחור הזה זינק לפניי והלך לקחת את הגביע, אבל זהו, אין מה לעשות. זה בסך הכל משחק, והטקס היה כמו תחרות ספורט, אתה מקבל גול דקה 90, אתה מבואס רצח ואז זה נגמר. אף אחד לא רוצה להפסיד, אתה חולם ומפנטז על זה ובטוח שזה יהיה שלך אבל פעם אתה מנצח ופעם אתה מפסיד".
האכזבה של הצוותים הישראליים במקום היתה גדולה, בעיקר מול קור הרוח של פולמן, שנדמה היה שהתוצאה, אפילו אם שלילית, הסירה מעליו משא כבד של לחצים. "זה היה חודש מאוד אינטנסיבי וסוף שבוע מאוד דחוס", הוא אומר. "בילינו את הימים האחרונים באירועים עם כל הבמאים הזרים והבנתי שכל אחד מרגיש שהוא עומד לנצח, אז ברור שיש כאן ארבעה שיוצאים מאוכזבים".
יחד עם פולמן הגיעו לטקס גם אשתו, מפיקת הטלוויזיה ענת אסולין, המאייר הראשי של הסרט דוד פולונסקי, במאי האנימציה יוני גודמן והמפיקה יעל נחליאלי. "אני עובד עם כאלה אנשים מקסימים", הוא אומר בגאווה, "באוטו, בדרך חזרה, הם כבר דיברו באובססיביות על הסרט הבא.
"מה עכשיו? אנחנו נשתה פה ונבלה פה אבל זה נגמר. המסע הזה של 'ואלס עם באשיר', שהיה מופלא ומקסים ומעבר לכל החלומות שלי ושל כולנו-נגמר".
למרות ההפסד, החוויה של האוסקר עדיין היתה מאוד חיובית עבור פולמן. "השטיח האדום זה אירוע, זה כמו לונה פארק על דלק טילים, זה משהו מטורף, אקסטזה", הוא מתפייט. "כמובן שבמאים של סרטים זרים הם זניחים, לא כמו הכוכבות היפות, זה אירוע של כוכבים, אז ישר אתה מבין את המקום שלך. זו חוויה אקסטאטית שנגמרה בצניחה חופשית, בצלילת אדרנלין".
שון פן הפתיע
ומה בכפר הגלובלי? שם נחלו הפייבוריטים בעיקר הצלחות, וגם הטקס הצליח לעורר, במפתיע, עניין. המנחה יו ג'קמן ויתר על מונולוג הפתיחה המייגע והפגין את כישוריו כשחקן, כזמר וכרקדן בקטע מוזיקלי. את המועמדים לפרסי המשחק הציגו בכל פעם חמישה שחקנים שונים שכבר זכו בפרס בעבר, ביניהם רוברט דה נירו, אנתוני הופקינס, האלי ברי וניקול קידמן.
פנלופה קרוז ציינה שהיא כמעט מתעלפת כאשר זכתה בקטגוריית שחקנית המשנה ואילו בני משפחתו של הית' לדג'ר המנוח ריגשו את הקהל בנאום על מורשתו ובהודעה כי הפסלון יעבור לידיה של מטילדה, בתו בת השנתיים וחצי. בפרס השחקנית הראשית זכתה קייט וינסלט, לראשונה אחרי חמש מועמדויות בהן הפסידה. את נאום התודה שלה נתנה בעיניים
דומעות ובקול רועד.
בניגוד לתחזיות, שניבאו כי מיקי רורק יחזור הביתה עם אוסקר על "המתאבק", היה זה דווקא שון פן שנטל את פרס השחקן הראשי, על תפקידו כפוליטיקאי ההומו הארווי מילק בסרט "מילק". פן וכן תסריטאי "מילק" דסטין לאנס בלאק ניצלו את הבמה כדי למחות נגד "הצעה 8" האמריקאית, שאוסרת נישואים חד-מיניים.
"הסיפור המופלא של בנג'מין באטן", בכיכובו של בראד פיט, שזכה למספר הגבוה ביותר של מועמדויות (13), זכה בסופו של דבר בשלושה פרסים בלבד, כולם על הישגים טכניים - עיצוב אמנותי, איפור ואפקטים. "נער החידות ממומבאי", לעומתו , זכה בשמונה פסלונים, כמעט בכל הקטגוריות שבהן היה מועמד ובהן פרסי הבמאי הטוב ביותר והסרט הטוב ביותר.
נא להמתין לטעינת התגובות
