ילדים, נקרא ספר מאוייר על השואה
בישראל לא רצו המו"לים לפרסם את ספריו של סופר הילדים אורי שולביץ. אז הוא היגר לארה"ב והפך לאחד היוצרים האהודים שם. כעת יוצא לאור בתרגום לעברית "איך למדתי גיאוגרפיה", ספר ילדים אוטוביוגרפי על ילדותו בשואה. מדכא? "לא מאמינים אצלכם בילדים"
אורי שולביץ צילום: יאסו אוטה
בעולם שבו מרבית ספרי הילדים מתעסקים בחגיגות יום הולדת ובכלבלבים ובחתולים בחר שולביץ, ניצול שואה שספרו נחשב לאחד המצליחים בעולם לילדים, לשמר מסר אחר. "רציתי לדבר על דברים שמפחידים ומטרידים אותי, אבל לא רציתי שהספר יהיה עצוב", מספר שולביץ. "ספר תמונות, בניגוד לרומן או סיפור קצר, לא מאפשר הרבה מקום להסביר דברים וצריך לגשת היישר לעניין, אז התחלתי את הספר בלי לרכך את האמת או ללכת סחור סחור".
45 שנה ו-32 ספרים עברו תחת ידיו של שולביץ עד שהחליט לכתוב את "איך למדתי גיאוגרפיה" על ילדותו בקזחסטן כפליט שואה. "קשה לי להגיד למה לקח לי כל כך הרבה זמן לספר את הסיפורים הללו", הוא תוהה. "אני לא מחליט לפני שאני כותב מה אני הולך לעשות, הדברים פשוט באים אליי. אני אוהב לתת לדברים האלה לגדול לאט, וזה מה שקרה עם הספר הזה. כשאתה צעיר אתה לא חושב על העבר וכשאתה נהיה מבוגר אתה מתחיל לחשוב יותר על פעם ואולי זאת הסיבה למה הספר הזה הגיע עכשיו".
"איך
למדתי גיאוגרפיה" מתחיל אמנם בשואה ובבריחתה של משפחת שולביץ מוורשה, אך עיסוקו המרכזי הוא היכולת להתנתק מהמציאות היומיומית הדלה דרך הפלגה על כנפי הדמיון. ערב קר אחד בקזחסטן, נשלח אביו של שולביץ לקנות לחם למשפחה. האב חוזר באיחור ובמקום ארוחת ערב שולף מפה שקנה בכספי המזון. "אני זוכר שבזמן שניסיתי להירדם רעב אמרתי לעצמי שלעולם לא אסלח לו על זה", הוא משחזר. "עד היום אני נזכר בזה, אבל קשה לי לדבר על זה".
המפה אמנם גרמה לילה אחד של ייסורים, אך גם לשער לעולמות אחרים ששירת את שולביץ במשך חודשים ארוכים. הצעיר הסקרן בחן כל פרט ופרט בציור הענק שהיה תלוי בודד על קיר הדירה, והפליג למחוזות רחוקים-לבוסתנים מלאי פירות, לערים סואנות ולמדבריות לוהטים. "זה פשוט קרה באופן טבעי, ובסופו של דבר סלחתי לאבי".
למרות העיסוק בנושא הקשה, והשפה שלעתים נראית גבוהה מדי, הפך הסרט מרגע יציאתו לחביב המבקרים והוגדר ב"ניו יורק טיימס" כלא פחות מ"יצירת מופת". "אני לא חושב שצריך להגביל את אוצר המילים לכזה פשוט", הוא אומר. "כולם יכולים להבין את המילים בתוך הקונטקסט גם כשהמילה לא ברורה. לימוד זו אחת מהמטרות של ספרי הילדים".
בישראל יש הזניה של השפה בשנים האחרונות. איך אתה מסביר את זה?
"כשחייתי בישראל ועברתי אצל המוציאים לאור הישראלים הם מעולם לא נתנו לי צ'אנס, לא קיבלתי מהם עבודה אף פעם, כנראה שלא מאמינים אצלכם ביכולת של הילדים. בארצות הברית היו הרבה יותר ליברליים איתי ואפשרו לי מרחב פעולה".
אפשר להתפרנס מזה?
ברור. הבנתי שאצלכם קשה להרוויח מכתיבה וזה תמיד מדהים אותי שלמרות שישראל היא מדינה כל כך קטנה ובעלת כל כך מעט קוראים יש בה ספרות טובה כל כך. כשאני מגיע לארץ אני רואה שקשה מאוד להצליח לפרסם כאן ספרים. המצב אצלנו הוא עדיין לא כזה, ולמזלי אלו הם חיי".
נא להמתין לטעינת התגובות
