לבוש במדי נאצי ומחלק חתימות: ראיון עם ווילם דפו
באמצע צילומי "אדם בן כלב" מצא את עצמו השחקן זוכה האוסקר ווילם דפו מסתובב ברחובות לבוש במדי קצין נאצי ומחלק חתימות. בראיון בלעדי הוא מסביר שהחזרה למציאות היתה הדרך שלו להתמודד עם מורכבות הדמות, שהופכת בחור יהודי לכלב אנושי. "לשואה תמיד היתה נוכחות בחיים שלי", הוא מספר, "אני נמשך לאפל"
ווילם דפו באדם בן כלב צילום: פלאש 90
דפו, שהיה מועמד פעמיים לאוסקר ("פלאטון" ו"צלו של ערפד") והצליח להפוך לא פעם את הרעים ביותר לאנושיים, עושה זאת שוב, במסגרת תפקידו כקולונל קליין בעיבוד הקולנועי של פול שרדר ל"אדם בן כלב". דפו הוא קצין אס.אס סדיסט במיוחד, שמתעלל בג'ף גולדבלום כשזה משמש עבורו ככלב. הדמות המבעיתה, על שלל הניואנסים שהיא מכילה, מייצרת תמונה קשה שלא בהכרח מתיישבת עם הת? פישה המסורתית של קורבן ומנצל.
למרות האתגר המקצועי, דפו לא באמת רצה את התפקיד של קליין כשהציעו לו אותו לראשונה. "כששאלו אותי אם ארצה להשתתף בסרט ישר אמרתי'לא'", מספר דפו. "התפקיד הזה לא ממש עניין אותי כי הרגשתי שהוא שולי מדי. בסופו של דבר פול ביקש ממני באופן אישי ואז הסכמתי. ברגע שאתה מחליט שאתה בפנים אז אתה מקבל את התפקיד ומתחיל לעבוד עליו. בסופו של דבר אני שחקן כך שאני הופך כל דמות למשהו שלי".
איך עובדים על דמות כל כך קיצונית?
"בכל תפקיד שאני עושה יש מחשבה על ההתפתחות של הדמות ומי שהיא. הרי קל להציג דמות כזאת באופן חד-צדדי אבל למרות זאת, גם הפעם ניסיתי למצוא את הטוב והרע למרות הכל, זה הרי חלק ממלאכת הסיפור. ברור לכל שאין לי מושאי הזדהות אישיים עם האיש אבל חיפשתי דמיון בין אירועים שקרו לי ובין מה שהאיש הזה עשה. המחויבות שלי היא להיות האדם הזה בלי לשפוט אותו, כי אם אתה שופט אותו הוא נורא מגביל אותך".
לא חששתי לשפיותי
ספרו של יורם קניוק, עליו מבוסס הסרט ההוליוודי, נחשב לאחת היצירות החריפות בנושא השואה. העומק הפסיכולוגי של הדמויות בו כמו גם הדיון שהוא מעורר הקנו לו מעמד של מעשה ספרותי אמיץ.
הדמויות נתונות תחת לחץ נפשי קיצוני, אך דפו לא סבל ממנו.
דפו עם גולדבלום ב"אדם בן כלב" צילום: מתוך הסרט
"מבחינה פסיכולוגית לא פחדתי, כיוון שתקופת הצילומים היתה קצרה יחסית ולכן הדמות לא ממש חדרה אליי", הוא אומר. "אם הייתי עובד עליה מדי יום במשך שלושה חודשים אולי הייתי חושש. ברור שאתה מחפש להיכנס לעומק של הדמות, אבל בכל זאת, אני לא ממש הייתי שם מרכז הסיפור. מה שכן, המחשבות על השואה תמיד היו איתי. התקופה והמצב ההיסטורי הזה תמיד מאוד נכחו בחיים שלי".
היה איזה רגע אחד במהלך הצילומים שזכור לך במיוחד?
"רוב הזמן צילמנו ברומניה, ומכיוון שיש שם עדיין שאריות מעידן צ'אוצ'סקו, יש תחושה דומיננטית כאילו הזמן עמד מלכת. אני מקווה שהרומנים לא יכעסו עליי על האמירה הזו אבל בוא נגיד שזה לא ממש כמו לצלם בברלין. בכל אופן, היה שם איזה
עניין שהלכנו ברחוב והייתי לבוש במדי קצין אס.אס. אנשים זיהו אותי ובאו לבקש חתימה כך שמצאתי את עצמי כקצין נאצי - מחלק חתימות. זה היה נורא מוזר אבל זו היתה איזו חזרה למציאות שאפשרה לי להתנתק יותר טוב ממה שקורה על הסט".
לאחרונה הוליווד חוזרת לשואה שוב ושוב. בחודשים האחרונים יצאו לאקרנים כשבעה סרטים בנושא. איך אתה מסביר את הריבוי הזה?
"סרטים על תקופת השואה פופולריים כי הם מאפשרים לנו לברוח אחורה בזמן, לתקופה של זוועות אחרות שמגמדות את מה שקורה בחיים שלנו היום. באופן אבסורדי, זה מפלט. השואה וההשלכות שלה משפיעות על מה שקורה היום כל הזמן. אני יכול להגיד לך שאני נפגש עם זה בכל מקום שאני מגיע אליו בעולם המערבי".
לא קרסנו על הסט
רבות מהשמועות באשר ל"אדם בן כלב" נסובו סביב ההכנות לתפקיד שערך ג'ף גולדבלום. תפקידו האינטנסיבי כיצור פסיכוטי גדוש טראומות הביא אותו, טענו אנשים שנכחו על הסט, למצב נפשי של התבודדות גמורה ולקפריזות.
אדם בן כלב - טריילר
דפו, שעבד עם גולדלבום על הסצינות, ממהר להגיד כי ג'ף דווקא היה ידידותי להפליא, ומוסיף שמיד לאחר ה"קאט" מערכת היחסים בן השניים הצליחה למרות הכל לחזור למסלול החברי. "תראה, באופן טבעי הדמות שלי לא ממש מחבבת את זו של ג'ף", הוא אומר בחיוך.
"מה שמעניין זה שהיתה סצינה אחת שבה אנחנו אמורים להיפגש בברלין ובה ג'ף כאילו משפיל אותי על כל מה שעשיתי לו, אלא שהסצינה הזו נשארה על רצפת חדר העריכה. אני חושב שיותר משאני משפיל אותו, אנחנו זקוקים אחד לשני. כמו דמות שמשלימה דמות אחרת".
אתה מגלם בעיקר דמויות אפלות ובמיוחד ערפדים. יש לכך סיבה?
"לאחרונה יצאו במקביל שני סרטים שלי שקשורים לערפדים אבל זו פשוט תאונה - בעקבות המצב הכלכלי ושביתת התסריטאים יצא ששני הסרטים הגיעו לקולנוע בזה אחר זה, למרות שהם היו אמורים להציג בהפרש של שנה".
עדיין, בחרת לעשות את הסרטים האלה.
"העובדה שאני מגלם ערפד לאו דווקא מעידה על איזו נטייה לז'אנר האימה, למרות שאני נמשך לאפל, כיוון שמדובר בז'אנרים שונים לחלוטין. "דמדומים", למשל , שיצא לא מזמן ולא קשור אליי, היה מעין סרט רומנטי עם ערדפים. גם אצלי, אחד מהסרטים מגיע מכיוון האימה ואחר נראה בכלל כמו קומדיה. אני חושב שערפדים תמיד היו בסביבה ואותי באופן אישי זה מהפנט".
אוקיי, אז ערפדים יכולים להיות גם חמודים, אבל למה לא לגלם בחורים טובים?
"אם תעבור על כל הפילמוגרפיה שלי, וזה יכול לקחת לך קצת זמן, תבחין שרוב התפקידים שלי היו של טובים. בסופו של דבר הכל שאלה של אינטרפטציה".
אז רוע לא מושך אותך?
"דמויות של רעים נוטות להיות יותר מע? ניינות כי הן מאתגרות אותנו לחשוב על מה טוב ומה רע. מעין פיתוי להעריך מחדש את החיים שלנו דרך העיניים שלהם, דרך אמות המידה השונות כל כך שהן אוחזות בהן. הטבע האנושי בבסיסו נוגד את הנהייה אל רוע כזה, אבל אני חושב ששינוי מצפוני וניסיון לבדוק גבולות הם המהות של אמנות ושל בידור".
אנחנו נמצאים רגע לפני טקס האוסקר. עד כמה אתה שותף להפנינג הזה?
"האמת שזה נורא תלוי אם אתה מועמד או לא. ברגע שאתה מועמד זה נהיה טירוף. פתאום אתה קולט כמה כסף נשפך על הפרסום. אני זוכר שבפעם הראשונה כשהייתי מועמד על 'פלאטון' אפילו לא ידעתי מתי ההכרזה. בפעם השנייה זה כבר היה אחרת לגמרי. היה שם צוות טלוויזיה שהגיע בשש בבוקר לקחת ממני תגובה וזה היה באמת הזוי. אני חושב שבסופו של דבר האוסקר הוא משחק מעניין וחשוב אבל אסור לצאת איתו מפרופורציות. זה פשוט עוד חלק מהעסק ומהקהילה של תעשיית הסרטים".
נא להמתין לטעינת התגובות
