ראשי » תרבות » תיאטרון ובמה » תיאטרון

"סיפור לילה" היא מסע התבגרות

חנוך רעים כתב מחזה מצוין על פחד ועל התגברות, שנוגע בסוגיית לינת הלילה בקיבוץ. המחזה המוצג בתיאטרון החאן חכם, רגיש ורווי הומור, השחקנים משכנעים וקהל הילדים לא נותן להם לרדת מהבמה

החושך הוא אחד מהפחדים הגדולים ביותר שילדים חווים. אם נוסיף לכך את הריחוק מההורים בלינה המשותפת שהייתה נהוגה בקיבוץ, החשיכה עלולה להיות קשה מנשוא. הצגה חדשה לילדים בתיאטרון "החאן" מציעה מבט מלא הומור ורגש על פחדים והתגברות עליהם.

"סיפור לילה" שכתב וביים חנוך רעים, מפגישה את הקהל הצעיר עם רוני, ילד בן 8, ועם אחיו הגדול ממנו בשלוש שנים. שניהם גרים בקיבוץ וכמו שאר הילדים גם הם ישנים בנפרד מהוריהם. רוני מפחד מהחושך, שכן חלום על תנין המבקש לטרוף אותו מאיים על שנתו מדי לילה. אך זהו לא הפחד היחיד של רוני; אמו, שנפטרה כשהיה בן שש, נעלמה מזיכרונו ופרט זה אינו נותן לו מנוח.

 לילה אחד, נאלץ רוני להתמודד עם פחדיו והוא יוצא למסע לילי להגיע אל בית הילדים בו ישן אחיו. יחד הם יצאו להרפתקה מותחת ומלאת תהפוכות ויכנסו אל חלומו המפחיד של רוני דרך פנס מקולקל – שער החושך לכניסה לחלומות.שני האחים האמיצים חמושים בגלימות בד דקות (שמיכות פיקה) וחרבות לילה (ענפי ורדים קוצניים), שואבים כמויות של אור מהפנסים הדלוקים (דרך בטוחה להתמודד עם החושך) ויחד עוברים מסע שילמד אותם על תמימות, בגרות, זיכרון ופחדים. 

חנוך רעים כתב מחזה מצוין המדבר לילדים בגובה העיניים. מנקודת מוצא זו הכל בעצם אפשרי; הטקסט חכם, רגיש ורווי בהומור הנוגע גם במבוגרים היושבים בקהל. ההצגה אינה חוששת להציג בפני הילדים סיפור שיש בו אובדן ומוות, פחד וחושך מתוך הנחה כי הדרך היחידה להתגבר על פחדים היא להתמודד עמם. ועל כן, מסעם האמיץ של הילדים הוא מסע התבגרות על כל מובניו.

שלושה משתתפים בהצגה זו: עידו וויסלר, אבי כהן ושיר שנער, אשר מגלמים באופן משכנע ורגיש את תפקידם ויעידו על כך בני השש-שבע שהיו מהופנטים לאורך כל ההצגה.  רגעי הפחד והכאב לוו בפיות פעורים ורגעי ההומור הרבים שבהצגה היוו פתח לצחוק קולני ומתמשך. מעולם לא חשבתי כי בהצגת ילדים יבקש הקהל הצעיר הדרן ויקרא לשחקנים לחזור שוב ושוב להשתחוויה.

הצלחתם

של השחקנים טמונה בקשב הרב ביניהם. ניתן היה לראות כי הם מאזינים אחד לשני ולא רק מחכים לאות. הדינאמיקה בין השלשה היתה כה משכנעת עד כי יצרה הזדהות מוחלטת עם הדמויות והקשרים ביניהם. אפיון הדמויות מרגש וחף ממחוות מיותרות. לא היה ניסיון ליצור דמות מתיילדת, אלא את דמותו של ילד, על קשת רגשותיו, פחדיו וכמיהות לבו.

 העולם המוצג על הבמה מורכב מתפאורה מינימליסטית, שכוללת ספסל, שני פנסים ומסך עליו מוקרנות צלליות, אשר מהוות את המעבר לעולם החלום והזיכרון. מסך זה הינו כלי משמעותי ליצירת המתח בין שני העולמות והוא אמצעי אמנותי ראשון במעלה. המוזיקה החיה שמנגן אבנר קנר ועבודת התאורה המופתית של דניה זמר הם שחקנים ראשיים בהצגה זו. יחד הם בוראים עולם הנע בין מציאות לחלום, בין שחקן לקהל, בין ילד למבוגר, בין פחד לניצחון.

ההצגה אינה עושה הנחות לקיבוץ ובציניות מדודה מציגה את עוולות הלינה המשותפת. אך מעל לכל, היא מצליחה לטפל בצורה פתוחה ומעניינת עם הפחד מהחושך ועם אובדן בן משפחה.

"סיפור לילה" תיאטרון "החאן", בתמיכתה של הקרן לירושלים, לילדים מגילאי שש ומעלה.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...